ועכשיו
בהתחלה חשבתי שזה רק אני, אבל אחרי שקראתי מה שכתבה דגניה ואת מה שאישרו אלה שהגיבו לה, הבנתי שזאת תחושה משותפת לכולם שמרחפת לה איפשהו באוויר. קוראים לזה כבדות, מועקה, חוסר וודאות או ווט אבר. כנראה שילוב הורס של ענני מלחמה, מצב כלכלי לא מי יודע כמה, סימני שאלה במישור האישי, מדיני, חברתי. כאילו רף הסיבולת הגיע לאיזה בוטם ליין דמיוני בו כבר קשה לספוג הכל.
אחד מהדברים שאני עושה בד"כ כשמודים כאלה משתלטים על מזג האוויר האישי זה לפנות למוסיקה, כמובן, שם אני מחפש איזה theme song שישפר את מצב הרוח. הפעם לא היתה בעיה בכלל למצוא אחד כזה. קוראים לו לירן נדל, לשיר קוראים 'ועכשיו' וזאת חתיכת המוזיקה הישראלית הטובה ביותר שיש כיום לרדיו להציע. מסוג השירים שממלאים אותך באופטימיות, בהשראה, בכוחות חדשים. משהו סוחף לגמרי. והחלק הכי טוב זה שמאתמול ב-2 וחצי בלילה אני כבר גם לא צריך להסתמך על איזה עורך מוזיקלי שיעשה טובה וישבץ את השיר הזה בפלייליסט שלו, כי רכשתי לי בכסף מלא (או שלא) עותק בלתי חוקי בעליל מהחברים הטובים שלי בקאזה רק כדי לנגן אותו כאן בלופ היסטרי מהבוקר.
מה שנשאר לי רק לקוות זה שהיא תעזור לתכנית שלי להפוך את השיר הזה ל-theme song שלי ושלה. זה השיר שהתנגן ברדיו שנייה אחרי שסגרנו את הטלפון בפעם האחרונה שדיברנו, מה שגורם לי ברגעים היותר קשים לנסות ולשחזר את הקול שלה אומר את הדבר הטוב ביותר ששמעתי בחצי שנה האחרונה - כמה היא מתרגשת שנפגשנו שוב אחרי כל השנים האלה - ולחשוב עליה בכל פעם שאני שומע אותו שוב. ושוב. ושוב.
אולי השמיים יפתחו לטובתי
אולי מחר אראה את האור
אולי זוג זקנים שיעברו לידי
יגרמו לי להרגיש יותר גדול
אולי הידיים יכאבו פחות
העיניים יספרו
אולי הכאב יהפוך שקוף
כדי שלא יראו
אולי השמיים יפתחו לטובתי
אולי מחר אצא לנסות
אולי שני זרים שיעברו לידי
יגרמו לי להרגיש יותר קרוב
אולי העיניים יכאבו פחות
השפתיים יספרו
אולי הכאב יהפוך שקוף
כדי שלא יראו
ועכשיו
כמו שאת נוגעת בי עכשיו
כמו שאת שולחת את היד
אולי זה כאן
עכשיו
כמו שאת נוגעת בי עכשיו
כמו שאת שולחת לי עוד יד
אולי זה כאן
אולי השמיים יפתחו לטובתי
אולי מחר אראה את האור
אולי שני ילדים שיעברו לידי
יגרמו לי לעצור ולשאול
אולי העיניים יכאבו פחות
השפתיים יספרו
אולי אני בעצמי אהפוך את הכאב
למשהו שעוד יראו
ועכשיו
כמו שאת נוגעת בי עכשיו
כמו שאת שולחת את היד
אולי זה כאן
עכשיו
כמו שאת נוגעת בי עכשיו
כמו שאת שולחת לי עוד יד
אולי זה כאן
עכשיו
כמו שאת נוגעת בי עכשיו
כמו שאת שולחת את היד
אולי זה כאן
אולי זה כאן
אולי זה כאן
עכשיושמור בטל
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
