דופק את הברקס בבת אחת באמצע החוף, נותן לענן האבק לעלות מבין הגלגלים האחוריים, לשטוף את האפור המטאלי של הג'יפ ב-דוק דהוי של חול. כוס אמו, במילא צריך להכניס אותו כבר לשטיפה. תשע עשרה שלושים ותשע, זמן שקיעה ביום חמישי של סוף אוגוסט ואתה יכול להרגיש את הקיץ חומק לך מבין האצבעות. זה בטח רק נדמה לי, אבל יש רוח קרירה שמגיעה מכיוון הים ומזכירה שמשהו פה נגמר וכנראה שמשהו גם מתחיל. אין אף אחד על רצועת החוף הזאת, רק אני וזוללת הדלק הנטחנת. הוויז'נים שכבר חשבתי ששכחתי, מגיעים קצת אחר כך.
אני חושב שבדיוק שם שכבנו על החול באיזה סוף חופש גדול, הרבה שנים לפני שהדחפורים הפכו את האדמה אינסייד-אאוט, תחמו אותה בגדרות בטון מעוצבים, הציבו שורה ארוכה של 'מפגשי קלדרונים' למיניהם עם דשא מלאכותי וקראו למקום טיילת. שם, אני די בטוח, מרחתי לה את הגב בבקבוק האולטרסול החום ההוא שנדמה לי שהעיצוב שלו נשאר הדבר היחידי שנראה היום כמו לפני שני העשורים האלה, ואני מתאר לעצמי שבדיוק בקטע הים שממול נכנסנו למים והרמתי אותה על הידיים. אני זוכר שהתפלאתי איזה כח יש למים האלה שגורם להם לשאת את משקל הגוף שלה במקומי. את הירכיים העגלגלות שלה ואת והחזה המעט כבד בשביל בת 17, שהיו כלואים כולם בבגד ים שלם שחור ופשוט שהוחזק כולו בידי קשר אחד קטן מאחורי הצוואר הלבן שלה. קשר שנטה להיפתח מעצמו לפחות שלוש פעמים עד שיצאנו מהמים ונזרקנו על החול, ונפתח בכוונה כשהיא לא הרגישה עוד לפחות חמש פעמים נוספות ביד אחת מספיק מאומנת, שאיפשרה ליד השנייה שלי לחפון את השד העגול המושלם והחשוף שלה מתחת למים.
ואחר כך כשהערב כבר ירד חזרנו לבית הריק של אמא שלה וחיכיתי לה בחדר בזמן שהיא התקלחה. הכנסתי לווקמן את הקלטת החדשה שסיימתי למלא מרשת ג' באותו שבוע. אחרי 'מחכים למשיח' של שלום חנוך ו'אברית'ינג שי וונטס' של וואם המתין לי 'בויז אוף סאמר' של דון הנלי, שתפס אותי לא מוכן. 'לעולם לא אשכח את הלילות ההם' הוא שר שם, 'זוכרת איך הטרפת אותי, זוכרת איך גרמתי לך לצעוק', ואני ידעתי כבר אז, שאחרי שניפרד והכל יגמר אלה יהיו המילים שיצבטו לי את הלב בכל פעם שאני אשמע את השיר הזה. כנראה שהייתי שקוע בו עמוק כי כמעט לא שמתי לב שהיא יצאה מהמקלחת, רק מגבת לבנה עוטפת את הגוף שלה מהחזה ומטה. 'אני בסדר' עניתי לשאלה שלה והיא נשכבה על גבה, נותנת למגבת ליפול על השטיח המהוה שעל הרצפה ולחשוף את הגוף הנשי המוכר והיחידי שראיתי עד אז בחיים. אני זוכר שגם אחרי שהכל נגמר והיא נרדמה לי בידיים, גם טעם הכוס שלה בפה שלי לא היה יותר חמוץ-מתוק מהקול הצרוד של דון הנלי.
שני עשורים ומשהו אח"כ, החשיך כבר כמעט לגמרי. הנעתי את הג'יפ, העברתי לדרייב. כשעליתי על הדיונה בדרך לכביש, הסתכלתי בכל זאת בראי לאחור. הטיילת המזויינת עדיין היתה שם.
אין אף אחד על הכביש
אין אף אחד על החוף
אני חש זאת באוויר
הקיץ מגיע אל הסוף
אגם ריק, רחובות ריקים
השמש שוקעת לבדה בים
אני נוהג ליד ביתך
למרות שאני יודע שאת לא שם
אבל אני יכול לראות אותך
עורך החום בוהק בשמש
שערך מסורק לאחור
ומשקפי השמש עליך, בייבי
ואני מבטיח לך שאהבתי אליך עדיין תהיה חזקה
אחרי שנערי הקיץ לא יהיו בסביבה
לעולם לא אשכח את הלילות ההם
תוהה אם זה היה חלום מתוק
זוכרת איך הטרפת אותי
זוכרת איך גרמתי לך לצעוק
עכשיו, אנ'לא מבין מה קרה לאהבה
אך בייב, אני אשיג אותך בחזרה
אני אראה לך ממה אני עשוי
אבל אני יכול לראות אותך
עורך החום בוהק בשמש
אני רואה אותך הולכת ממש לאט
ומחייכת לכולם
ואני מבטיח לך שאהבתי אליך עדיין תהיה חזקה
אחרי שנערי הקיץ לא יהיו בסביבה
על הכביש היום ראיתי סטיקר "deadhead" על קדליק
קול קטן בראשי אמר "אל תביט לאחור,
אסור לך לעולם לא להביט לאחור"
חשבתי שידעתי מהי אהבה
מה ידעתי אז?
הימים ההם נעלמו לנצח
אני צריך פשוט לתת להם ללכת
אבל
אני יכול לראות אותך
עורך החום בוהק בשמש
הורדת את החלק העליון
והדלקת את הרדיו, בייבי
ואני מבטיח לך שאהבתי אליך עדיין תהיה חזקה
אחרי שנערי הקיץ לא יהיו בסביבה
אני יכול לראות אותך
עורך החום בוהק בשמש
שערך משוח לאחור והכפכפים עליך, בייבי
ואני מבטיח לך שאהבתי אליך עדיין תהיה חזקה
אחרי שנערי הקיץ לא יהיו בסביבה.
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
