שילוב של עייפות רבה מדי אחרי שבוע מתיש מדי או עודף אורגזמות בפרק זמן דחוס מדי, גורמים כנראה לחוסר ערנות כזה שמביא אותך בסופו של יום לגלוש באיזה בלוג מבלי לשים לב שהיא מתיישבת לידך, עוקבת בעניין אחרי מה שמתרחש על גבי הלפטופ. ואולי זה היה הסקס על מדיח הכלים זמן לא רב קודם לכן שגרם לי להיות אובר יוזר-פרינדלי ולפתוח בפניה את השחור-צהוב הזה בלי שהיא כמעט היתה צריכה לבקש. אחרי שהבנתי מה עשיתי ניסיתי למזער נזקים. 'אה', פטרתי אותה כשהלכנו לישון, 'את בטח לא תזכרי את המספר של הבלוג מחר בבוקר'. 'שש תשע שבע, מה הבעיה' היא ענתה וידעתי שגורלי נגזר. די כמו גורלו של הבלוג, שנחפר קשות בימים שבאו אחר כך, בדרך לשיחה מרתקת ועוד כמה חלקי דיאלוגים על נפשות פועלות, קווים לדמותי ורקעים ל-E'יותי. אבל גם בעיקר תובנות שהקשר מספיק חזק ושהיא מספיק בוגרת כדי לדעת להפריד את עלילות הוירטואליה הרכה מהמציאות הקשוחה, או להפך. בעיקר להפך.
'התמונה שאת רואה / היא לא פורטרט שלי / היא אמיתית מדי מכדי להראות / למישהי שאני לא מכיר' אומר אחד השירים הטובים של ניו אורדר, עם אחד הקליפים הכי-פשוטים-אך-הכי-מהפנטים שעשו. משפט יפה שדי מקפל בתוכו את הדילמות שכבר נלעסו עד דק על האם מי שמצטייר מפה הוא באמת אני, האם אלה חלקיקי מחשבות שתורגמו לפוסטים, האם זה באמת אני וכל הבלה בלה בלה הזה. או שזה בעצם נורא פשוט, בדיוק כמו בקליפ ההוא: בחורה יפה, הרבה שחור-לבן, נגיעות צבעי ביניים עזים, תמונות מרומזות. הבזקי פרחים בסלואו-מושן, שיער גולש, כתפיים חשופות, מבטים רבי משמעות. ובעיקר תהיות האם היא לבושה או עירומה מתחת לפריים, בדומה לאיך שאתה מרגיש קצת עירום וקצת לבוש כשאתה נותן לה להסתובב ללא יד מכוונת וללא השגחה ברחבי בלוג שש תשע שבע.
I just can't help thinking
What you've done to me
You built a wall of love and tore it right down
In front of me
And you think you know what's going on
You keep telling me that I am wrong
I don't care about what you do
'Cause if you mess with me I'll get rid of you
The picture you see is no portrait of me
It's too real to be shown to someone I don't know
And it's driving me wild
It makes me act like a child
You think I am crazy, but what can I do
You waste your time, like my money
It ain't so funny, but it's true
(Don't waste my money, baby)
Now you can't tell me what's going on
And that I am weak while you are strong
What is it you need, that makes your heart bleed
Do you really know? 'Cause it doesn't show
The picture you see is no portrait of me
It's too real to be shown to someone I don't know
And it's driving me wild
It makes me act like a child
The picture you see is no portrait of me
It's too real to be shown to someone I don't know
And it's driving me wild
It makes me act like a child