22 בינואר תשעים ושבע היה בוודאי יום קר בדנדי, סקוטלנד, כשבילי מקנזי חצה את הדשא בגינת הבית של אביו לכיוון הבקתה הקטנה בקצה השדה. בדיוק כמו בקליפ של Breakfast בו הוא נמוג לתוך הערפל הסקוטי, הקליפ שחרת את קול ארבע האוקטבות הנדיר שלו לנצח בפנתיאון הקלאסיקות שלעולם לא יישכחו - הוא חתך את הענן הסמיך ששייט נמוך מדי, פתח את דלת הבקתה ונכנס פנימה. כובע הברט שלו, שהפך לסמלו המסחרי עוד מראשית שנות השמונים כשהוא ואלן רנקין הקימו את ה-Associates, הושלך ככל הנראה על השולחן כמה שניות לפני שהוא פשט את מעילו הכבד והתיישב בכסא. הוא בוודאי נשם עמוק, הוציא מכיסו בקבוק מים קטן והניח אותו באיטיות על השולחן. ארבעה ימים בלבד קודם לכן נדמה היה שחבל הצלה נזרק לעבר מי שהיה אחד מכוכבי הפופ של תחילת האייטיז באנגליה, חבל הצלה בדמות חוזה הקלטות לאלבום סולו. אבל נטיותיו הדכאוניות והעצב שהילך עליו תדיר, יחד עם משבר כלכלי ובעיקר עם מותה של אמו האהובה זמן קצר קודם לכן - דחפו אותו לעבר דרך ממנה אין חזרה.
הוא נגע בחייהם של הרבה אמנים בריטים מהאייטיז שחלקם, יחד עם אלן רנקין - נשאר כדי לספר את סיפור חייו בסרט של הטלוויזיה הסקוטית (שלושה חלקים: 1, 2, 3). הוא שימש גם נושא לאחד מהשירים הראשונים של הסמיתס, בתחילת האייטיז, כשמוריסי הודה שהיה מאוהב בו. סוזי סו, הסולנית של 'סוזי והבנשיז', כתבה עליו את Say, שמילותיו מגלות שהם היו אמורים להיפגש כמה ימים לפני אותו יום של ה-22 בינואר תשעים ושבע. חבר אחר, רוברט סמית' מהקיור, כתב לזכרו ב-2001 את Cut Here המרגש, שמתאר פגישה מחודשת עם מקנזי. פגישה שלא התקיימה מעולם.
ארבע שנים קודם לכן, בבקתה של אביו, מקנזי בוודאי היה שמח לדעת שכך הנציחו אותו. הוא הוציא מכיסו השני חפיסת כדורים והחל מכניס אותם לפיו. לגימה ועוד לגימה והם החליקו במורד גרונו, ממנו בקעו בשני העשורים האחרונים צלילים ממנעד אוקטבות שלא נשמע עד אז ומאז. כמה דקות לפני שהכרתו אבדה לנצח, הוא בוודאי נותר יפה. כמו שהוא נראה באותו קליפ של 'ארוחת בוקר', כמו שהוא נראה לאורך 39 שנות חייו, אלה שהסתיימו השבוע לפני 10 שנים בדיוק.
She gave herself
They took her to their hearts
Clapped their hands till sore
Once more eyes smart
Taxidermist gave life to Hugh
It sits and begs
And stares at you
Since when did you cook breakfast for
Lieutenant Paul in ruined mirador
This lease on life can tie you down
So precious is the jagged crown
Talk to me I'll stay these vagabond nights
Walk with me someone is waiting in light
Exchanging worlds arranging days
To suit a lover
Who'll never wants to stay
Breakfast skies
Bring curtains down
Upon a crumbling lacquered gown
A crumbling lacquered gown
Ooh talk to me I'll stay these vagabond nights
Walk with me someone is waiting in light