Praying For Time
אני וג'ורג' מייקל go way back. לדעתי אני אחד מהראשונים בארץ שקנו את התקליט הראשון של "וואם!", עוד לפני שידעו מי הם. אולי לא משהו גדול להתפאר בו היום, אבל כבוד גדול והוכחה לעדכנות במצעד הפזמונים אז ב-83'.
אני וחברשלי ג'ורג' עברנו הרבה שינויים מאז, אוקי, בעיקר ג'ורג'. טרחתי לעקוב אחרי הקריירה שלו ממעמד של פרחח בריטי במעיל עור עד למגהסטאר שהוא היום. למרות שלא תמיד אהבתי את מה שהוא עשה - תמיד הרשימה אותי הזיקיות שלו, היכולת לנווט בין סגנונות שונים של מוזיקה ותמיד להישאר אפ-טו-דייט ובין הכי גדולים שיש.
אחד התקליטים הטובים שלו יצא ב-1990 ונקרא "להאזין ללא דעות קדומות" ('Listening Without Prejudice'), אלבום שאולי לא הצליח מסחרית כמו אלה שהיו לפניו ואחריו, אבל כולל בתוכו את אחד מהשירים הכי יפים, שקטים ומרגשים שהוא כתב. השיר נקרא "מתפללים לזמן" (Praying For Time) וזה ה-theme song שלי שהכי מתאים לבוקר יום הזיכרון לחללי צה"ל.
"אלה ימי היד הפתוחה
הם לא יהיו האחרונים
הבט סביב עכשיו
אלה ימי הקבצנים והבוחרים
"זו שנת האדם הרעב
שמקומו שייך לעבר
יד ביד עם בורות
ותירוצים לגיטימיים
"העשירים מכריזים על עצמם עניים
ורובנו כלל לא בטוחים
אם יש לנו יותר מדי
אבל ניקח את הצ'אנסים שלנו
כי אלוהים הפסיק לעשות חשבון
אני מניח שאיפשהו בדרך
הוא בטח הרשה לנו לשחק בחוץ
הפנה את גבו וכל ילדי האלוהים
חמקו דרך הדלת האחורית
"וקשה לאהוב
יש כל כך הרבה מה לשנוא
להאחז בתקווה
כשאין כל תקוה לדבר בשבחה
והשמיים הפצועים מעל
אומרים שזה מאוחר, מאוחר מדי
ובכן, אולי כדאי שכולנו
נתפלל לזמן
"אלה ימי היד הריקה
אתה מחזיק במה שאתה יכול
וצדקה היא מעיל שאתה לובש
פעמיים בשנה
"זו שנת האדם האשם
הטלוויזיה שלך נוקטת עמדה
ואתה מגלה
שמה שהיה שם הוא מה שכאן
"אז אתה צורח מאחורי הדלת
אומר מה ששלי שלי ולא שלך
אולי יש לי יותר מדי
אך אקח את הצ'אנסים שלי
כי אלוהים הפסיק לעשות חשבון
ואתה נצמד לדברים שמכרו לך
האם כיסית את עיניך כשאמרו לך
שהוא לא יכול לחזור
כי אין לו יותר ילדים
לחזור אליהם
"וקשה לאהוב
יש כל כך הרבה מה לשנוא
להאחז בתקווה
כשאין כל תקוה לדבר בשבחה
והשמיים הפצועים מעל
אומרים שזה מאוחר, מאוחר מדי
ובכן, אולי כדאי שכולנו
נתפלל לזמן".
שמור בטל
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
