שתי הערות
לפני שנמשיך עם תחרות התרגומוזים 2003, שתופסת תאוצה מפתיעה בעיקר בזכות ג'ננה, פצצת האייטיז המשוגעת (הנה מותק, ככה עושים לינק) - שתי הערות קטנות:
א. אני קצת מתחיל לחזור בי מהכניסה באמ-אמ-אמא של רשימות בזכות הבלוג החדש של גיא מאירסון, "תסריטאי, סופר ועורך ניסיונות בזוגיות" לפי ההגדרה. אחלה טקסטים, כנסו לשם.
ב. אני לא רוצה לקלל, אבל מיקרוסופט ישראל הבניזונות המאנייקים הפוסטמות המזדיינים האלה שוב הביאו לי את הסעיף. למה? כי פעם היה שירות קטן ומגניב שהקימו כמה חברה צעירים ומוכשרים ושקראו לו הוטמייל. לפני 4-5 שנים בערך הם עשו את המכה של החיים שלהם ומכרו את המיזם לענק הלוחש. מאז זה פאקים all the way, עוד דוגמא לזה שכשהעסק נשאר בידיים פרטיות הוא עובד הרבה הרבה יותר טוב. הנבלות האלה התייחסו from day one לכל המיזם הזה כאל pure business מבלי לחשוב לשנייה שמאחוריו יש אנשים, בשר ודם, 200 אלף לפי הדיווחים, שחסימת הדואר שלהם לפרק זמן של שבועיים משמעותה הערמת קשיים רבים על חייהם. כבר כתבו על זה השבוע ב-Ynet, אבל מאז אין שום שינוי.
בתור משתמש בינוני בשירות החרא הזה, שבזה הרגע הופך למשתמש לשעבר, אני רוצה לברך את הפלוצים ממיקרוספוט העולמי, מיקרוספוט ישראל, הוטמייל ישראל וכל מי שאחראי לביזיון הקולוסאלי הזה של הריסת אחת החלקות הטובות שפעם היו באינטרנט. אני מאחל לכם שבכל פעם שתפתחו את האאוטלוק שלכם תגלו בפנים תולעת שמנמנה שזוללת את ספר הכתובות שלכם כשחיוך מרושע על פניה, וקורא מעל במה זו לכל האקר שמכבד את עצמו בעולם להמציא וירוס אימתני שיהיה מכוון אך ורק לשרתי החברה המונופוליסטית והמסריחה הזאת ושכל מטרתו בחיים תהיה לגרום לחארות האלה לבנות הכל מחדש תוך כדי התחננויות שווא בפני הגולשים לבוא ולהירשם אצלהם שוב.
אז כל מי ששלח לי מייל להוטמייל בשבועיים-שלושה האחרונים מוזמן לעשות זאת שוב למייל החדש בפינה השמאלית העליונה. וואלה, אין כמו דואר (נא לחזור על שורה זו כמה פעמיים בסגנון המוכר של ינתי פרזי). ועתה נחזור לשידורינו הרגילים.שמור בטל