שיר הפינה קולדה
לא בטוח שהשיר הקלאסי של רופרט הולמס, שנקרא "הבריחה (שיר הפינה קולדה)", נופל על האייטיז (לדעתי הוא יותר מסוף הסבנטיז) ולכן מתאים לתחרות התרגמוזים - אבל זה אחלה שיר לקראת הקיץ המתחנגש עלינו לטובה. וחוצמזה מצאתי אתר עם סוג של גרסת קריוקי לשיר הזה (לפתוח רמקולים!) וגם רציתי לתת פייט לבלוג של ג'ננה (אק"א המפלצת שיצרתי), שבו מספר התגובות העולה בטור הנדסי והעובדה שהוא הופך למוקד לעלייה לרגל לפריקי אייטיז, התחיל קצת, איך לומר, להדאיג אותי.
אז הנה רופרט. כדי למשוך קהל, השקעתי בתרגום והבאתי אותה קצת בחריזה. תעריכו, נבלות.
קצת נמאס לי מהבייבי שלי
היינו יחד יותר מדי זמן
כמו הקלטה שחוקה
של שיר אהוב ישן
אז בזמן שהיא ישנה
קראתי את העיתון במיטה
ובלוח המודעות
היתה מודעה שאמרה
"אם אתה אוהב פינות קולדות
ולהיתפס בגשם
אם אתה לא בקטע של יוגה
אם יש לך חצי מוח
אם אתה אוהב להתעלס ב-12 בלילה
על הדיונות בגבעה
אני הבייבי שאתה מחפש
כתוב לי ונתכנן את הבריחה"
לא חשבתי על הבייבי שלי
אני יודע שזה נשמע קצת מרושע
אבל אני והבייבי שלי
נפלנו לתוך אותה שגרה משעממת ישנה
אז כתבתי לעיתון
הזמנתי מודעה
ולמרות שאני לא כזה משורר
אני חושב שזה יצא לא רע
"כן, אני אוהב פינות קולדות
ולהיתפס בגשם
אני לא בקטע של מזון בריאות
אני יותר בכיוון של שמפנייה
אני חייב לפגוש אותך מחר בצהריים
ולחתוך את הקלטת הישנה
בבר בשם אומיילי'ס
שם נתכנן לנו את הבריחה"
אז חיכיתי עם ציפיות גבוהות
ואז היא נכנסה
הכרתי את חיוכה מייד
זיהיתי את תוויה פניה בשנייה
זאת היתה הבייבי שלי
והיא אמרה "אה, זה אתה"
וצחקנו לרגע אחד
ואמרתי "לא חשבתי לדקה...
שאת אוהבת פינות קולדות
ולהיתפס בגשם
ואת התחושה של הים
ואת טעם השמפנייה
אם את אוהבת להתעלס ב-12 בלילה
על הדיונות בגבעה
את האהבה לה חיכיתי
בואי איתי ונתכנן את הבריחה"...שמור בטל