סידורים אחרונים בתשס"ב (או: שנה טובה, everybody!)
ממש לפני שהשנה החדשה נכנסת, רציתי רק לסגור כמה עניינים כדי להגיע לתשס"ג עם דף נקי:
א. בעניין הנבערות הדמוגרפית: מיכל רום, במאמר מנומק היטב במדור הדעות של YNET, מספרת על תכניתו המאיימת של השר בניזרי, אחד האנשים החשוכים-אך-המשפיעים ביותר במדינה הזאת, לכנס את המוסד הארכאי שנקרא "המועצה הציבורית לדמוגרפיה" כדי לנסות ולברר מה אפשר לעשות כדי לעלות את הממצא המחריד מבחינתו שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - לכל משפחה בארץ יש בממוצע רק 2.6 ילדים. ב-YNET אולי הושפעו מהדיון הענף שהתפתח כאן באותו נושא בדיוק - אבל מה שאותי מדאיג זה שאולי בניזרי בעצמו גולש פה ושואב מכאן את רעיונותיו האפלים. אז אולי עדיף לי לשתוק (ותודה לאור שהפנה את תשומת ליבי למאמר).
ב. ובשולי עוד דיון מרתק שהתפתח בפורום של קונספציה בנושא "ביצת הבלוגוספירה - המזינה היא את עצמה אם לאו?" (אני עניתי לשאלה כאן) - גיליתי שיש לי מעריצה אחת, ועוד אחת שחושבת שאני לא אחר מאשר דודו טופז! גי'זס, עם החשדות שאני עידו אמין אני עוד יכול לחיות, אבל דודו? הייתכן שאני כזה נמוך? (וכל מקטרגיי במקהלה - "כן!!!")
ג. אפרופו אור - הבנאדם ניסה לפצוח בפורום בלוגים בתפוז בנשכנות קלה משלו והעלה את השאלה מה בדיוק מייחד את הבלוג של רחלי.דוט.נט כיום שמגיע לה איזכור במדור "אתרים מומלצים" בקפטן אינטרנט? כזכור, שאלה כמעט דומה שלי לגבי איה הסתיימה בגרושי בבושת פנים מהפורום. במקרה של אור, חוץ מאוהד שענה לשאלה - כולם החרישו. אז כנראה שגילינו עוד פרה קדושה שבביצה מפחדים לשחוט (ומצד שני - אולי שתיקה כמוה כהסכמה עם אור), אבל לעצם השאלה - התשובה היא "כלום". רחלי לא עשתה בחודשים האחרונים כלום כדי להצדיק את האיזכור הזה. לדעתי ולדעת עוד כמה שדיברתי איתם - הבלוג שלה כבר רחוק מלעניין מישהו. לפרסם פוסטים על גבי פוסטים שכוללים סה"כ שורה או שתיים עם לינקים לאתרים שמעניינים אולי 3% מהקוראים - זאת לא כתיבת בלוג, סורי.
אה, רגע. אולי היא בכל זאת עשתה משהו: היא התראיינה (כתבה שלישית מלמעלה) בקונספציה לפני כמה חודשים לאותו איתי בנר שפרסם את הלינק אליה בקפטן. במקרה הטוב, בנר כנראה עשה עבודה עיתונאית מחורבנת וכדי למלא את מכסת הלינקים במדור בקפטן שם את הלינק אליה כדיפולט, מבלי לבדוק עד כמה דעך כוכבה של רחלי בסצנה. במקרה הרע, בנר ניהל פנקסנות מהסוג הגרוע ביותר והחזיר לרחלי טובה על אותו ראיון בקונספציה, אולי כדי לנחם את ליבה השותת בעקבות אי מועמדותה בתחרות "שטח פרטי" ב-YNET (עוד הוכחה עד כמה כבר לא סופרים אותה בסצנה). אבל אלו רק קונספירציות (הי, אני טוב בזה, לא?) וכל מי שיעשה בהן שימוש עושה זאת על אחריות דמיונו הפרוע (אך הפורה) בלבד.
זהו. ניקינו השולחן ואנחנו מוכנים לקבל בזרועות פתוחות את תשס"ג. שתהיה לכולנו שנה מעולה, המון בריאות, נשכנות קלה (ומוצדקת בלבד!) פה ושם והעיקר - שנתחיל לראות קצת כסף מהבלוגוספירה הדביקה הזאת. שנה טובה.
עדכון: ברכות לאיה על זכייתה (המפתיעה למדי, יש לציין) בקטגוריית הבלוגים בתחרות "שטח פרטי" של YNET. עוד הוכחה שמשפטים רכים וסנטימנטלים כמו "רוצה ללכת הלאה. למצוא. להרגיש. כן להרגיש. את החיבוק. את האהבה מהשיר. יש בי ערגה. יש בי כמהה" לוקחים בסיבוב משפטים נוקבים ומחוספסים כמו, נגיד, "למה את משריצה בלי הבחנה אם את בכלל לא מסוגלת להיות אמא נורמלית ולתת מינימום של יחס לבת שלך". מסקנה אופרטיבית ראשונה: נשכנות אאוט, פואטיקה אין. היכונו היכונו: לא עוד פובליציסטיקה בגרוש על אקטואליה, יחסי חילונים-דתיים, יהודים-ערבים וכו' - בקרוב תצפו במסך זה בפואמות היישר מנימי נפשי הרוטטת, כי כנראה זה מה שהקהל דורש. ואני פה כמובן רק כדי למלא את דרישת הקהל, אם למישהו היה ספק...
שמור בטל
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
