כנראה שעזבתי את הבית בשמונה, כמו בכל יממה
הרכבת שלי, אני בטוח, יצאה בדיוק בשעה היעודה
בטח קראתי את עיתון הבוקר כשהעיר היתה לפני
וכשהגעתי למאמרי המערכת, אין לי ספק שהזעפתי את פני
כנראה שבסביבות תשע ורבע סידרתי לי את השולחן
עם מכתבים שצריך לקרוא וניירת שמחכה להיחתם מזמן
בטח יצאתי לצהריים בשתים עשרה וחצי או בסביבה
אותו מקום, אותה החבורה
ומעל כל זה אני בטוח שירד גשם, אפילו קצת
ביום לפני שבאת
כנראה שהדלקתי את הסיגריה השביעית בשתיים ושלושים
ובאותו זמן כלל לא שמתי לב שעצוב לי בפנים
בטח המשכתי לסחוב דרך ענייני היום
ומבלי ששמתי לב, החבאתי חלק מעצמי באיזשהו מקום
כנראה שעזבתי בחמש, אין יוצא מן הכללים
עניין שבשגרה, עשיתי זאת מאז סוף הלימודים
הרכבת הביתה שוב בחזרה
וללא ספק קראתי את עיתון הערב בשקיקה
הו כן, לחיות בתוך מסגרת היה לי אכפת
ביום לפני שבאת
כנראה שפתחתי את הדלת הקדמית בשעה שמונה או בערך
ועצרתי איפשהו לקנות אוכל סיני לדרך
בטח אכלתי ארוחת ערב כשמול הטלוויזיה אני יושב
אין אף פרק של דאלאס שלא ראיתי, אני חושב
כנראה שבעשר ורבע כבר הייתי במיטה
אני אוהב להיות בה מוקדם כי אני זקוק להרבה שינה
בטח קראתי לא המון
את האחרון של מרילין פרנץ', או משהו בסגנון
מצחיק, אבל לא היה לי טעם לחיות ללא מטרה אחת
ביום לפני שבאת
וכשכיביתי את האורות מיד
כנראה שפיהקתי והתכרבלתי לקראת עוד לילה אחד
וכשהוא מקיש על הגג, בטח שמעתי איך הגשם נחת
ביום לפני שבאת.
הגרסה המקורית כאן.