My Favourite Game

מיד אחרי הפנייה ימינה בצומת מורשה, אני מרשה לעצמי להתפרע קצת. 3-4 דקות של נסיעה מהירה, כביש ארבע-מסלולי, יחסית לא הרבה מכוניות, מספיק מקום ביניהן כדי לזגזג. אחרי שאתה עובד כל השבוע בבית ולא ממש נוסע מרחקים, המרחבים שנפתחים בפניך ממלאים את הריאות בתחושת חופש משחררת. 120, 140 קמ"ש וגם יותר ואני לוקח את הצ'אנס שבחלקיקי הזמן האלה לא תהיה בקטע הכביש הזה איזו ניידת. וזה לא שלאורך כל כביש גהה ועד צומת מורשה אני נוסע על 20. ביום טוב, כשאין משאיות מיותרות או זקנות שגוססות לאיטן על ההגה בנתיב השמאלי, אפשר להתחיל להתפרק עוד קצת קודם. עם הקארדיגנס* בצ'יינג'ר בשביל תחושת הדרייב, תרתי משמע, אני נותן לג'יפ לעשות את שלו. בסה"כ 3-4 דקות עד לצומת הבאה, אבל בדיוק באתו יום בשבוע, באותו מקום, אותה שעה - זה הזמן שלי להשתולל קצת, להפיל את כל כובד משקל המועקות של השבוע האחרון על דוושת הגז, לאוורר את המוח, להתחיל לכתוב בראש פוסט אחד או שניים ולסדר את המחשבות לפני הפגישה השבועית איתה.

חמישים וכמה דקות מאוחר יותר, אני פוגש בחוץ את הפמיניסטית. לא התראינו מזמן, והיא שוב שינתה את המראה שלה. אז אולי ניפגש שוב לאיזה קפה, אני מציע. כן, היא אומרת, אפשר להתחיל לתכנן את זה כדי שזה יקרה מתישהו שוב. מעולה, אני עונה לה, עכשיו תיכנסי אליה ותגידי לה שאני באמת עובד על הקשרים החברתיים שלי כמו שהיא ביקשה. אה, היא צוחקת, בשביל זה אני טובה בשבילך? שיעורי בית לפסיכולוגית? ברור, אני משיב. בשביל ה-300 ופאקינג שקל שאני משלם לה לפגישה, כדאי באמת שהכל יהיה מתוקתק.

בדרך חזרה, 3-4 הדקות של שטיפת הראש מגיעות כבר בתחילת הדרך, בואכה צומת מורשה שוב והפקק המזדיין בצומת גבעת שמואל. שם כל אחד מה-140 קילומטרים לשעה מנוצלים כדי לנסות למצוא תובנות מהפגישה. אבל רגע. תוך כדי זיגזוג אני קולט במראה איזה צעיר אחד בגולף חדשה שנדלק מהנסיעה שלי ורואה בראשו שלט ניאון אדום עם מילה אחת עליו - 'Race'. הוא מתחיל לנסוע אחרי במהירות, מפלס את דרכו בשבילים שאני מסמן בין המכוניות. רוצה לשחק? אני בפנים. המטרה: מי יגיע ראשון ליציאה בחזרה לצומת מורשה. אני במסלול הקיצוני משמאל, הוא מימין במסלול השני מתוך ארבעה. כדי לצאת בזמן צריך להתחיל להתקרב למסלול הימני ביותר. לחצי דקה הוא מצליח לעקוף אותי, אבל מקפיד לא להתרחק מהמסלול הימני כדי לא לפספס את היציאה. פחדן.

היציאה מתקרבת במהירות ואני עדיין במסלול הכי שמאלי. למרות שאין הרבה מכוניות בכביש, הוא לא לוקח צ'אנסים ומשתחל בקושי בין שתיים שנוסעות על 50 במסלול ה'יציאה בלבד'. איזה טיפש חסר ניסיון, אלוהים. אני שם גז וכבר מקדים אותו, אבל עדיין רחוק שני מסלולים מהיציאה. עובר עוד מסלול אחד ימינה. בשנייה האחרונה אני מזהה שביל בריחה חד משמאל לימין. איתות ימינה ואני חותך שני מסלולים, עולה על תחילת אי התנועה הדמיוני שמשורטט בלבן על הכביש, מקדים בעשרה מטרים נוחים את המכונית שלפני ומגיע ראשון ליציאה. אני בטוח שראיתי בשוליים שופט קו מנופף בדגל משבצות השחור-לבן שלו ומסמן ניצחון.

ברמזור אני נרגע. תודה אחי, עזרת לי לקבל את מנת הריגוש הקטנה שהייתי צריך. כל המועקות נחרכו על הכביש. הראש נקי, אפשר להתחיל שבוע חדש.

*זה הקליפ הלא מצונזר. ראו הוזהרתם.

I don't know what you're looking for
you haven't found it baby, that's for sure
You rip me up, you spread me all around
in the dust of the deed of time

And this is not a case of lust, you see
it's not a matter of you versus me
It's fine the way you want me on your own
but in the end it's always me alone

And I'm losing my favourite game
you're losing your mind again
I'm losing my baby
losing my favourite game

I only know what I've been working for
another you so I could love you more
I really thought that I could take you there
but my experiment is not getting us anywhere

I had a vision I could turn you right
a stupid mission and a lethal fight
I should have seen it when my hope was new
my heart is black and my body is blue

And I'm losing my favourite game
you're losing your mind again
I'm losing my favourite game
you're losing your mind again
I'm losing my baby
losing my favourite game

I'm losing my favourite game
you're losing your mind again
I tried, I tried, (but you're still the same) I tried
I'm losing my baby
.you're losing a saviour and a saint

לידיעת המשטרה

התגלתה הוכחה מצולמת לכך שחנן גולדבלט היה נוהג להתגנב לבתיהן של נשים תמימות תוך סיפור שקרים ובדיות מסוגים שונים (ותוך שהוא משתמש בכלי נשק מוזרים כגון לבנה עם אנטנה):

אני יודע, הסאונד לא משהו. להלן התסריט המלא:

- הלו ליאורה, מה העניינים?
- אתה עוד במשרד...
- מה? לא, הישיבה עוד לא נגמרה. את יודעת, עובדים עובדים עובדים. מה לעשות. מה, הכנת משהו כבר? טוב, נו, את יודעת מה. אם את רעבה אז תאכלי אבל אם את יכולה תחכי. אני אבוא ב... באמת אני לא יודע.
(כלב נובח)
- מה זה?
- מה, לא, את יודעת איך זה אצלי עם הצרידות. אני עם האייר קונדישן הרי, אני בקלות מצטרד. אז זה יוצא לי כזה האו האו האו.
- שנייה מישהו בדלת.
(חנן מופיע בדלת עם פרח ביד אחת ולבנה בשנייה)
- יווו, יש לך פלאפון...
(הזוג האוהב מתאחד. חנן חושב על המזכירה שהשאיר להתלבש במשרד. מסך)