לפני הרבה שנים אסטרונומיה היתה תחום בפילוסופיה. לאט לאט היא התגלגלה אל חיקו של המדע והותירה מאחוריה את הרושם האינדוקטיבי שכל תחום שהיה נחלתו של הפילוסופיה לאט לאט יזלוג אל המדע- כך לפחות מאמינים הלומדים איתי את הקורס "פילוסופיה של המדע" הסמסטר.
אני מוכרח לציין שכאשר אחד הסטודנט אמר למרצה שיכול להיות שעל השאלה "האם אני זה אני?" ידעו מדענים לענות בעתיד, כאשר שאלה זו וחברותיה יעברו לתחום המדע, הרגשתי ייאוש פולש אל כל גפיי, לא הצלחתי להבין איך אותו חד-אונה מעלה בכלל על דעתו שהמדע אי-פעם יענה על שאלה מסוג זה.
במוחו החד-תאי הסטודנט החליט שכשהאסטרונומיה עברה למדע מהפילוסופיה (וגם קצת תחומים אחרים) אז גם הפילוסופיה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום אינה אלא מזון של המדע שאוכל אותה לאט לאט.
מה זה משנה בכלל שהפילוסופיה אינה קיבלה הגדרה איתנה עד לתקופה האחרונה, ומה זה משנה בכלל שהשאלה "האם אני זה אני?" אינה שאלה אמפירית ולכן לעולם לא תוכל לקבל תשובה מדעית?!- הכי חשוב זה לדבר שטויות, לתת דרור למסקנות הכי דביליות שהראש שלך יכול להסיק.
ויכנשטיין אמר שהפילוסופיה היא עווית סמנטי שצריך להיפטר ממנו. אני לא יודע אם פילוסופיה זה עווית אבל הסטודנט ההוא בהחלט כן.
