How to make anyone fall in love with you
'How to make anyone falls in love with you'
 
מי מאיתנו באמת צריך את הספר הזה, או ספרים מהסוג הזה באופן כללי?- אני גורס שהרבה.
 
-אוקי, אז את ה"טרף", אוקי? (מצביע על המילה המודגשת בספר).
-הטרף?
-מה? (מיישיר מבט), כן- את הטרף. ואני, אני כנראה ה...
- הציד?
-אה, קראת את הספר?
 
- אוקי, אז מה אני, הטרף (מחייכת), צריכה לעשות בשביל שהציד השרירי יצוד אותי (נותנת מבט סקסי חודר)?
- אממ, בואי נראה (מדבר אל עצמו תוך כדי דפדוף עצבני בספר)... 'משחקת אותה קשה להשגה?', איפה זה?!
- אולי הציד רוצה אזיקים, בשביל לתפוס את הטרף? (מנסה לרמוז).
- אוקי, מצאתי...
-מה אתה עושה?
- אני סורק אותך במבט... את מבינה, יש ארבעה סוגי מבטים.
- ארבעה?
-כן, ארבעה: intense gaze,bedroom eyes, sticky eyes וvisual voyage...
-אה, אוקי... אז אתה עכשיו...
-visual voyage
-שזה?
-אני מטייל על גופך עם המבט.
-ומתי אתה מתכוון לזיין אותי?
- בפרק 26.
-אנחנו רחוקים?
- מאוד, אני עדיין צריך למצוא איתך תחומי עניין משותפים, לקחת אותך לדייט מפחיד ולעורר אמוציות, לצחוק מהבדיחות המטומטמות שלך ולשתף אותך בחוויות אישיות שלי, להפגין נכונות, גבריות, נאמנות, דקדקנות ונוכחות, להוריד אותך בבית ולשחק אותה טיפה קשה להשגה, לתת לך נשיקה אחת ולהשאיר לך טעם של עוד, לא להתחכם, להתנוון, להשתכר, להירדם, להיבהל, לשגות, לסטות (מהנושא האהוב עלייך), לטעות (בשם שלך) או לפשל... אני צריך לנסות עוד שלושה סוגי מבטים ו30 משפטי פתיחה, לרכך את ליבך בחמש צורות, ליצור שישה סוגי אווירות ולהעניק לך תחושה של אלפי פרפרים.
- ורק אז אתה תזיין אותי על כל הקירות, בעשרים מקומות, במשך חמש שעות כל פעם, בתנוחת המיסיונר, השופט, הבועט, החובט, הקוסם, השפן, הארנב, הקיפוד, הציפור, תנוחת אוירון, הליקופטר, תובלה והפצצה, מאחורה, מקדימה דרך כל הכניסות וכל היציאות- אוראלי, אנאלי, בנאלי וכמובן...doggy style?
-מה... לא, את בכלל לא כלב, את איילה.
 
שמור   בטל

חמש בחורות יפות

"This is the end my friend..."

התחלתי עם חמש אופציות לפני שבועיים... ועכשיו: לאחת יש חבר חדש שעושה לה טוב, עם אחת אי אפשר ליצור קשר, אחת לא מצאה חן בעיניי, עם אחת שום דבר לא עומד לקרות ועכשיו גם לחמישית יש מישהו חדש.

ואחרי זה אנשים תוהים למה אני ציני...

מה בין להתחיל עם נשים ובין משחק שחמט

השאלה אם אני חושק בה או אותה שאלה רק בזמן עבר, לא היתה רלוונטית לשיחה. הדיעה של אחד האנשים שהיא חיכתה שאני אעשה צעד ומשלא אותתתי אפילו היא פנתה לכיוון אחר, אמנם התניעה את השיחה שלנו אפילו בהחלט אינה חשובה כעת.

כאשר עמדנו קפואים וחיפשנו עוד ועוד נושאים לשיחה על מנת להעביר את שלוש השעות שלנו, הגענו לעניין שלעיל בדיוק. האם התעכבתי כאשר לא הזמנתי אותה לצאת, האם פעלתי לאט מדי, האם לא קראתי את הסימנים או שקראתי אותם אך לא מדוייק מספיק?! "אני משחק שחמט" הסברתי לו, ואני מזיז את הכלים נורא לאט ובזהירות עד שאני מבטיח מט (אין ציטוט מדוייק). הוא התריס ואמר "אהבה זה לא שחמט" ולקח הפסקה להתגאה במשפט המאוד ציטוטי שיצא לו. ניסיתי להסביר לו שבענייני האהבה האלה ובכל עניין בין-אישי אחר, דעתי היא, שהדבר דומה מאוד לשחמט- "זה כן שחמט ואני משחק מצויין, העניין הוא שפתאום הגיע מישהו ושם לי כלים של דמקה על השולחן", או זה לפחות ההסבר שלי למצב הנוכחי בו כל סיכוי לקשר איתה נגדם עקב ההתפוצצות הפתאומית של החבר החדש שלה למרכז הבמה. "אז כדאי שתתחיל לשחק דמקה" הוא השיב לי והותיר אותי חסר מילים...

נ.ב

אני מתעב דמקה.

אני והדייט, הוא ואח שלו

תמוה משהו אבל הרושם שלה ממני היה חיובי, יכול להיות שיש משהו באווירה של אמצע היום בטכניון לעומת האווירה של סוף יום שישי במרכז, שמאיר אותי באור טוב יותר. מכל מקום, היא המשיכה לשלוח לי הודעות לאחר הפגישה בהן היא התריאה שאם אני ער אז אני מוזמן להתקשר אליה לדבר... ישנתי אגב.

בהגנ"ש עצמו, אליו יצאתי לפני כשבוע ומשהו, הסיפור נמשך על אש קטנה. היא שלחה הודעה בעניין רשמים אישיים שלי מההגנ"ש ועוד הודעה אחת, יום אחרי, שפורשת בפניי את מצבה האישי העכשווי (היא היתה רעבה) על מנת לדרבן התחלת שיחה. חוץ מהודעה זה נשלחו לי עוד שלוש הודעות שהתחילו שיחות קצרות בהודעות. הראשונה נשלחה אליי בטעות במקום לחברה שלה, השניה והשלישית שאלו משהו לגבי הלימודים (שאלות מקצועיות).

מה ש"מצחיק" היה הוא שאחר האנשים שעשה איתי את ההגנ"ש הוא האח הצעיר בשנה של חבר שלה לשעבר. אה, לא סתם חבר שלה, חבר שלה במשך חמש שנים. העובדה הזו הניעה כמה שיחות בעניין והמסקנות מהן שולבו באופן נפלא עם כמה מן ההתבטאויות שלה והולידו את התובנה שהבחורה חיה בעידן רומנטי אחר בו היא "הנסיכה" שיודעת לומר "אני יכולה/ לא צריכה- אני בחורה" והבחור הוא הרפש הביולוגי שצריך לדאוג לצרכים שלה.

עם התובנה הזו באמתחתי ועם חוסר היכולת שהיתה לי להידלק עליה, הבנתי שגם האופציה הזו (אתם זוכרים שהיו חמש?) יורדת מהפרק...

בליינד-דייט מספר שש

ניסיתי את כוחי בלנבא את השעה לפי אורות הניאון שבאולמן. שם, כאשר ישבנו לטרום בליינד-דייט שלנו, וניסינו לשוחח באופן שוטף, לעניין ולאתגר אחד את השני, לא היה אור שמש וגם לא היה נעים להסתכל על השעון.

אין לי ספק שהיא לא ממהרת להתקשר ולקבוע לנו פגישה נוספת וגם אין לי שום רצון בכך- ההתלהבות שהיתה קיימת בטלפון אתמול בערב דעכה בקצב מסחרר בשניה שנפגשנו, אולי באופן הדדי ואולי לא...

עוד בליינד-דייט לא מוצלח...

מה נשים רוצות

במקום לשבת וללמוד קצת היום המשכתי לשוטט ברחבי הקטגוריות שבישרא-בלוג ומפה לשם הגעתי לבלוג של סטודנטית בת 24 וננעלתי על איזה פוסט ששוטח בפניי (בתור גבר) מה נשים רוצות- מאוד מזכיר את הגרסה של מגזין "בלייזר" לעניין רק שהסטודנטית לא מספקת תמונה של עצמה באיזה תחתון... נו שוין...

הנה הקישור לבלוג: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=300910&blogcode=5236816

בסוף הפוסט מצויין שגברים, על פי מה שהיא מבינה, רוצים רק לזיין... גם כן אבחנה, איכשהו זה בסדר שהיא תגיד שנשים רוצות שהסקס יהיה מעולה אבל כשגברים רק דורשים שיהיה סקס זה כבר מגמד את כל עולם המושגים שלנו לזין וזויות כניסה.

בעבר כבר ציינתי שהבעיה האמיתית היא שרוב הגברים חושבים שכל הבנות חושבות אותו הדבר ולכן מפרסים לנו במגזיני גברים (כמו בלייזר) כל מיני תובנות של נשים לגבי העולם השני כך שגברים יוכלו לדעת מה נשים חושבות ובעניין הזה גם אפשר בקלות להצטרף לשיחת גברים ולשמוע שכמעט כל ניואנס בקשר של אחד מאנשי השיח נהפך להיות אבחון כלל המין הנשי- כל היבט בחיים של אחת מבנות הזוג נהפך להיות תיזה חובקת עולם, כאילו כל פעם שגבר לומד משהו חדש על החברה שלו הוא לומד משהו חדש על הנשים כולן. הבעיה מחמירה משום שגם הנשים חושבות שהן כולן אותו דבר ולכן הן נותנות יד לכל העניין הזה של התובנות (ראוי לציין שכותבת הבלוג הזה מודעת לעניין שלא כל הנשים חושבות כמוה... ח"ח לה).

האמת היא שאם נשב וננתח את העניין ברצינות הגבר הממוצע חולק חלק נכבד מהפנטזיות שלו עם האישה הממוצעת. יש בישרא-בלוג מספיק פוסטים על פנטזיות של נשים ופנטזיות של גברים ואם תשוו ביניהם "תופתעו" לגלות שהפנטזיות די דומות, הן הפנטזיות שקשורות ליום שבת בבוקר במיטה והן הפנטזיות שקשורות לסקס חייתי מטורף. גברים לא נעולים על פנטזיות עם שלישיית בלונדיניות עם חזה גדול כמו שנשים לא נעולות על פנטזיות של שני דוגמני תחתונים עם זין גדול.

אך אמנם הפנטזיות של כולנו די זהות הניואנסים הם אלו שמשנים, הם אלה שאחראים לכך שאישה תגיד לגבר אחד "לא" ולשני "כן" והם אחראים להאם קשר מסויים יצליח והשני לא. את הניואנסים האלה אי אפשר להעביר במשפטי חכמה למרות שקראתי שלדניאלה וירצר יש איזו חולשה לכפכפי אצבע ולרותם סלע יש משהו לגבי גברים ששותים יותר מדי. היגדים אלה יותר מאשר שופכים אור על מה הנשים חושבות על גברים שופכים אור על הניסיון של הבחורה הספציפית עם גברים ואלו ניואנסים היא מחפשת או לא מחפשת בקשר.

הניסיון המטומטם של המין האנושי להכניס את עצמו לתוך נוסחות מעורר חלחלה וחרדה, חוסר היכולת שלנו להתבטא ברזולוציה גבוהה מדי (ובצדק) משפיעה ישירות על איך המוח שלנו חושב והכללות הן דבר רווח מאוד כתוצאה מכך. אמנם רוב העשייה הטיפשית הזו עדיין נעשית על ידי פסיכולוגים אבל באיזשהו מקום כולנו מנסים לתחום לתוך מסגרת די פשוטה ולא מורכבת דבר מורכב כמו בן האדם.

מכל מקום הפוסטים האלה די מגניבים ולמרות שאינם נותנים עצות מעשיות לאיך להתחיל עם אותה סטודנטית (או עם רותם סלע או דניאלה וירצר לצורך העניין) הם לפחות עוזרים פה ושם לכמה אובר-שוביניסטים להירגע קצת. אישית אני חושב שאם מישהו מגיע לגיל בגרות ועדיין לא מבין שקשר זה לא רק סקס ונשים לא חושבות רק על שופינג וזין גדול, הרי שיש בו מן האינפנטיליות.