לחיי האזרחות
שלום גבירותיי ורבותיי!
כפי שכולכם כבר יודעים, אני בתחילת חיי האזרחיים וזה מרגיש פשוט אדיר!!
לפני שלושה שבועות השתחררתי ולפני שבוע התחלתי לעבוד בחברת תקשורת כלשהי שלא אזכיר את שמה
כן... אני יודעת שזה קצת קטן עליי הג'וב הזה, אבל עם כל ההתלהבות שלי מהאזרחות, אני יודעת שהתזמון שלי די גרוע.
נקווה שהמיתון הזה ייגמר בזמן הקרוב ואז אוכל למצוא ג'וב שמתאים יותר לכישורים שלי
 
חוץ מזה שהצטיידתי ב"מדי אזרחות", חגגתי כמעט כל יום וחידשתי קשרים עם חברים שלא קשורים לצבא אין כ"כ מה לספר,
אבל ששפחתכם לא יכולה להעביר יום בלי סיפורים משעשעים, אז קבלו:
 
*נפגשתי עם המשפוחה המורחבת שלי ביום שישי כלשהו לאירוע במסעדה, כשבאמצע החגיגה אחותי לוחשת לי שהיא לא מוצאת את הסלולרי שלה. כמובן שזה מאוד אופייני לאחותי ואחרי שאנחנו מנקות את כל הרצפה בבגדינו החגיגיים בגלל הנייד הארור אני מתקשרת לבדוק מה קורה והנייד מצלצל ולא עונה. אז התקשרתי וחסמתי את השיחות ואמא מרגיעה-לא נורא כי היא ממילא קיבלה אותו מתנה ויום ראשון נלך לקנות לה חדש.
אז בתור אחות אזרחית טרייה ונחמדה, מצאתי את עצמי בצהרי יום ראשון בקניון והחלטתי להפתיע את אחותי בנייד חדש!
נכנסתי למוקד המכירה, ביקשתי את הנייד הכי פשוט, כבר כמעט סגרתי עסקה ואז החלטתי שאני רוצה לשלם עליו במזומן וקפצתי לכיוון הכספומט להוציא כסף (כמובן לא לפני שהשארתי את המס' לנציג שניסה להתחיל איתי נואשות).
שנייה לפני שהגעתי ליעדי מצלצל הסלולר ו"בית" מופיע על הצג. מהצד השני הסבתא הנלהבת:
"אניגמה! את לא תאמיני!! הרגע התקשר הנהג מונית שלקח אותנו בשישי ואמר שהוא מצא אצלו את הסלולרי והיום בערב הוא יקפוץ להחזיר לנו אותו!"
הייתי בשוק טוטאלי, אבל לפחות התזמון היה מוצלח
הבעיה הקטנה היחידה הייתה שהבאתי לנציג את המס' שלי! הוא לא מפסיק לשלוח לי סמסים ואני בסה"כ רציתי לסחוט ממנו כמה מבצעים...
 
*יומי הראשון בעבודה היה יום ארוך: נשארתי שם עד 5, אח"כ נסעתי מרכזה לאירוע בעבודה של המילואימניק ומשם חתכנו למסיבת יומולדת של חברה בת"א. בסה"כ כיף חיים מובטח לאורך כל היום, אם לא טעות אחת פטאלית מצדי עקב עצלנות נטו. נעלי עקב
כבר מהבוקר נעלתי נעלי בובה פצצתיות על 7 ס"מ עקב. אז את סוף היום סיימתי עם יבלות רציניות.
כמובן שזה לא מה שיקטע את הסופ"ש החלומי שלי אצל המילואימניק ולמחרת בצהריים הלכנו לטייל בפארק עם חברים, אך לא לפני ש....
-"מותק, אולי נלך לקנות לי נעליים פה באיזור?"
-"השתגעת?? עכשיו? עוד 5 דק' אוספים אותנו!"
-"נו! 5 דק' מספיקות לי בדיוק!"
-"די נו.... עם כל הכבוד, את אישה. בכל מקרה, נסתדר כבר."
~סעמק~
 
אז במקום לתת לי צ'אנס לקנות נעליים ב-5 דק', מצאתי את עצמי הולכת קילומטר וחצי עד אבן גבירול (באותן נעלי עקב+יבלות חמורות), מוצאת חנות נעלי מעצבים, ממשיכה ללכת עד שיורד לי האסימון שהשעה 3 בצהריים ויום שישי והכל מתחיל להסגר, חוזרת בריצה לחנות נעלי המעצבים ואחרי מיקוח רציני קונה נעל בובה ב-250 ש"ח  כמובן שכל סיפור הקנייה ארך פחות מ-5 דק'. אני אישה מיוחדת, תבינו כבר!
אל תנחמו אותי, זה העונש שלי ולמדתי לקח!
בכל מקרה, הנעל אדירה וממש נוחה, אולי היא אפילו תהיה שווה את הכסף.
 
בכל מקרה, אני לא בטוחה שאספיק לבקר פה בסופ"ש,
אז אאחל לכם סופ"ש נעים וטעים וחג אהבה שמייח לכל מי שאוהב את הקיטש הסליזי הזה

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 11/2/2009 20:57
67 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של אניגמה כהן ב-23/3/2009 23:05

---