כיתה י'-ההמשך

לאחר ארועים אלו הזמן התקדם לסוף המחצית וסיימתי אותה בממוצע של 84.

עכשיו, כשאני חושבת על ממוצע 84 זה נראה לי בגדר חלום, אבל באותה תקופה נורא התבאסתי, אפילו הייתה חסרה לי נקודה כדי להיות מצטיינת!

הבטחתי לעצמי לשפר את המצב אבל זו הייתה סתם הבטחת שווא.

לא נורא, נעזוב את הציונים שלי, זה נושא שדי מבאס אותי, בעיקר עכשיו...

כיתה י' הייתה כיתה מיוחדת עבורי, באמת נהנתי בה, אך שכחתי להזכיר את הסיבה, או בעצם הבנאדם שבלעדיו זה לא היה קורה: המדריך שלי בכיתה י'- אוריאל (להזכירכם שם בדוי).

אוריאל היה מדריך חדש בביצפר ועדיין לא כ"כ ידע מה בדיוק לעשות ואיך הוא אמור להשתלט על קבוצה של 30 בני נוער שרוטים... (לידע כללי: מדריך הוא חלק מה"צוות החינוכי" שיש לכל כיתה בביצפר שלנו, החלק השני זה המחנך) ואנחנו, לעומת זאת, אחרי שנה של נסיון בבית ספרנו המיוחד הבנו טוב מאוד איך לנצל את זה....

עד סוף מחצית א' חצי כיתה כבר הייתה מגובשת (עם החצי השני אין לנו גיבוש עד היום).

היינו נפגשים כל יום לפני הביצפר וחושבים כולם ביחד אם יש טעם בכלל לבוא היום, וכמובן שברוב הימים לא מצאנו טעם אז היינו מארגנים הברזות קולקטיביות.

רוב הזמן במקום ללכת לביצפר היינו נוסעים לבית של לילך (שעוד תשמעו עליה הרבה בהמשך) כי בשעות כאלה היה לה בית ריק...

הבעיה היחידה שלנו עם אוריאל הייתה שחוץ מזה שהוא היה מעופף והיה אפשר להבריז חופשי הוא גם לא עשה את שאר חובותיו כמדריך, כלומר, לא טיפל בבעיות שלנו,

לכן במקביל להנאה שלנו מה"התעופפות" של המדריך דאגנו להתלונן עליו בכל הזדמנות אפשרית, דבר שיתגלה בעתיד כטעות גורלית...

לקראת סוף השנה הגיע סוף סוף הדבר שכולם מחכים לו, הדבר שבשבילו שווה ללכת לביצפר... טיול שנתי!!!

נסענו לים המלח וישנו במלון.

ידוע שכולם באו כדי לבלות בלילה אז כשהגענו למלון, אני וחברותיי לחדר מיהרנו להכנס ולבדוק את כל האופציות שיש לנו...

שמנו לב שבחדר יש דלת נוספת מלבד דלת הכניסה! ניסינו לפתוח אותה ולהפתעתנו, היא אפילו לא הייתה נעולה!

נכנסנו לבדוק לאן היא מובילה וראינו עוד חדר, זהה לשלנו, אבל בשנייה שנכנסנו מנעול הדלת הראשית הסתובב ובפתח היו הבנים הכי חננות שיש בשכבה!!!

החלטנו שלא מוותרים על החדר ולאחר מו"מ ממושך שכנענו אותם להתחלף בחדר עם החבר'ה שלנו...

מאז הדלת נשארה פתוחה.

בערב ארגנו מסיבה (עם רמקולים של מחשב) בחדר הכפול שלנו, באו בערך 50 איש אבל לאט לאט הם התחילו להתפזר וכשנשארנו 20 איש אחד מאלה שנשאר התנדב להביא מהחדר שלו וודקה כדי לרומם את מצב הרוח.

אחרי 5 דק' הבנאדם חזר עם וודקה "פרפקט" 2 ליטר!!!

כל אחד שתה כמה כוסיות וזו בעצם הייתה הפעם הראשונה בחיי ששתיתי וודקה.

הטעם לא היה כזה נורא אבל גם גיליתי שזה בכלל לא משפיע עליי, רק קצת מרדים אותי אז לא ממש התלהבתי.

אח"כ מישהו אחר הביא באנג (!!!), להזכירכם אנחנו בביצפר צבאי ואם היו תופסים אותנו כולנו היינו עפים מהביצפר!!!

בערך שעה לפני זה שמענו שתפסו חדר עם נרגילה ויין (קצת ראייה לעתיד: אותם אנשים שנתפסו כבר לא נמצאים איתנו בביצפר...)

כמובן שלא נגעתי בבאנג כי זה נוגד את אחד העקרונות הכי חשובים שלי- אני ממש נגד סמים, זה תמיד נראה לי מיותר.

אח"כ הייתה מסיבת ריקודים בלובי של המלון אבל לא טרחנו להגיע אליה, במקום זה העדפנו לברוח מהמלון ויצאנו לטייל קצת על שפת ים המלח.

למזלנו אף אחד לא שם לב שנעלמנו אבל כשחזרנו שמענו שאחד מהילדים בשכבה שבר חלון ענקי בלובי ואוספים כסף מכולם כי לא יודעים מי זה בדיוק...

לא היה לנו כ"כ אכפת כי היינו כבר עייפים, ובהרכב של 20 איש חזרנו לחדר הכפול שלנו וכולנו נרדמנו  שם:חלק על הרצפה, חלק על המיטות הזוגיות, אני וחני בכלל נרדמנו על מזרן במרפסת!!!

רק ילדה אחת, מרי, לא ישנה כל הלילה. היא בכלל ישבה מחוץ לחדר כי היא לא יכלה להריח את הריח של הוודקה והמריחואנה...

זה לא היה נעים כי היא הייתה חברתנו לחדר עוד מההתתחלה.

כשקמנו בבוקר הוחלט להחזיר אותנו הבייתה אבל זה לא היה כ"כ נורא, כי בכל זאת כולנו באנו בשביל הלילה...

כמובן שכל מה שהתרחש אצלנו בחדר לא נודע לאף מדריך/מורה, וחוץ מזה, אפילו קיבלנו מחמאה על ההתנהגות שלנו בטיול ביחס לכל השכבה!!!

זה ממש בדיחה....

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 23/9/2005 13:19, בקטגוריות בית ספר
5 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של Quicksand ב-19/2/2006 22:13

---