בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 35

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << יולי 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30 31          

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
7/2006

Rebelde way

שלום גבירותיי ורבותיי!

שבוע לא פשוט עבר על כוחותינו בצפון, אבל יותר מדי דברים כבר נכתבו על זה.

אנחנו נדון בשבוע שלי J (בעצם בסופ"ש).

ביום חמישי החלטתי לקחת שיעור נהיגה ראשון (בשעה טובה ומוצלחת!),

אבל כמובן שאני והמזל שלי... האוטו נדפק והשיעור עבר ליום שישי.

השיעור דווקא היה ממש נחמד.שווה לנהוג על מיצובישי לאנסר החדשה :)

גם המורה שלי ממש נחמד: כשהוא בא לאסוף אותי הלכתי לכיוון הדלת ליד הנהג,אבל הוא אמר לי "לא לא גברת,את נוהגת עכשיו!"

הוא שאל אם אני יודעת מה מי מו עובד באוטו ואמר סתם בשביל התזכורת:

"גז,ברקס,קלאצ'-סעי!" אז נסעתי!

במקום שיעור של 45 דק' הוא הפך אותי לנהגת הפרטית שלו במשך שעתיים ונסענו לתדלק ולקחת ספר תיאוריה מהביצפר לנהיגה.

למה לא? בכיף!

אתם בטח שואלים איך למובטלת שכמוני יש כסף לרישיון? אז ככה:

-אמא,אני נוסעת לאילת לעבוד

-מה,עכשיו?

-כן...אני צריכה כסף לרישיון.

-מלחמה עכשיו,את לא נוסעת לשום מקום.

אבל למה לא אמרת קודם? קחי!

-טוב...תודה אמא! כשתיגמר המלחמה אני בכל זאת אסע לעבוד באילת ואחזיר לך הכל.

-כשתיגמר המלחמה מצידי תסעי לעבוד בעזה...

 


 

אחרי שסיימתי את השיעור הלכתי לאסוף את אנג'ל יקירתי.

בסה"כ השארתי אותה כמה שעות בקניות והיא כבר חזרה עם שקיות...

(ככה חוסכים,הא?)

התוכניות שלנו לסופ"ש היו ללכת בשישי בערב לבר מסעדה שהיינו בפעם הקודמת ובשבת בבוקר ללכת לבריכה.

התנחלנו בביתי הצנוע והלכנו לישון שנת צהריים.

אח"כ יצאנו לבר,היה נחמד טעים ונעים J

רק שזה אמור להיות מקום לסטודנטים ובאותו יום שישי זה היה נראה כמו גנון...

אחרי שנת יופי התעוררנו בשבת והלכנו לבריכה, אך נתקלנו בבעיה טכנית קטנטנה: לא מצאתי בבית קרם הגנה!

(וכידוע,זה מה שקורה כשאני לא מורחת קרם הגנה)

למזלנו, מצאנו קרם הגנה בתחנת דלק על הדרך.

כשהגענו לבריכה פגשתי חצי מהמשפוחה שלי,שכחתי שהם כולם מנויים לבריכה...

אז את היום בילינו אני ואנג'ל בחברת בת דודתי.

מזמן לא הייתי בבריכה ושכחתי כמה זה כיף: שחינו, זללנו פירות וגלידות, צחקנו בכמויות...

אך כמובן שלא הכל טוב ויפה וברוב טיפשותי לא מרחתי קרם הגנה על הבטן והרגליים... אפשר בכלל להשרף בבטן וברגליים???

על בשרי גיליתי שאפשר ועוד איך! L

 


 

במוצ"ש התכתבתי עם ידיד וירטואלי (בשביל הפרוטוקול נקרא לו מ',נגמרו לי השמות הבדויים!).

אנחנו בקשר כבר כמה חודשים ואתמול הוא התקשר אליי ובשיא הספונטניות הודיע שהוא בא לבקר אותי! נורא שמחתי כי כבר רציתי להפגש איתו במציאות, אבל השאלה הייתה איפה לעזאזל הוא ישן?

ביקשתי מאמא שהוא ישן אצלי,אבל אמא אמרה שאורחת אחת מספיקה בהחלט...

חשבתי לשלוח אותו באוטובוס הראשון הביתה, אבל אחרי בילוי באותו מקום שהיינו בו בשישי (אגב זה מוזר.... אנשים בעירי הצנועה לא מתלהבים מהמקום, אבל מי שבא מעיר אחרת נדלק עליו!) אנג'ל ומ' התעייפו ורצו לעלות הביתה.

כמו בסרט מותח התגנבנו הביתה בשקט בשקט, אבל בסופו של דבר סבתא שלי נכנסה לחדר בגלל הרעש ולא הבינה מה עושה שם עוד בחור.

בדרך גם אמא שלי התעוררה (במצב רוח לא טוב בכלל) והתחילה לעשות בלאגן, אמרה שהבטחתי לה שאני לא אביא אף אחד הביתה ובלה בלה בלה...

אחרי כמה דקות החלטתי שאין לי מה לעשות עכשיו בבית, וג ם אוראל ולילךהתקשרו לשאול מה נשמע (אחרי שלא הספקתי לענות בפעם הראשונה קיבלתי שיחה בלי הלו,בלי שלום... רק "את מזדיינת?" :-P)

כמעט גררתי מהשיערות את אנג'ל וידידי הוירטואלי התשושים ועזבנו את הבית בטריקת דלת.

ישבנו קצת ליד הבית שלי. זה היה המפגש הראשון בין חבריי מהחיים האמיתיים לחבריי שהיו פעם וירטואליים. קצת חששתי מזה,אבל היה חיבור מצוין בין כולם.

אחרי שלילך ואוראל הלכו התחלנו להשתגע...

בערך ב-4 וחצי בבוקר החלטנו לקחת את הדברים של אנג'ל ומ' מהבית ובדרך לקחתי את הגיטרה, שיהיה לנו שמייח.

אמא חשבה שאני עוזבת את הבית :-P

ישבנו בתחנת האוטובוס ושרנו וניגנו בפול ווליום, מן השקמת בוקר מוקדמת.

בדרך נדבקו אלינו ערסים שהתלהבו מכל הקונצרט ואחד מהם התחיל עם אנג'ל. המסכנה לא ידעה איך להגיד לו בעדינות ללכת קיבינימאט...

ניפטרנו מהם רק כשהגיע האוטובוס... ליוויתי את אנג'ל ומ' לתחנות שלהם,

אבל לא התחשק לי ממש לישון אז עיכבתי את מ' והמשכנו קצת את הקונצרט...

לא ידעתי שהאוטובוס הבא יהיה עוד שעה!

כל זה נתן לי הרבה רצון לחזור לנגן באופן רציני....

בסופו של דבר מצאתי את עצמי חוזרת הביתה מהתחנה המרכזית,בשעה 7 בבוקר,

העפרון השחור בעיניים שלי כבר נמרח, הגיטרה מכבידה על הגב הכואב שלי,

הקור של הבוקר בעירי הצנועה...

הגעתי הביתה ובלי לומר מילה לאף אחד הלכתי לישון עד 2 בצהריים.

מזמן לא נהניתי ככה!

אניגמה, בדרך לשחייה לילית שתצנן אותי קצת אחרי הסופ"ש העמוס J

נכתב על ידי אניגמה כהן, 24/7/2006 00:40, בקטגוריות ימים הזויים בחיי
72 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של ninelives99 ב-30/7/2006 01:51





© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)