צבא שכונה

שלום גבירותיי ורבותיי!
בזמן האחרון אני נזכרת שיש לי רצון לעדכן דווקא כשהצד האפל שלי נזכר שיש רצון לישון, אז שוב אצטרך לקצר.
כידוע, בסופו של דבר כן התגייסתי בשעה טובה ומוצלחת, ביחד עם לילך וגם ח', חברה מהשכבה שדחתה את הגיוס.
ביום הגיוס כולם הסתכלו עלינו מוזר, כי היינו היחידות שהתגייסו במדים.
שרשרת החיול שלנו הייתה טיפה יותר מקוצרת משאר החבר'ה וכשבסופה חילקו אותנו לקבוצות שיהיו מחלקות בטירונות גילינו שאנחנו החיל אווירניקיות היחידות, כל השאר ירוקות ויש שתיים מחיל הים.
התקשרנו למפקדת שלנו בקורסים שנשבעה בחייה שנגיע לטירונות בטכני החביב, אבל בשלב הזה כבר הבנו שלא יקרה.
בהתחלה המפקדות בכלל לא רצו להגיד לנו לאן נוסעים, אז הלכתי לשאול את נהג האוטובוס ולשמחתי הרבה מדובר בבית זונות אמיתי, אפילו יותר מהטכני!  (החלטתי להשאיר את הפרטים קצת חסויים, כי אני עדיין לא יודעת כמה בלוגריות יש לי בפלוגה )
עד עכשיו היה שכונה ולא עשינו כמעט כלום, יחסית מעט בנות בכו ובאמת אין סיבה לבכות: ישנים בחדרים, המפקדות לא רעות בכלל, אפילו די נחמדות וגם הסמלת חביבה (חוץ מכמה סיטואציות בודדות שבהן היא התנהגה כמו כלבה פסיכוטית).
חוץ מזה, אני, לילך וח' באותו חדר ויש עוד 3 בנות ממש נחמדות שכבר הספקנו להכיר קצת.
כל שאר הבנות במחלקה נראות לי טיפשות/משעממות/לא בוגרות בגרוש/ערסיות, לפחות מרושם ראשוני.
המפקדות יודעות שאני, לילך וח' שוחרות ונמצאות קצת הרבה יותר מהן במסגרת צבאית. הטירונות הזו ממש מיותרת עבורנו וזה בסה"כ נוהל צבאי מטומטם שכל אחד צריך לעזור.
הן נותנות לנו יחס קצת אחר וגם נזהרות מאיתנו, כי אנחנו יודעות כמה וכמה חוקים ונמצאות איתן באותה דרגה (ישר עם הגיוס קיבלתי רב"ט).
לדוגמא, היינו בשיחה עם כל המ"מ, מ"פ,רס"פ ושאר המעפנים באולם כשהתחיל גשם מטורף. המפקדות החליטו שעכשיו זמן לאכול ואמרו לכולן לרוץ מהר לחד"א.
אני ולילך הסתכלו אחת על השנייה ולאחר מכן על המפקדות במבט עם רצח בעיניים, אמרו להן מפורשות: "אנחנו לא יוצאות בגשם הזה, אסור לכן להוציא אותנו". אחרי 10 שניות הן המציאו לנו תפקיד לנקות את האולם רק          כדי שנשתוק
בקיצור, אני מרגישה שהטירונות ממש בזיונית, מזכירה לי מאוד קייטנה.
יכול להיות שזה רק מהצד שלי, כי אני יודעת מה זה צבא, אבל שאלה יהיו הצרות שלי.
ועכשיו, הגיע הזמן לישון, מחר לקום ב-5 וחצי.
אגב, אני סוגרת את השבת הזו אז אני נפרדת מכם לשבועיים. (מצד שני, צפו להפתעות )
אוהבת,
רב"ט אניגמה כהן. 

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 18/2/2007 00:07, בקטגוריות צבא
48 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של אניגמה ב-3/3/2007 22:14

---