חופשת מחלה
בוקר טוף לכם, קוראיי היקרים!
למרות שאני טיפוס של בוקר באופן כללי, הבוקר הזה הוא בוקר טוב במיוחד.
חלקכם בטח מתפלאים מה חיילת צעצוע שכמותי עושה ביום ראשון בשעות כאלה בבית.
אז היום החלטתי להבריז! בגלל שאני לא בדיוק חיילת, הדבר היחיד שאני צריכה לעשות זה להרים טל' למפק ולהודיע לו שהיום אני לא מרגישה טוב.
אני באמת לא מרגישה כ"כ טוב, אבל הסיבה העיקרית שנשארתי בבית היא קניות שלא הספקתי לעשות בסופ"ש (ואני לא פקאצה שלא יכולה להתאפק כדי לקנות את הסוודר האדום בקסטרו, מדובר בקניות של דברים חיוניים! )
 
השבוע שעבר היה נחמד, למרות שעבר לאט במיוחד.
החלטתי שאני רוצה לשרת בבסיס X ולא בבסיס Y כמו שרציתי מההתחלה.
ההחלטה שלי השתנתה בגלל שאני, לילך ואוראל מאוד התחברנו עם ארבעה חבר'ה מהקורס והחלטנו שאנחנו רוצים להעביר את השירות שלנו יחד. אז נכון ש-X רחוק יותר, העבודה קשה יותר והקורס שלי מתארך בחודשיים (למזלי כבר לא בחיפה, אלא בבסיס עצמו), אבל אני מעדיפה את זה מאשר שנתיים של סבל בגלל שירות עם חבורת שמוקים.
 
ביום חמישי יצאנו כל החבר'ה לפאב במרכז והכרתי מישהו שהייתי בטוחה שהוא בלוגר!
חצי ערב ניסיתי לשאול אותו בעקיפין ולא היה לא מושג על מה אני מדברת.
אני לעומת זאת הייתי מאוד בטוחה בעצמי והמשכתי רמוז לא, חשבתי שהוא פשוט שיכור מדי כדי להבין אותי.
בסופו של דבר הוא חשב שהמטרה של כל זה הייתה להתחיל איתו...
אבל מה אכפת לי, נראה לא רע הבחור.
(אגב, חקרתי את הנושא לעומק ומסתבר שבאמת טעיתי בזיהוי)
 
בסה"כ, הסופ"ש עבר ממש טוב. אני לא זוכרת שנחתי כ"כ בזמן האחרון ויום ראשון בבית רק תורם להרגשה.
אז בינתיים אני אלך לי להתארגן לשבוע הלפני אחרון שלי בטכני חיפה!
נתראה בשמחות (אגב שמחות, שבוע הבא יומולדת)
אניגמה כהן.
שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 12/11/2006 13:30, בקטגוריות שחרור קיטור, צבא
46 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של NineLives ב-23/11/2006 22:03

---

אין כמו הבית (?)
שלום גבירותיי ורבותיי!
השבוע בבסיס עבר בלי יותר מדי אירועים מיוחדים, חוץ מזה שהקורס שלנו התגבש קצת.
ביום רביעי ראינו סרט בכיתה והיה ממש כיף.
עד שכבר התחברנו כ"כ, הקורס הולך להתקצר משמעותית. יש סיכוי שעוד שבועיים-שלושה זה נגמר!
 
ביום חמישי היה לי לו"ז עמוס: הייתי צריכה להגיע לעירי הצנועה, לקפוץ לבנק לקחת את האשראי שלי ולנסוע לת"א להפגש עם חברה ולקנות פל'.
באוטובוס פגשתי חברה שהתגייסה לא מזמן ועכשיו משרתת בתור מש"קית ת"ש, אני בטח אקפוץ לבקר אצלה
נסעתי לבנק ישר עם התיקים והכל וביקשתי מאחותי שתיקח לי מס'.
עייפה ורעבה הגעתי לבנק, חיכיתי שעתיים בתור, ומה מסתבר???
שהכרטיס שלי עדיין לא הגיע
אחרי שבאותו יום התקשרתי בבוקר ואמרו לי שהוא כבר מוכן!
השעה הייתה כבר 8 כשהגעתי הביתה והיה מאוחר מדי לנסוע לת"א וגם חסר טעם, כי פל' חדש כבר לא יהיה לי השבוע
האמת שהייתי די מאוכזבת מכל זה, ואם כבר ענייני בנק אז כל מיני ענייני כספים אחרים הטרידו את מנוחתי.
הייתי מבואסת מזה שאני הולכת להשאר כל הסופ"ש בבית והתחלתי לחפש מה לעשות, אבל זה לא היה כ"כ פשוט!
אוראל עובד, לילך ויסמין הלכו לאיזה מועדון רוסי שלא איבדתי שם כלום, לא היה לי כוח לראות אף אחד.
ואז נזכרתי בחברה קרובה שלי שלא ראיתי המון זמן והחלטתי להתקשר אליה. היא אמרה לי שהיא קצת חולה, אבל אחרי כמה דקות התקשרה ואמרה שדווקא בא לה לשבת איפשהו לפטפט קצת.
נפגשנו במקום נוסטלגי לשתינו, ליד הבריכה.
כשהלכתי באותה דרך שהייתי הולכת לפני כמה שנים לכיוון הבריכה, כדי לטפס על הגדר ולשבת על הסככות, חיוך עלה על פניי.
דיברנו על החיים בכללי, לא היה מורגש שלא התראינו כמה חודשים.
בדרך חזרה גבר כבן 40 התחיל איתי:
"יש לך יופי משגע, אני צריך לעצור אותך על זה. תביאי ת.ז.!"
ואני בתגובה אמרתי לו: "אני בת 12 וחצי, עדיין אין לי ת.ז!"
כשכבר הגעתי לשכונה ישבו שם כמה חבר'ה שגרים בסביבה. אחד מהם בא לכיוון שלי, ישבתי איתו קצת והוא התוודה שמאוהב בי כבר כמה שנים, זה היה משעשע...
כל הערב הזה שיפר את מצב הרוח שלי וזכרתי שעירי הצנועה לא כרועה כ"כ, לפעמים אין כמו הבית.
 
מחר אני חוזרת לשגרה המקסימה שלי, ובשעה טובה ומוצלחת לילך שלחה לי את התמונות המדוברות:
הנוף מהחלון:


 
נופים מקומה שלי (קומה שלישית):


 






החדר:


(שעכשיו כולו מלא בפוסטרים של בר רפאלי, טאג וומן ורנואר. איזה פקאצות אנחנו! )
 


(הורדנו את שלט ה"חדר חניכות" המכוער שהיה ועכשיו שידרגנו את זה ל"חדר חתיכות")
 
חוויות השירותים/מקלחות:
 

 


 


 





 


 


 
אכן תמונות קשות.
אבל תאמינו לי שאתם לא רוצים לראות את שירותי הבנים.
אז אני אלך להתארגן ולהתכונן נפשית להפוך את התמונות הללו למציאות.
שוב.
לוב יו, אניגמה כהן.
שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 4/11/2006 20:33, בקטגוריות שחרור קיטור, צבא
59 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של ubermensch ב-13/11/2007 21:56

---

Time is money

אתמול נפל עליי חתיכת שוק: גיליתי לאיזה קורס אני מיועדת.
למרות שמדובר בעדיפות השלישית שלי, אני ממש לא מרוצה (השאר היה עוד יותר חרא).
מאוד מאוד קיוויתי לקבל אחת מהעדיפויות הראשונות ותיכננתי את חיי בהתאם, אבל נדפקתי.
הקורס שקיבלתי הוא הקורס הארוך ביותר, 4 חודשים.
ארבעה חודשים שנלקחים מזמני היקר על כדוה"א.
באותו זמן יכולתי לעבוד, לטייל, לבלות... הרי הגיוס שלי הוא בכל זאת בפברואר.
בסופו של דבר, אין אשמים פה חוץ ממני. אני בחרתי ללמוד בביצפר הזה, אני בחרתי את המגמה, אני חתמתי בגיל 14 על השירות שאעשה.
אבל תחשבו על זה, יש משהו מאוד לא מוסרי בלתת לילדון בן 14 לחתום על העתיד שלו ל-7 השנים הבאות.מינימום.
זה פאקינג לא הוגן! מה ילדים בגיל הזה מבינים מהחיים???
גם זה לא מוריד ממני את האשמה, היו לי המון הזדמנויות לעזוב את הביצפר בשלב מאוחר יותר...
נכון שגם פה הייתי קצת נדפקת, אבל מילא.
הבעיה שלא הייתה לי סיבה לעזוב את הביצפר! היה לי כיף חיים, תקופה אדירה שאני לא הולכת לשכוח בזמן הקרוב.
כנראה שעכשיו אני אצטרך לשלם על כל הכיף, עכשיו כבר אין דרך חזרה.
האפשרויות היחידות שעומדות בפניי הן לפסול מקצוע או לצאת מהצבא לגמרי.
לצאת מהצבא זה לא מציאותי... מה אני אהיה שווה פה בלי צבא?
גם לפסול מקצוע הולך להיות קשה. אני אצטרך להוריד פרופיל ל-45, ויש יותר מדי מה להוריד...
 
היום יצא לי לדבר עם המפיקה שלי והבמאי שלי, כדי להודיע להם רשמית שאני לא הולכת להמשיך בתאטרון.
הם נורא עודדו אותי ובזכותם יצא לי לראשונה לראות את חצי הכוס המלאה:
את הקורס אני הולכת לעשות עם שני חבריי הטובים ביותר לרגע זה-לילך ואוראל, יש סיכוי גדול שגם את השירות הצבאי שלי אני אעשה עם אחד מהם לפחות ואפילו הבסיסים היחידים שפתוחים בפניי בסיום הקורס הם הבסיסים שהכי מתאימים לי
גם אחרי צבא העסק כנראה ישתלם לי... במהלך השירות אני אתעסק עם כל מיני טכנולוגיות מתקדמות ואעבוד עם חברות הייטק אזרחיות, ככה שזה ייפתח בפניי עוד כמה דלתות.
כבר עברו בערך 30 שעות מאז ששמעתי על הקורסים ואני חושבת שלאט לאט אני מתחילה לעכל ולקבל את המצב.
המחשבות בראש על פסילת מקצוע עדיין לא עברו לגמרי, אבל לאט לאט הן דועכות.
לא יודעת מה הייתי עושה בלי התאטרון והחבר'ה שם...
זה כלי לכל החיים וחברים לכל החיים. אני אתגעגע בטירוף.
 
בגלל השוק הזה שנפל עליי אפילו שכחתי שביום ראשון נכשלתי בטסט, זה כ"כ לא עניין אותי...
אבל אם כבר פתחתי את הנושא אז הסיפור באמת מבאס!
באותו יום עשיתי את הטסט הפנימי שעבר חלק, אפילו קיבלתי מחמאות ממנהל ביה"ס לנהיגה שזועם בד"כ.
נהגתי לפי החוקים בדיוק באותו יום, אבל בטסט עצמו, כשהגענו לכביש מהיר, איזה פרחה קטנה שלא יודעת לנהוג התחילה לעבור נתיב.
האטתי כדי לתת לה לעבור, אבל היא התחילה לנסוע עקום ולקח לה המון זמן עד שנאלצתי לבלום.
הבעיה הייתה שגם הטסטר בלם איתי. נכשל אוטומטית
באותו רגע ידעתי שנכשלתי וגם הטסטר ידע שידעתי, אבל לא מדברים על זה.
למרות הכל המשכתי לנהוג יפה ולפי החוקים עד הסוף, לא יודעת למה האמת.
המורה שלי ממש התבאס ואמר שאם כבר ידעתי שנכשלתי, למה לא יצאתי רגע מהאוטו, דפקתי מכות לפרחה וחזרתי.
גם אני התחרטתי אח"כ.
 
טוב, אחרי פוסט סטייל חותכי ורידים שכזה חייבים קצת הומור!
בזמנו דיברתי עם המורה על הטסט העתידי ואמרתי לו שאני הולכת ללבוש חתיכת מחשוף, כדי שהטסטר לא יוריד ממנו את העיניים ולא ישים לב אם אני עושה שטויות. והמורה אמר לי: "ואם הטסטר יהיה דתי? הוא יראה איזה כופרת את וישר יכשיל אותך"
נחשו מה? היה לי טסטר דתי! (רק שבסוף לא לבשתי מחשוף, כי הטסט היה לי די בהפתעה)
 
בקיצור, למרות האופטימיות שמבצבצת קשה לי, קצת עצוב לי,
אבל בגלל שאני דואגת להסתיר את זה כ"כ טוב אני לא מקבלת יחס של "מדוכאת".
בעצם, טוב שכך.
אחרי יום ההולדת של בלוגי הצנוע (שאם תשימו לב קיבל במתנה עיצוב חדשדש).
אני לא יודעת מתי ייצא לי להיות פה בישרא, לקרוא אתכם, להגיב ולעדכן, אני לא יודעת אם יהיה לי מה לעדכן.
ביום שני, בשעה 6 וחצי בבוקר, אני נכנסת לפרק חדש בחיים שלי, פרק של שגרה מעצבנת ומשעממת.
אני לא צופה יותר מדי חוויות משעשעות והזויות, אבל לכו תדעו, החיים מפתיעים לפעמים.
 
אוהבת באמת,
אניגמה כהן, שדמעה קטנטנה מציצה מעיניה בכתיבת שורות אלה.
ועכשיו ברשותכם, אני אסיים לארוז תיק.
ממחר עד יום שבת אני נוסעת לעבוד באילת, צריך כמה שקלים לממן את עצמי ארבעה חודשים.
 
נ.ב. תסלחו לי בימבה ופרצופית, אך לא נראה לי שיהיה לי זמן בתקופה הקרובה לקחת חלק בפרוייקטים

שמור   בטל

נכתב על ידי אניגמה כהן, 12/9/2006 19:08, בקטגוריות שחרור קיטור
82 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של --- ב-30/10/2006 18:37

---