בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 36

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אפריל 2014 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30      

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
4/2014

שאלה לי אליכם.....

נוכח הפוסט הקודם הגעתי למסקנה שאני די אנושית וחלקכם אפילו מחשיבים אותי לנורמלית!

אז כמו לכל אדם,גם לי יש כמה דילמות אנושיות בהחלט שבקשר לאחת מהן רציתי להתייעץ איתכם:

לפני חודשיים פלוס היה לי יומולדת וכמה מחברותיי היקרות נתנו לי במתנה-קעקוע! ז"א כסף לעשות קעקוע...

כנראה שיצא לי לחשוב בקול כמה פעמים ולהגיד שהיה נחמד לעשות קעקוע בתחת אז הן תפסו אותי במילה וכביכול עזרו לי להגשים את ה"פנטזיה" (למרות שתמיד אמרתי שאני רוצה mp3...)

עכשיו הן מנדנדות לי בערך פעמיים ביום:"מתי את כבר עושה קעקוע??" בינתיים יש לי תירוץ מוצדק שיש לימודים ואני לא בטוחה אם אצליח לשבת אז אני מחכה לחופש כלשהו....

בסה"כ אני חושבת שקעקוע בתחת יכול להיות דבר מאוד סקסי ומגניב, אבל הבעיה שלדעתי הוא עלול ליצור רושם מוטעה בחברה הכ"כ "זורמת" בימינו....

השאלה שלי מופנית בעיקר לגברים שבינכם (ובנות,תתחברו לצד הגברי שלכן כדי לענות):

אתם מכירים בחורה, יוצאים איתה זמן כלשהו-קשר רציני, מחליטים שהגיע הזמן לממש את אהבתכם במיטה....

מגלים שיש לה קעקוע על הישבן (החצוף) שלה.

מה תהיה דעתכם על אותה בחורה שהכרתם כילדה טובה?

הרושם שלכם עליה עלול להשתנות?

מתוסבכת,

Enigma.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 27/1/2006 17:01, בקטגוריות שחרור קיטור
58 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     1 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של Quicksand ב-24/2/2006 15:39


בדיקת אנושיות

לכל מי שמחכה לפוסט על החיים הרווים בהרפתקאות שובבות ונחמדות..... סורי,אבל לא היום.

פוסט זה הוא שינוי דרסטי לעומת הפוסטים שכתבתי בעבר, אבל הייתי חייבת לשפוך את הלב וגם מעניין אותי האם יש מישהו בעולם שיכול להזדהות איתי.

מחר תתקיים האזכרה של אבא שלי ז"ל. השבוע הייתה מן אווירה לא נעימה בבית, הכנות, אורחת שבאה בשביל האזכרה (כאילו שלא חסרה פרטיות בבית הזה גם בלעדיה)... אני שונאת את כל העניין הזה,שהופך אזכרה למן יום זכרון....

אני בכלל נגד ימי זכרון, אך בעיקר "יום זכרון" לאבא שלי... אני זוכרת אותו לפחות פעם ביום ולהיות ליד הקבר שלו לא יתן לי כלום.

אבא שלי נהרג לפני 7 שנים בתאונת דרכים, ומההתחלה התגובה שלי הייתה שונה,מוזרה...

כשהודיעו לנו שהוא נהרג כולם פרצו בבכי ואני,לעומת זאת, הסתכלתי על כולם במבט אבוד ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי...

הדמעות לא רצו לזלוג! אנשים הסתכלו עליי במבטים מוזרים ובסופו של דבר הצלחתי להוציא בכוח כמה דמעות....

בכל 7 השנים הללו, הייתי ב-3 אזכרות מקסימום... אני לא מרגישה צורך ללכת לבית קברות,כביכול לבקר את אבא שלי... אני לא רואה בזה משהו שבאמת יגרום לי לזכור אותו...

בחיי, אבא שלי היה האדם הכי אהוב עליי, הערצתי אותו... הוא היה מודל החיקוי שלי!

אך כמעט בכל שנה זייפתי מחלה או שאפילו חליתי מרוב חוסר רצון ללכת לאזכרה... אמא שלי ממש לא רואה זאת בעין יפה, היא חושבת שמשהו לא בסדר איתי או שאני פשוט מתעצלת, ואני לא יכולה להסביר לה את הסיבה האמיתית... אני גם לא מסוגלת להגיד לה שאני לא אבוא לאזכרה כי היא מאוד תתאכזב ממני...

היא בחיים לא תבין את הגישה שלי לכל העניין.

אני נגד קבורה בכלל! לדעתי בסופו של דבר לא ישאר מקום לאנשים שנשארו בחיים מרוב קברים...

אני מעדיפה שישרפו את גופתי,ואת האפר יפזרו ביער,אך מכיוון שרוב בני האדם קצת יותר אנושיים ממני וצריכים משהו מוחשי כדי לזכור,אני אסתפק בלהשאר אפר בצנצנת ששמי חרוט עליה.

ולסיום,שאלה לי אליכם: יש מישהו שמסכים איתי? מבין אותי? או שאולי הגיע זמני לקבוע תור אצל מומחה....

נכתב על ידי אניגמה כהן, 19/1/2006 14:03, בקטגוריות שחרור קיטור
45 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     2 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-31/5/2008 19:35


חזרתי לבינתיים (ובגדול)

החלטתי להמשיך קצת עם המשחק ולבינתיים לכתוב לפחות עוד פוסט אחד...

כל הדברים שקורים בזמן האחרון  באמת מכבידים לי על הלב, אבל למרות זאת אני אנסה לקצר כי אין לי זמן וגם לא כוח לפוסט סטייל מגילה...

יש לי המון דברים לעשות היום ואני רק דוחה את זה: רק חזרתי הביתה ב-2 בצהריים כי לבר(פרטים בהמשך) היה בית ריק וכמה חבר'ה נשארנו לישון אצלה, כמו בחצי מחופשת סוכות...

ת'אמת שהרבה חברים שלי לא אוהבים עד שונאים בטירוף את בר אבל אני רואה שבסה"כ היא בנאדם טוב עם כמה פאקים.

גם ידיד הנפש שלי,אוראל מסכים איתי, רק שהוא נהנה בחברתה בגלל עוד כמה דברים,אינטרסים שלו...

אז בהתחלה יצאתי אתמול עם ידיד שלי מיקי, שבזמן האחרון רב עם בר וביקש ממני שאני אצא איתו היום ולא ילך לבר.

כיבדתי את הבקשה שלו כי בכל זאת הוא ידיד ממש טוב שלי אבל היה די משעמם וב-12 הוא כבר החזיר אותי הביתה.

בערך באותו זמן אוראל הלך לדבר איתה לשיחה ארוכה ואח"כ הוא התקשר אליי כדי שאני אצא, אז היה יחסית מוקדם ויצאתי... נסענו לבר.ביקשתי ממנה ומהחב'רה שהיו בבית שלה שלא יספרו למיקי שהייתי אצלה באותו יום.

אכלנו וראינו סרט וכבר כולם התעייפו חוץ ממני ומאוראל.,אז עשינו קצת רעש ושלחו אותנו לסלון....

ת'אמת שאני ואוראל ידידים הכי טובים שיכולים להיות.מי שלא יודע את זה חושב שאנחנו חברים כי אנחנו תמיד הולכים מחובקים או יד ביד, אבל יש בינינו מער' יחסים מאוד מיוחדת...

אנחנו יודעים הכל אחד על השניה, מתייעצים לגבי כל דבר בינינו ועד אתמול החברות הייתה אפלטונית לחלוטין!

אף אחד חוץ מאיתנו לא האמין שיכולה להיות כזאת קרבה בין בחור לבחורה כשכל זה נשאר אפלטוני, אבל אני האמנתי בזה... אוראל היה התקווה היחידה שלי שקיימת חברות אפלטונית בעולם הזה...

אתמול סתם עשיתי לו נעים בגב, ואח"כ נעים בבטן.... אני מכירה את הגוף שלו טוב,יודעת מה הוא אוהב...

אבל כל זה עדיין אפלטוני, סתם בשביל הכיף!

אח"כ סתם שיחקנו אותה הולכים למקלחת ועושים קולות כאילו שהולך שם סקס פרוע.משום מה נשארנו במקלחת...

ואז אוראל אומר לי בצחוק: "בואי תרדי לי"! לא התרגשתי,הוא תמיד אומר דברים כאלה,אבל הכל בצחוק.

רק שאתמול כנראה הוא היה חרמן במיוחד, וגם אני...

אז אמרתי לו:"טוב, אני ארד לך.... אבל בתנאי שאתה תרד לי!"

אני יודעת שאוראל הכי אוהב כשיורדים לו...

הוא אמר לי: "אבל אף פעם לא ירדתי לבחורה..." אז אמרתי לו שלא נורא, גם אני אף פעם לא ירדתי לבחור,לא שזה חדש לו... התווכחנו מי ירד למי ראשון, כל זה עדיין בצחוק... ואז אוראל הלך למטבח והביא קוביית קרח.

הוא חזר והפשיט אותי, אבל גם זה בסדר!!!! הוא ראה אותי ערומה לא פעם...

הוא העביר עליי את קוביית הקרח.... כ"כ נעים... אח"כ הוא לקח 2 מטפחות שהיו במטבח וקשר לי את העיניים והידיים...

כ"כ מגרה....הוא קורא אותי כמו ספר פתוח,מכיר את כל הפנטזיות שלי... זה כבר לא היה צחוק.

החלטנו שהוא יורד לי ראשון ואח"כ אני ארד לו... הוא השכיב אותי על המקלחת והתחיל לרדת לי... אני מתה על זה!

בסוף כבר לא התאפקתי והתחלתי לגנוח,כשהחב'רה נמצאים בחדר ליד... אבל באותו רגע זה לא כ"כ הזיז לנו!

אח"כ אני ירדתי לו... בסה"כ לא כ"כ נורא, העיקר שעשה לו טוב על הלב.

התלבשנו מהר ויצאנו מהמקלחת... אפילו לא שמנו לב שהיינו שם שעתיים!!!! כל החב'רה ישר הבינו שהיה בינינו משהו,אבל כמובן שהכחשנו הכל...

בכל זאת, כבר שנתיים הם חושדים שיש בינינו משהו למרות שאף פעם לא היה וגם לא נתנו סיבה לחשוד, אז מה השתנה עכשיו? ת'אמת אני לא יודעת אם החב'רה מאמינים או לא אבל כרגע כבר לא כ"כ משנה לי...

הקטע הזה הוא אחד הסיבות שהחלטתי לכתוב עוד פוסט.

בד"כ יכלתי לשפוך את כל ליבי לאוראל, אבל עכשיו הסיפור הוא בינינו ואני מעדיפה שככה ישאר...

עוד סיבה לכתיבת הפוסט היא הבקשה של dark angel המתוקה, שעוקבת אחרי הבלוג שלי מאז שהוא קיים... היא ביקשה ממני שאני לא אסגור אותו אז בינתיים אני כאן.

ת'אמת שאני מאוד מתחרטת על מה שהיה אתמול.

שיערתי שרגע כזה יגיע, בכל זאת, אי אפשר להלחם בטבע, אבל אתמול אני מרגישה שיכלתי למנוע את זה...

אני מפחדת שזה יגרום שאני יאבד את ידיד הנפש שלי.... מה אני אעשה בלעדיו??

טוב! מה שהיה היה... לפחות אני נוסעת עכשיו לסופ"ש באילת.... לא בדיוק למטרות נופש, אלא לעבוד... ולא סתם, קריעת תחת בתור חדרנית, אחרי שרק שלשום חזרתי משם, אבל בכיף, כי אני חייבת לאמא 1200 ש"ח (על הנופש שלי בצפון, אבל זה שווה פוסט מיוחד!) וגם יהיה לי זמן לחשוב איך לפתור את הבעיה שיצרתי...

עכשיו ברשותכם אני ילך לארוז לי תיק ואולי אשלים קצת שעות שינה....

אוהבת,

Enigma.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 25/10/2005 15:42, בקטגוריות הרפתקאות שובבות, שחרור קיטור
10 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     1 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-15/4/2006 22:39



הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  


© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)