בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 35

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אפריל 2014 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30      

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
4/2014

The roof is on fire

שלום גבירותיי, רבותיי וכל דבר אחר שקורא פה!

מצטערת שאני מטרידה אתכם בעדכונים תכופים שכאלה, אבל אתמול היה יום הזוי במיוחד...

אחד ההזויים השנה, אם לא בכל חיי!

היום שלי התחיל בשעה מאוחרת, בערך 12 וחצי בבוקר...

התעוררתי אחרי כמות מכובדת של שעות שינה, אכלתי ארוחת בוקר בכמות מסחרית, עשיתי מקלחת ואחרי שעה ארוכה של חיפוש מצאתי איזה מדים במגירה של אחותי ויצאתי לי בכיף לכיוון הביצפר, לעשות בגרות באנגלית.

בערך דקה לפני הבגרות, כשכל התלמידים כבר ישבו במקומותיהם, ניגשת אליי חברה ולוחשת לי באוזן:

"אניגמה, יש לך נזילה עצבנית!!! צאי אחרונה מהבגרות כדי שאף אחד לא ישים לב..."

הייתי בטוחה שהיא עובדת עליי, ככה סתם בשביל הכיף. אבל מבט אחד דרומה הספיק כדי להבין שהיא צודקת!!!

כל הסיפור לא נראה הגיוני כלל! רק לפני פחות משבוע סיימתי מחזור ולפני שעה פלוס מינוס יצאתי מהבית!

לא יכולה להיות כזאת נזילה תוך שעה!!!

הבגרות הייתה די קלה ואפילו מעניינת (רק מישהו מוכן להגיד לי איך אומרים Synesthesia בעברית??)

אבל כל הבגרות הייתי עסוקה בשאלת המחזור המזורגג שהטרידה אותי...

אחרי הבגרות יצאתי מהכיתה בהליכת דוגמנית צמודה במיוחד כדי להסתיר את בעיית האינסטלציה הקטנה שלי ורצתי לשירותים...

ואז, למרבה הפתעתי, גיליתי שמה שמדמם זו לא אני, אלא המכנסיים!!!

לקח לי כמה שניות להבין ואז חטפתי התקף צחוק רציני! (רק מזל שללילך היו מכנסי ספורט בתיק...)

 

אחרי הבגרות אני ולילך הלכנו לסדנת איפור חד פעמית של איל מקיאז' (מה אכפת לנו? חינם!)

אחרי שהסתכלתי במראה, הבנתי למה זה היה חינם!!!

נראיתי בערך ככה:

אז שאלתי את המאפרת:"את בטוחה שכדאי לשים לי ליפגלוס ורוד וסומק ורוד וצללית כחולה-סגולה? אני לא בובה."

אז היא אמרה לי:"בטח שאת בובה! תראי איזה יפה לך!"

אז זהו שלא!!! אני לא בובה, אין לי לוק של בובה ולא סטייל של בובה!!!

מזל ש-5 דק' לפני שנמרחו עליי כמויות האיפור הזוועתיות קניתי כובע מאגניב ששימש מאוחר יותר בתור הסוואה...

 

אחרי כל העסק הזה אני ולילך נהיינו רעבות וישבנו בכיף לאכול בגט מפוצץ בג'אנק פוד בתחנה המרכזית...

פתאום אני מקבלת שיחה מהפל' של אמא (זה מאוד נדיר, אמא שלי בכלל לא משתמשת בפל'!)

אני עונה ובצד השני של הקו אחותי:

"אניגמה,תקשיבי.... יש שריפה בבית, אז אל תחזרי בינתיים..."

איך הייתם מגיבים אם הייתם שומעים משהו בסגנון???!!!

כמובן ששפחתכם הנאמנה לא בדיוק שפויה (ונהייתה שפויה עוד פחות אחרי המסע לפולין)

וחטפתי התקף צחוק רציני!

מאוחר יותר, כשקצת חזרתי לעצמי התקשרתי לשאול אם כולם בחיים, ופתאום באמצע השיחה נכנסתי לפאניקה:

"רגע... לקחתם גם את הצב לחדר האטום????" (כן כן, יש לי צב כבר 7 שנים בערך!)

באותו רגע קיבלתי ניתוק לפנים,הבנתי שהמשפוחה המטורפת שלי בכלל לא חשבה על הצב החמוד והמסכן!!!

למזלי הרב (ועוד יותר למזלם, כי הייתי שוחטת אותם) הצב התחבא מתחת לספה ולא קרה לו כלום!

אח"כ התברר שהשריפה הייתה במקלט ומשהו שנשרף פלט גזים מזיקים....

אז אחרי שעה בערך חזרתי הביתה וכל הבניין כולל הבית שלי מריח עכשיו בערך כמו מנגל :(

שרופה עליכם,אניגמה.

 

נכתב על ידי אניגמה כהן, 23/5/2006 16:50, בקטגוריות ימים הזויים בחיי
152 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     4 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-1/6/2006 15:56


אירועי השבוע שעבר

בשבוע שעבר קרו לי כמה דברים קצת לא שגרתיים... אני אספר לכם אותם בסדר כרונולוגי:

עדלאידע-שלא תדעו:

ביום שלישי הופעתי בעדלאידע במסגרת התאטרון בנאמבר ריקוד.

התאטרון שלנו דוגל בדמוקרטיה ולכן נערכה הצבעה מי מעוניין להשתתף גם בצעידה שלפני המופע (כמובן שהמפיקה החביבה שלי עשתה שטיפת מוח שהצעידה תביא פרסום ובלה בלה בלה), אז הילדים המסכנים אכלו אותה והצביעו פה אחד שצועדים לפני המופע...

ערב לפני המופע הייתי במסיבה שנוכחותי שם הייתה בגדר חובה ולפני המופע ישנתי בסה"כ שעתיים...

כשהתעוררתי, ראיתי שממש חמים בחוץ ולא יזיק לשים קרם הגנה היום, אך השעה כבר הייתה מאוחרת ולא מצאתי ת'קרם, אז פשוט יצאתי...

כמו שהיה צפוי, הצעידה הייתה משעממת במיוחד, אך כמה חבר'ה מהתאטרון שלי הצליחו אפילו להנות ממנה ונאלצתי ללכת כל היום עם חיוך מזויף על הפנים...

לפחות בשלב מסוים עשינו ממש שמייח והעלו את הלהקה שלי על המשאיות, אך האסון כבר קרה:

נשרפתי בצורה מעוותת!!!!! או במילים אחרות- תאונת שיזוף... :-(

Long train running:

ביום רביעי היית חברה נחמדה והתכוונתי להצטרף ללילך בנסיעה ארוכה ברכבת לנהריה, אך פיספסתי את הרכבת בכמה שניות... אפילו לקחתי מונית לתחנה הבאה, אבל בכל זאת לא הספקתי....

באותו היום, נסעתי לבקר ידיד שלי בת"א והתכנון היה שאני אחזור הביתה ברכבת האחרונה באותו יום...

בילינו בנעימים, והקדמתי בכ-20 דק' לרכבת. שמתי לב שהרכבת מתעכבת... כשעברה רבע שעה התחלתי להיות באמת מודאגת.

ניגשתי לאשה שעמדה לידי ושאלתי עם גם היא מחכה לאותה רכבת, בתחילה התעודדתי כי אני לא לבד, אך כמה שניות לאחר מכן היא אמרה שהרכבת היא לא ישירה וצריכה להגיע רכבת לת"א מרכז ורק משם יש רכבת ישירה...

הייתי המומה, הרכבת המדוברת עברה לפני 20 דק'!!!!!! זמן רב ישבנו שתינו והתלבטנו מה לעשות, היא התחליה להתקשר לכל מיני אנשים וזה מה שגם אני התכוונתי לעשות, אך כשהתקשרתי הופתעתי לגלות שנגמר לי הביג טוק!!!

כאילו שזה לא הספיק...אחרי כמה שניות התכבה לי הפל' סופית-נגמרה הסוללה!!!

ביקשתי שיחה מאותה אשה והזעקתי בדחיפות את הידיד שלי שיחזור לקחת אותי... כמה שאני נזק!

יצא לי לדבר עוד קצת עם אותה אשה, והיא אמרה שאם לא היה לי איפה להיות באותו לילה, היא הייתה לוקחת אותי אליה עד הבוקר... איזה חמודה :-)

זה כ"כ מצחיק, החיבור בין אנשים בשעת צרה... אפילו נפרדנו בחיבוק לפני שהלכתי!

אניגמה פושעת מבוקשת (?!)

צהרי יום שישי, אני נחה לי בחדר, כל המשפוחה בבית.

צלצול בדלת,אמא פותחת. אני ממשיכה לשכב בחדר.

אחרי כמה דק' אחותי צועקת לי:"אניגמה, בואי לפה מהר!"

אני באה, וכשאני קולטת מי עומד ליד דלת ביתי אני נכנסת לשוק: לא פחות ולא יותר-משטרה!!!

אני מתקרבת, מראים לי תעודות שוטר... שואלים אותי:"את אניגמה?" אני עונה שכן...

אמא מסתכלת עליי במבט מבוהל, נראית כאילו על סף התעלפות....

אני שואלת אותם מה קרה, מה עשיתי?? הם מוציאים מסמך, ואומרים: "את, אניגמה לוי..."

באותה שניה אני מרשה לעצמי לקטוע אותם: "רגע רגע רגע, אני בכלל אניגמה כהן, יש פה טעות!"

הם שאלו אם אני מכירה את אניגמה לוי, אז אמרתי שלא והם הלכו! אפילו לא הספקתי לשאול על מה אני מבוקשת....

אם זה המצב של המשטרה, אני בכלל לא מופתעת מכל מה שהולך בארץ,חתיכת טיפשים...

אז שיהיה לכולנו שבוע טוף,

אניגמה.

 

נכתב על ידי אניגמה כהן, 19/3/2006 15:30, בקטגוריות ימים הזויים בחיי
64 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     2 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של איקס ב-2/4/2006 22:27


פאשלות אניגמתיות :-P

בחיי, כמה שהזמן טס... רק עכשיו הבחנתי שאני בחודש השביעי להריוני, המממ כלומר לכתיבת בלוגי (סורי, זה התבקש).

בכל הזמן הזה שמרתי על שמי הטוב כאניגמה בהצלחה רבה, אך לאחר החשיפה שלי קיבלתי באופן מפתיע אומץ ורצון לתת לכם, קוראיי הנאמנים, הזדמנות להכיר אותי קצת.

ומה הדרך הכי טובה להכיר אדם?? נכון מאוד! לפי התקלות הטכניות שקרו בחיו, או במילים אחרות-הפאשלות.

קבלו דוגמית מהפאשלות שלי:

אחותי דפקה לי ברז:

לפני השינה, הלכתי כהרגלי לשטוף פנים. אחותי הקטנה והשובבה החליטה שזו הזדמנות מצוינת לדגדג אותי.

מרוב השתוללות נתקעתי בברז עם העין המקסימה שלי!

אחותי התחילה לבכות ולצרוח. מאוחר יותר היא סיפרה לי שנורא ניבהלה כשראתה את העין שלי גודלת ומחליפה צבעים במהירות מטורפת...

לאחר בדיקה מקיפה, גילו שלא נגרם נזק לחלקים חשובים בעין...

הנזק היחיד שנגרם הוא הירידות שחטפתי מהילדים... הם קראו לי ילדה מוכה!!!

העין שלי המשיכה להחליף צבעים במרץ, אך עם הזמן מצאתי פתרון: הייתי מתאימה את הצבע של העין השניה בעזרת צללית!

כך גיליתי את סודות האיפור...

שוקי זיקרי וונאבי:

הייתי לי חברה שאהבה להתעסק בציפורניים,שיער, איפור וכו'.

יום אחד ביקשתי ממנה שתגזור לי קצוות והיא כמובן הסכימה.

היא הורידה לי 5 ס"מ בדיוק והייתי מאוד מרוצה. לאחר מכן היא שאלה אותי:"אולי את רוצה שאני אעשה לך תספורת מגניבה?"

מרוב התלהבות מכשרונה הסכמתי!

אין לי מילים אפילו להגדיר את הזוועה שהייתה על הראש שלי חצי שעה אח"כ...

למזלי, אח של חברה אחרת הוא ספר ואחרי שעה קיבלתי תספורת קארה קצרצרה אך חביבה.

מאז, רק הספרית שלי מורשית להתעסק לי עם השיער..

הרימו לי את הפל':

בכיתה ט' חברותיי גררו אותי למסיבת ראש השנה האזרחי במועדון עלוב במיוחד.

למרות זאת, הקפדתי על דפיקת הופעה מרשימה, שכוסתה במעיל דמוי פרווה שחור.

לאחר 5 דק' במסיבה נהייה לי חם כמו בתחת של כושי ונאלצתי לזרוק את המעיל לאיזו פינה. לא היו לי כיסים במכנסיים אז השארתי בכיס המעיל את הפל' ושטר של 50 ש"ח.

בסוף המסיבה הופתעתי לגלות שמשהו חסר: כמובן שגנבו לי את הפל'!!

דבר מוזר זה שלא לקחו את ה-50 ש"ח ששכבו להם בכיס ממש ליד הפל', איזה טיפשים...

קצת התבאסתי,אבל הגאווה שלי הייתי מעל לכל: מה אני אגיד למשפוחה?? אם אני אספר להם את האמת הם יחשבו שאני מטומטמת!!

כל הדרך הבייתה חשבתי על סיפור מספיק טוב ובסוף הגעתי לתסריט המושלם:

נכנסתי הביתה בוכה. לא עברה דקה וכל המשפוחה התעוררה לבדוק מה קרה.

ממשיכה בבכי המזויף שלי,אני מספרת שבדרך הביתה מהמסיבה, כאשר התכוונתי לעבור את הכביש, נהג משאית עבר באדום במהירות מטורפת וכמעט דרס אותי! מרוב בהלה הפלתי את הפל' מהידיים והמשרית עשתה ממנו קציצות!

התוכנית פעלה באופן אידיאלי והמשפוחה נכנסה לשוק ורק הודתה לאלוהים שלא קרה שום דבר לילדה המסכנה שלהם...

יומיים אח"כ קיבלתי פל' חדש וחדיש יותר...

תאונת עבודה:

בפעמים הראשונות שאני וחברותיי עבדנו באילת, יצאנו מדי יום למועדון/פאב.

פעם קיבלנו סוויטה ב"קלאב הוטל" ללילה.

התלהבתי והזמנתי לחדר בחור שהכרתי באחת המסיבות בערך שבועיים קודם. הביקור נגמר בסקס מעולה ואחריו הלכנו לישון.

בבוקר חברותיי חזרו מהבילוי הלילי ופתאום אחת מהן נכנסה לחדר כדי לקחת משהו ותפסה אותנו בסקס של הבוקר!!!

שונאת מתמטיקה!!!:

לצערי הרבה,אני תקועה ב-5 יח' מתמטיקה.

אך בהתחלה דווקא נורא אהבתי מתמטיקה והייתי ממש תותחית. בשתי המתכונות לשאלון 05 הוצאתי מאה!

גם הבגרות הלכה חלק ואחריה השוותי תשובות עם חני והייתה התאמה מלאה.

מתלהבות ניגשנו למורה וגם הוא אישר את תשובותינו! המאה כבר היה בכיס...

כשנכנסתי לאתר לבדוק את ציון הבגרות,הייתי בשוק וטאלי: קיבלתי 50!!!

כמובן שהגשתי ערעור וחיכיתי בסבלנות, אך לא הוחזרה שום תשובה.

הגשתי ערעור נוסף אך נאמר לי שכבר מאוחר מדי וטפסי הבגרויות מאותה תקופה כבר מזמן בזבל...

למרות שהמצב כבר היה אבוד, הייתי חייבת לגלות את פשר הציון הזוועתי.יום אחד, המורה הקריא ציוני בגרויות למי שלא הספיק להתעדכן ולהפתעתי הרבה הבחור הכי טיפש בכיתה קיבל מאה!!!

האפשרות היחידה שהעלתי על דעתי היא שהיה בלבול בין המדבקות עם הפרטים :-(

עצוב שמישהו קיבל מאה על חשבוני, בל לפחות למדתי לקח ומאז אני תמיד בודקת את המדבקה עם הפרטים...

חושפת ניבים:

בכיתה ט' הייתי בביקור שגרתי אצל רופאת השיניים אך זכיתי לקבל חדשות מרעישות:

נשארו לי שתי שיני חלב!!!

זה היה ממש מוזר, כי שאר השיניים התחלפו לפני כמה שנים טובות...

הבעיה הרצינית הייתה ששתי השיניים האלה היו הניבים!

הרופאה אמרה שאין סיכוי שהן יתחלפו בעצמן ונאלצתי לעקור את הניבים השובבים :-(

הם לא צמחו זמן רב. רק לאחר חצי שנה הן נזכרו לצמוח...

למזלי, הסיפור נגמר טוב וכיום השיניים שלי במצב מצוין.

לפני חצי שנה אפילו הלבנתי אותן קצת:

אניגמה חושפת שיניים.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 4/3/2006 14:30, בקטגוריות ימים הזויים בחיי
65 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של Morbido ב-11/3/2006 14:01



הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  


© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)