| בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום קישור ישיר לכאן דף כניסה |
|
||
|
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 36 MSN: הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר)
נוסטלגיה: חיפוש טקסט בקטעים: הערות שוליים: הוסף מסר פי הטבעות: « אנשי חיל-האוויר » ± « המלאכיות של הרווק » ± « פעם ב... » ±       תחילת דרכי בישראבלוג טסתי ללונדון שקלתי לפרוש חזרתי ובגדול למה לא הגעתי לאזכרה של אבא? שוקלת לעשות קעקוע נוסף חשפתי את עצמי קיבלתי כפתור משלי! עשיתי הרבה פאשלות היה לי פורים שמייח :) עברתי שבוע הזוי זיינתי את הליכוד בבחירות מכרתי ורדים רואה את העולם דרך זכוכיות יום מקולל... הקללה נמשכת! חליתי בגבריות יתר :-P נתתי חתיכת שואו! ;) הדרך שלי למרוד מחלת החיים הקשים מטיילת קצת :) סופר אניגמה לשבוע שלם פעמים ראשונות הדרום על הרום חיסון נגד אניגמה Time is money שנה לבלוגי הצנוע עם רגל וחצי בצבא אין כמו הבית(?) קטינה לנצח קולקציית חורף 2007 משאירים את הטוב לסוף פיפי תמים חולה מאושר הצב אכל לי את שיעורי הבית הכל כתוב סיפורי יופלה פסח שמייח PT צרכנות נבונה גם אני אוהבת לשנוא! קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי Just wanna have fun אין יותר תחבורה ציבורית מחורבנת  Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר This is me then-ממש לא פקאצה Titus Claudius-חתלתול תמים אל באנדי-סובל מילדות עשוקה באד זיינמאן-לוזר מס' 1 הגרגמל-הולך טוב עם פיתה הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה חוליאן קאראך-אפל ומסתורי מיס לימונדה-היא כמו הרוח נדב-בחור טוב נונה כהן-אחות שלי :) סתם בחור-חרמן :-P פסיכולוג חובבן-צלם גאון תמו'ש - בקאמבק מטורף!   Angel Eyes איילת לא מקבלתjohn_smith איש מדע הפיתוי נונה כהן תמו'ש Piccolo האקסית הסודית |
4/2014
החשיפה שלי... בינתיים טיילתי קצת ברחבי ישרא ונכנסתי לבלוגו של הרווק כשהוא כותב מילה במילה מה שהתכוונתי לכתוב... אז אם עדיין יש אנשים שלא קוראים בבלוגו של הרווק או פשוט מעוניינים לשמוע על סיפור החשיפה האישי שלי, הישארו כאן! יום שישי היה יום מאוד לא אופייני לי, כל היום הייתי אבודה,לא יודעת מה לעשות עם עצמי... אני לא זוכרת מצב כזה בערך מגיל 8!!! החלטתי שביום כזה הכי טוב לנוח ולקראת הערב לחפש תוכניות מעניינות... בערב לילך התקשרה אליי וגם היא הייתה קצת אבודה (אבל לא נורא,לה זה קורה לפעמים) אז החלטנו לעשות סיבוב בעיר, לבדוק מה קורה. בתחילה נסענו למסיבה של ידידים וראינו שאין שם שום דבר מעניין, לאחר מכן הלכנו לבקר את יסמין, שעבדה באותו ערב כמלצרית בפאב, אך היו שם יותר מדי אנשים מוכרים, לא התאים לנו. החלטנו ללכת למקום המועדף עלינו: פאב אינטימי במנטליות רוסית, אבל בלי מוזיקה רוסית(שונאת!) בדרך התקשרה חברה נוספת ואמרה שהיא נתקעה בעיר כי היא רבה עם חבר שלה, אז הזמנו אותה להצטרף אלינו,היא אמרה שתוך כמה דק' היא תגיע. בינתיים יצא לנו לדבר שיחת נפש... לילך היא חברה מאוד קרובה שלי, כרגע אני חושבת שאפילו הכי קרובה. יש דברים רבים שאני מספרת לה אבל בזמן האחרון הייתה תחושה שאני מגלה טפח ומסתירה טפחיים. היא ניסתה להוציא ממני את הסוד הגדול אבל בהתחלה לא הייתה לי שום כוונה לספר לה! האמת שבזמן האחרון רציתי לספר לאחד מחבריי על הבלוג, אבל האפשרויות שחשבתי עליהן היו של טיפוסים יותר ניטרליים כלפיי.... בסופו של דבר סיפרתי לה על הבלוג וכל החוויות הקשורות לבלוג. סיימנו את הערב בפנים חיוורות מהתרגשות ולחץ, אך חשתי סוג של הקלה... מעכשיו אני אצטרך לשקר הרבה פחות, לפחות ללילך. עכשיו יהיה בנאדם בעולם שידע עליי כמעט הכל, על שני הצדדים של חיי- האמיתי והוירטואלי, ואני סומכת עליה בעיניים עצומות. למרות הכל, לא נתתי לה את כתובת הבלוג, יהיה לה את התענוג לחפש בעצמה ;) ולילך, אם את תמצאי את בלוגי מתישהו, יש לי רק דבר אחד להגיד לך: אל תכעסי על השם הבדוי שהמצאתי לך, להכל יש סיבה! אוהבת,אניגמה. 79 תגובות הגב הצג תגובות כאן 1 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של אניגמה ב-22/5/2006 22:39
באמת יהיה טוב... יום יום במשך שבוע היינו מגיעות לביצפר ונשארות שם עד 5 וחצי!!! המפקד נתן לנו לעשות משימות חדשות כל יום: עבודת הגשה בנושא אמינות, חברות, ערכים וכד'... בשבוע הזה מצבי היה ממש עגום: לא הייתי מוכנה לוותר אפילו על יום אחד בחופש אז ביליתי כל יום עד מאוחר ואז יצא שישנתי בערך 4 שע' ביום. בנוסף, בגלל שרבתי עם אמא היא לא הייתה מוכנה לדבר איתי ובדרך גם לא שמה לי סנדוויצ'ים בתיק (ובקטע הזה אני מאוד מפונקת) ואני הייתי שוכחת להכין לעצמי משהו אז הייתי רעבה כל היום. יש לי עוד בעיה: אני מתרגלת מהר, לטוב ולרע. וכך הגעתי למצב שפשוט לא יכלתי להכניס שום דבר לפה במשך כל השבוע ולבסוף חברותיי פשוט דחפו לי אוכל לפה בכוח!!! ביום האחרון כבר הייתי ממש שבורה. הגעתי לביצפר אבל הרגשתי שאני לא יכולה... הראש שלי התפוצץ והגב שלי כאב ובשלב מסויים כבר לא יכולתי לסבול את זה יותר והלכתי לחובשת... היא מדדה לי לחץ דם ואמרה שהוא ממש נמוך ובאמת צריך לשחרר אותי הביתה. מצד אחד באמת לא הרגשתי טוב אבל מצד שני לא רציתי לדפוק את הבננות שיעשו לבד את המשימה. הלכתי לשאול אם אכפת להן והם שלחו אותי הביתה כמעט בבעיטה, באמת דאגו לי. פרט חשוב שלא הזכרתי הוא שבאותו יום הייתה לי טיסה ללונדון!!! זה גם השפיע על ההחלטה. אחרי שעה חזרתי הביתה וחצי שעה לפני שנסעתי לנתב"ג התעוררתי כמו חדשה אז הכל עבר בסדר... גם בלונדון היה מדהים, אבל זה ראוי לפוסט נפרד.... העיקר שהכל נגמר טוב וכיום כולם כבר צוחקים על המקרה! אוהבת, Mystery. 19 תגובות הגב הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של Quicksand ב-19/2/2006 22:21 הדף הקודם דפים: 1 2 3 4 5 6 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
