בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 35

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << נובמבר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30    

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
11/2006

שעמום-תופעות לוואי
השבוע שעבר היה הלפני אחרון שלי בחיפה. לאחר השבוע הזה אני עוברת לבסיס לחלק המעשי של הקורס ושם אני כבר אשאר כל השירות שלי.
כשחזרתי לבסיס יום ראשון השותפות של החדר מילאו אותי בבלונים וקנו לי ספר נחמד וסוכריית זין על מקל!
אני הולכת להתגעגע אליהן בטירוף (למרות ששבוע הבא יהיה שמייח, חדר לבד לי ולילך מואהאהאהאה )
 
כל השבוע היינו בהרכב של חצי קורס בערך, לאנשים פשוט נמאס.
חלק לא באים חצי שבוע, חלק לא באים כל השבוע. ממש במשמרות!
אז גם אלה שכן הראו נוכחות הרוויחו מכל זה: היה כ"כ משעמם שהחליטו לשחרר אותנו יום רביעי במקום חמישי.
זה היה תזמון מצוין, כי כל השבוע ממש כאבה לי הבטן...
 
אז את יום חמישי ניצלתי לסידורים בבנק ופינקתי את עצמי ב-MP3 חדש.
מאוחר יותר גיליתי שהחברות שלי רצו לקנות לי MP3 ליומולדת, אז כשמצאתי משהו שווה התקשרתי ללילך שתאשר והן יחזירו לי את הכסף עליו.
 
בגלל השעמום כל השבוע, המפקד שלנו עשה ממש שעת סיפור. הוא התחיל לקרוא לנו קטע מיומן של בחור שהשתתף באיזה מבצע כחייל מילואים ולאחר כמה שנים היה חייב לפרוק את הכל.
הוא הוסיף שהיומן נלקח מישראבלוג
באותו רגע חשבתי לעצמי: פאק, אפילו המפקד שלי מטייל פה???
המחשבות על לחשוף את בלוגי הצנוע נזרקו לפח ובמקומן באו המחשבות של להפוך את הבלוג לפרטי.
אני בטוחה שלא רק המפקד שלי מטייל פה, גם בת דודה שלי בטח מודעת לקיומו של הבלוג...
אין לי כוח להתעסק בשטויות האלה, אני רק רוצה לכתוב.
מה דעתכם על הפיכת הבלוג לפרטי?
 
ועוד סיפורי שעמום: אני לילך ועוד מישהי מהחדר התחלנו ממש להשתגע משעמום. ללילך הייתה מצלמה והתחלנו להשתגע ולצלם סרטונים הזויים לגמרי. איך שהטכני משפיע על אנשים... אף אחד לא התחמק מההשפעה שלו!
אז כמובן שאת הסרטונים אני לא יכולה להעלות לפה, אבל חלקכם יכולים לדבר אתיי במסנג'ר/מייל  ולראות את הקטעים המדוברים
 
ומאירועי הסופ"ש: אתמול לילך סוף סוף הצליחה לגרור אותי למסיבה במועדון רוסי בעירי הצנועה שהיא מבלה בו מדי שבוע.
היה דווקא נחמד, רק שכל הערב נדבק אליי איזה בחור ולא משנה מה עשיתי הוא לא עזב אותי!
הרוסים האלה...
 
אז בינתיים גבירותיי ורבותיי, הלכתי לארוז תיק ולהכין את עצמי נפשית לשבוע האחרון בחיפה, יהיה שמייח!
נתראה שבוע הבא,
אניגמה כהן.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 25/11/2006 16:56, בקטגוריות שחרור קיטור
18 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-7/12/2006 20:50


קטינה לנצח



אז יש שמועות  שהיום יומולדת.
יומולדת שהחברה מחשיבה למשמעותי, הגיל שבו אפשר להתחיל.
אבל אני לא מייחסת חשיבות לגיל הזה, בגיל 18 אני כבר מרגישה שמיציתי את כל האלכוהול, הפאבים ,המועדונים ואפילו את המינוס בבנק.
כשזה הופך להיות חוקי, זה מאבד מהעניין שלו.
אז מה בעצם השתנה? המממ...המממ... נראה לי שכלום.
הגיל אף פעם לא היווה גורם מפריע עבורי. "קטינה" זה היה אחד מסימני ההיכר שלי, עכשיו צריך למצוא חדש.
אז את יום ההולדת שלי חגגתי אתמול עם החבר'ה בפאב והיום עם המשפוחה.
האמת שלא כ"כ רציתי לחגוג, הייתי לי מחשבה מטורפת בראש לסגור את הדלת בחדר, להדליק מוזיקה וקטורת ולקרוא איזה ספר טוב. ממש זמן איכות עם עצמי! אבל ברגע שחבריי היקרים שמעו על כך, הם התחילו להתקשר אליי עם הצעות לצאת לכל מיני פאבים ומסיבות ובסופו של דבר הלכנו לאיזה סנוקר בר.
 
יש לי תחושה שאני אתגעגע ללהיות קטינה, זו הייתה תקופה אדירה.
בתור קטינה פשוט זיינתי את המע' כל פעם מחדש.
נראה לי שהספקתי לסמן וי על כל מה שקטינה יכולה ולא יכולה להרשות לעצמה.
אז נכון שכבר לא נשאר לי איך להפתיע כקטינה, אב עדיין... הי לי כ"כ נחמד!
אני אתגעגע בעיקר לקבל משכורת בגירים, אבל נטו
 
וואו, אני מרגישה שהפוסט הזה נשמע דכאוני!
אז בסופו של דבר דווקא נחמד לי כי יומולדת זה עדיין יומולדת, יש מתנות (בעיקר כסף)
אמא שלי הייתה ממש מתוקה: היא פינקה אותי באיפור של לנקום ובבושם השני האהוב עליי HYPNOSE, כתבה לי שיר והוסיפה כמה שטרות  כבר ציינתי שאמא שלי היא אחת מהאנשים הכי גאוניים שראיתי?
 
חוץ מזה, פינקתי את עצמי בפלאפון חדש וביום חמישי נפגשתי עם השדונית היקרה אחרי שלא התראינו יותר מחודש.
קבענו להפגש בעזריאלי ובזמן שחיכיתי לה עבר בחור ואמר לי: "תביא לי את מספר הטלפון שלך!" ממש במילים האלה.
עניתי לו "ומה תעשה בו?" הוא אמר שיחשוב על זה, אז אמרתי לו שלי יש חשיבה מהירה ואני חושבת שלא אתן לו את המס'.
אחרי שהוא הלך ניתחתי את הסיטואציה והגעתי למסקנה שזה לא היה כ"כ שגרתי. הייתי בטוחה שעליתי על משהו.
הלכתי אחרי הבחור הזה ועצרתי אותו: "אז מה, איך בסדנא?" הוא כמעט התעלף אבל התחיל להכחיש ולשחק אותה שהוא לא מבין על מה אני מדברת. הסברתי לו שמה שהוא עשה זה לא כ"כ שגרתי ובגלל שאני מודעת לקיומן של סדנאות שמלמדות איך להתחיל עם בחורות אני חושדת שיש לו קשר לזה. בסופו של דבר הוא ראה שמיותר להתווכח והודה. על הדרך הבאתי לו כמה טיפים איך צריך להתחיל עם בחורות ואמרתי לו שימסור ד"ש למנהל הסדנא שבמקרה ידיד שלי
 
אז בינתיים החיים ממשיכים, אולי אני עוד אצליח להנות איכשהו מחיי כבגירה.
וכעת, אני אלך לארוז את התיק למחר, בתקווה שהשבוע יהיה לפני אחרון בחיפה.
אוהבת, אניגמה כהן-קטינה לנצח.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 18/11/2006 16:47, בקטגוריות שחרור קיטור
70 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-19/12/2006 19:56


חופשת מחלה
בוקר טוף לכם, קוראיי היקרים!
למרות שאני טיפוס של בוקר באופן כללי, הבוקר הזה הוא בוקר טוב במיוחד.
חלקכם בטח מתפלאים מה חיילת צעצוע שכמותי עושה ביום ראשון בשעות כאלה בבית.
אז היום החלטתי להבריז! בגלל שאני לא בדיוק חיילת, הדבר היחיד שאני צריכה לעשות זה להרים טל' למפק ולהודיע לו שהיום אני לא מרגישה טוב.
אני באמת לא מרגישה כ"כ טוב, אבל הסיבה העיקרית שנשארתי בבית היא קניות שלא הספקתי לעשות בסופ"ש (ואני לא פקאצה שלא יכולה להתאפק כדי לקנות את הסוודר האדום בקסטרו, מדובר בקניות של דברים חיוניים! )
 
השבוע שעבר היה נחמד, למרות שעבר לאט במיוחד.
החלטתי שאני רוצה לשרת בבסיס X ולא בבסיס Y כמו שרציתי מההתחלה.
ההחלטה שלי השתנתה בגלל שאני, לילך ואוראל מאוד התחברנו עם ארבעה חבר'ה מהקורס והחלטנו שאנחנו רוצים להעביר את השירות שלנו יחד. אז נכון ש-X רחוק יותר, העבודה קשה יותר והקורס שלי מתארך בחודשיים (למזלי כבר לא בחיפה, אלא בבסיס עצמו), אבל אני מעדיפה את זה מאשר שנתיים של סבל בגלל שירות עם חבורת שמוקים.
 
ביום חמישי יצאנו כל החבר'ה לפאב במרכז והכרתי מישהו שהייתי בטוחה שהוא בלוגר!
חצי ערב ניסיתי לשאול אותו בעקיפין ולא היה לא מושג על מה אני מדברת.
אני לעומת זאת הייתי מאוד בטוחה בעצמי והמשכתי רמוז לא, חשבתי שהוא פשוט שיכור מדי כדי להבין אותי.
בסופו של דבר הוא חשב שהמטרה של כל זה הייתה להתחיל איתו...
אבל מה אכפת לי, נראה לא רע הבחור.
(אגב, חקרתי את הנושא לעומק ומסתבר שבאמת טעיתי בזיהוי)
 
בסה"כ, הסופ"ש עבר ממש טוב. אני לא זוכרת שנחתי כ"כ בזמן האחרון ויום ראשון בבית רק תורם להרגשה.
אז בינתיים אני אלך לי להתארגן לשבוע הלפני אחרון שלי בטכני חיפה!
נתראה בשמחות (אגב שמחות, שבוע הבא יומולדת)
אניגמה כהן.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 12/11/2006 13:30, בקטגוריות שחרור קיטור, צבא
46 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של NineLives ב-23/11/2006 22:03



הדף הבא
דפים: 1  2  

החודש הקודם (10/2006)  החודש הבא (12/2006)  


© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)