בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


 
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 36

MSN:
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן בלוגי הצנוע:

אניגמה, תעשי לי מנוי!
נהה... מנויים זה פאסה.
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << אוקטובר 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10 11 12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31        

נוסטלגיה:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
הערות שוליים:
הוסף מסר

פי הטבעות:
« אנשי חיל-האוויר » ±
« המלאכיות של הרווק » ±
« פעם ב... » ±














אופטימיות
בלאגן
דיסקרטיות
הגיון (לפחות בד"כ)
חוצפה
חוש הומור בריא
חיית מסיבות
טום בוי
טכנופוביה
מודעות עצמית
ספונטניות
סקס אפיל
סקרנות
ציניות
קומפקטיות
קונטרול פריק
רוחניות
שובבות
שוביניזם (בפוטנציה :-P)
תאבון מטורף





Aerosmith
Air
Craig David
Dream Theater
Enigma
Evanescence
George Michael
Justin Timberlake
Led Zeppelin
Lenny Kravitz
Michael Jackson
Muse
Nightwish
Nirvana
pantera
Pearl jam
Pink Floyd
Queen
Red hot chilli peppers
Roxette
Sade
Scorpions
Sting
The Corrs
Thethe
Within temptation
יזהר אשדות
כוורת
שלמה ארצי




תחילת דרכי בישראבלוג
טסתי ללונדון
שקלתי לפרוש
חזרתי ובגדול
למה לא הגעתי לאזכרה של אבא?
שוקלת לעשות קעקוע נוסף
חשפתי את עצמי
קיבלתי כפתור משלי!
עשיתי הרבה פאשלות
היה לי פורים שמייח :)
עברתי שבוע הזוי
זיינתי את הליכוד בבחירות
מכרתי ורדים
רואה את העולם דרך זכוכיות
יום מקולל...
הקללה נמשכת!
חליתי בגבריות יתר :-P
נתתי חתיכת שואו! ;)
הדרך שלי למרוד
מחלת החיים הקשים
מטיילת קצת :)
סופר אניגמה לשבוע שלם
פעמים ראשונות
הדרום על הרום
חיסון נגד אניגמה
Time is money
שנה לבלוגי הצנוע
עם רגל וחצי בצבא
אין כמו הבית(?)
קטינה לנצח
קולקציית חורף 2007
משאירים את הטוב לסוף
פיפי תמים
חולה מאושר
הצב אכל לי את שיעורי הבית
הכל כתוב
סיפורי יופלה
פסח שמייח
PT
צרכנות נבונה
גם אני אוהבת לשנוא!
קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי
Just wanna have fun
אין יותר
תחבורה ציבורית מחורבנת



Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר
This is me then-ממש לא פקאצה
Titus Claudius-חתלתול תמים
אל באנדי-סובל מילדות עשוקה
באד זיינמאן-לוזר מס' 1
הגרגמל-הולך טוב עם פיתה
הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה
חוליאן קאראך-אפל ומסתורי
מיס לימונדה-היא כמו הרוח
נדב-בחור טוב
נונה כהן-אחות שלי :)
סתם בחור-חרמן :-P
פסיכולוג חובבן-צלם גאון
תמו'ש - בקאמבק מטורף!





Angel Eyes
איילת לא מקבלת
john_smith
איש מדע הפיתוי
נונה כהן
תמו'ש
Piccolo
האקסית הסודית
10/2006

אז, אתם באים לפה הרבה?

כי אני כבר לא כ"כ...

האמת שבזמן האחרון אני משתמשת במשפטי פתיחה בכל הזדמנות אפשרית ולאנשים כבר נמאס והם רוצים שאני אחדש.

למישהו יש משפטי פתיחה מקוריים?

 

הייתה לי תחושה שזה יגיע, והנה זה כבר פה-השגרה.

לשגרה יש תופעות לוואי חמורות: שעמום, חוסר אנרגיה, מחלת כרוניות וכד'.

ככה שלאט לאט כבר לא נשאר לי מה לכתוב.

כל שבוע אותו דבר: עד יום חמישי בבסיס, קמים ב-5 בבוקר,עושים מסדרים, לומדים...

אפילו הציונים שלי אותו דבר-84 (שזה דווקא אחלה, הלוואי שככה היו כל הציונים שלי בביצפר).

מה שמוזר לי זה שאוראל, חברי הטוב הוא המצטיין של הקורס.

בתקופת הביצפר הוא היה מבריז כל היום ולא עושה כלום, אפילו אין לו בגרות.

מצד שני זה די הגיוני, בקורסים אין כ"כ מה לעשות חוץ מלימודים-אז יושבים ולומדים!

ואוראל דווקא ממש מתעניין במה שאחנו לומדים.

לפני הקורסים הייתי בטוחה שאנחנו הולכים לסבול פה ולזיין את המערכת, אבל בסופו של דבר לא ממש רע לי ואין רצון למרוד.

(להביא קומקום לחדר למרות שאסור לא נחשב למרד!)

 

כנראה שהזדקנתי

נכון שאני לא צדיקה ואם יקרה משהו שממש לא יהיה לרוחי, אני לא אהסס לעשות בלאגן רציני, אבל אני לא עושה פיל מכל זבוב.

אז יצא לי לעשות שמירות מ-8 עד 10 בבוקר והיה שכונה, אבל שבוע הבא אני צריכה לעשות שמירות באמצע הלילה ואין מצב שאני אקום בשביל זה.

בקיצור, כבר בא לי לסיים את הקורס, למרות שהחבר'ה ממש סבבה, אני אתגעגע לאלה שלא יהיו איתי בבסיס.

 

לעומת השעמום של הקורסים, נחמד לי בסופ"שים.

לפעמים אפילו יש קטעים הזויים:

אתמול נסעתי בקו ת"א-ראשל"צ ומסתבר שכל הנהגים של הקו הזה טסו לחופשה בחו"ל.

 

לא מספיק שהאוטובוס איחר בחצי שעה, הנהג בכלל לא ידע את המסלול!

הביאו אותו מחדרה או משהו כזה...

מזל שהוא היה נחמד ומשעשע והנוסעים זרמו איתו וכיוונו אותו, ממש נסיעה מהסרטים!

 

ועוד קטע הזוי מהשבוע שעבר ששכחתי-האירוע היחיד בחיי שהגיל שלי היווה בעיה!

רציתי לפתוח חשבון חיילים בפלאפון, חתמתי על מסמכים, הבאתי חוגר ות.ז. הפרטים שלי נרשמו במחשב, אבל כשהבחורה מהשירות לקוחות הקישה אנטר המחשב לא איפשר לה לפתוח לי חשבון חייל כי אין לי 18!!!

זה פשוט מטומטם, הצבא יכול לגייס אותי, אבל פלאפון לא מוכנים לתת לי מכשיר חיילים ואמא לא רוצה להיות קשורה לחשבון הטלפון שלי אפילו לא חודש אחד.

 

אגב גיל, בחודש הבא אני אחגוג יומולדת משמעותי.

עדיין אין לי מושג איך אני הולכת לחגוג, אם יש לך רעיונות אתם מוזמנים לשתף אותי.

אבל חוץ מחגיגה אני קצת מבואסת,טוב לי בתור קטינה.

למרות שכבר הספקתי לסמן וי על כל הדברים שרציתי לעשות בתקופה הזאת, אני הולכת להתגעגע ובגדול.

אבל זה כבר לפוסט אחר, קרוב יותר ליומולדת.

 

ועוד דבר-קצת נמאס לי מהאנונימיות שלי,להסתיר את הבלוג. אין פה סודות גדולים.

אני שמה זין, מצדי שכל החברים ידעו.

אבל אז חשבתי על בעיה חדשה: אם הבלוג שלי לא יהיה סודי, הידיעה על קיומו תעבור מפה לאוזן ובסופו של דבר תגיע לאנשים שבאמת לא צריכים לדעת מזה ותפגע בסיווג הבטחוני שלי.

במחשבה שנייה, אם ממש יימאס עליי התפקיד-יש לי פתרון פשוט איך להפטר ממנו!

ובינתיים, אני אלך לנוח כדי שלא אהיה עייפה.

בכל זאת, צריך להשתלט על העולם

נתראה בשמחות,

אניגמה כהן.

 

נ.ב. תזכירו לי ללחוץ על לילך שכבר תישלח לי את התמונות שצילמנו בטכני למייל. (סליחה,שהיא צילמה. שלא תהרוג אותי.)


 

נכתב על ידי אניגמה כהן, 27/10/2006 17:51, בקטגוריות אופטימי, צבא
84 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של Titus Claudius ב-12/11/2006 00:30


טרגדיה
הכותרת נלקחה באכזריות וברוטליות ממנה
 
טוב, הפוסט שלנו היום הוא באמת עצוב, לא מומלץ לאנשים רגישים, מזדהים בקלות ובעלי נטיה לבכות במקום אחרים.
 
השבוע התחיל מצוין: עברתי טסט,
(למעוניינים בפרטים-עשיתי טסט עם מוזיקה בפול ווליום, הטסטר נתן לי ללחוץ על הגז חופשי בכביש ריק ואפילו לא בחן אותי על חניות. היה חלק.)
ביום ראשון הגעתי לחיפה, כרגיל, ובערב הודיעו לנו שביום למחרת אנחנו עוברים לבסיס שנשרת בו כדי לעבור מבחן מעשי על תא בטייס ונשהה שם כל השבוע.
כולנו שמחנו להסתלק מטכני חיפה המזורגג ולהגיע לבסיס ח"א עם תנאים מעולים ואויר צח על הבוקר.
אז בהתחלה באמת היה נחמד. היה המון זמן פנוי שהיה אפשר לשבת בשק"ם, לשחק סנוקר, לראות טלוויזיה וכו', ממש נופש!
אבל בהמשך כל העסק הורגש כבזבוז זמן. בקלות יכולנו לקבל תדריך במשך שעתיים, להבחן כולנו ביום אחד ולהשתחרר הביתה, אבל זה נמרח ונמרח ורק יום חמישי בחנו את כולם...
יום רביעי אמרו לנו להגיע לטקס שכל הבסיס היה נוכח בו, אבל אנחנו קולקטיבית החלטנו לא להגיע.
אז במקום לשבת בטקס ישבנו אני, לילך ועוד בחור מהקורס ליד מגורי הבנים.
כלומר הם ישבו ואני שכבתי על השולחן כשתיק הצד היקר שלי משמש בתור כרית.
לאחר זמן מה כבר כמעט נרדמנו על אותו שולחן והחלטנו להתפזר לחדרים וללכת לישון.
נכנסתי לשנייה למגורי הבנים לשתות מהקולר והתחלתי להתקדם לכיוון המגורים, לילך כבר הייתה הרבה לפניי.
ברגע שהגעתי למגורים הבנתי שמשהו חסר: התיק!!!
באותה שנייה קפצתי במדרגות ורצתי בספרינט למגורי הבנים (נכון שאני בד"כ אדישה, אבל אם אני כבר רצה אז מדובר בספרינט רציני!)
הגעתי תוך פחות מחצי דקה, ומה ראיתי על השולחן? כלום!!!
התחלתי לחפש את התיק שלי בסביבה, למרות שכבר הבנתי במה מדובר-הוא נגנב
ועכשיו, תבינו את הסיבה לכותרת הפוסט:
תכולת התיק-
*חוגר
*משקפי ראייה-1050 ש"ח
*אמפי3- 500 ש"ח, פלייליסט איכותי ומושקע במיוחד.
*ארנק+ויזה+כרטיס קופ"ח+אוסף כרטיסי הרכבת שלי+תמונות של חברים+100 ש"ח (שחסכתי כל השבוע לקניות בסופר פארם)
*איירוויבס דובדבן+לובלו+שפתון דובדבן חדש ומדליק (עזבו שווי, מדובר בהתמכרויות רציניות!)
*3 סוללות נטענות
*מחזיק מפתחות זוהר בחושך עם ג'וק מת בתוכו (הזכרון האחרון מהאקס שלי)
*נייר טואלט ומגבונים לחים (צריך לעשות פיפי בבסיס... )
אם זה לא מספיק נורא, התיק בכלל היה של אחותי.
 
אין כ"כ מה לעשות עם זה, אבל התקשרתי למפקד ואח"כ גם הרמתי את כל המפקדים הבכירים.
הם שלחו מיילים לכל המחלקות ותלינו מודעות ברחבי הבסיס.
אני מאמינה שזה די אבוד,אבל אין מה להפסיד.
חוץ מזה, נראה שהם פתחו ממש חקירה, כי המפקד שלי התקשר אליי 20 פעם כדי לוודא עוד ועוד פרטים כמו תכולת התיק, צבע, גודל, שווי...
 
ואם זה לא מספיק מבאס ליום אחד, אז גם לא הגעתי הביתה מוקדם כפי שציפיתי.
במקום לתת לי בונוס שהפצצתי במבחן על תא הטייס ולשחרר אותי מוקדם יותר, נתנו לי ללמד שני חבר'ה שנכשלו  
 
הגעתי למסקנה שתמיד יהיה איזון בחיים.
אז אולי שבוע הבא אני אזכה בלוטו?
 
ובינתיים, מחר  מצפה לי מסע קניות כדי להשלים קצת ממה שנגנב.
אוהבת ומתגעגעת לכולכם,
אניגמה כהן.
(שעם המזל הנאחס שלי עוד יתכבה לי המחשב בדיוק עכשיו כי אחותי לא טרחה לתקן אותו...)

נכתב על ידי אניגמה כהן, 19/10/2006 22:26, בקטגוריות ימים הזויים בחיי, צבא
47 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-4/11/2006 15:29


R-E-S-P-E-C-T
אניגמה כהן-בחורה עם רשיון.

נכתב על ידי אניגמה כהן, 15/10/2006 16:42
47 תגובות   הגב     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק לקטע     המלץ על הקטע
תגובה אחרונה של אניגמה ב-2/11/2006 20:15




דפים: 1  

החודש הקודם (9/2006)  החודש הבא (11/2006)  


© כל הזכויות שמורות לאניגמה כהן, אך היא מוכנה למכור אותן בזול.
הקריאה היא על אחריותכם בלבד, מומלץ להחזיק בקבוק מים בסביבה.
(לא בגלל התוכן חלילה, פשוט חם פה)