| בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום קישור ישיר לכאן דף כניסה |
|
||
|
שמי בישרא(ל): אניגמה כהן
מספר המזל: 36 MSN: הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר)
נוסטלגיה: חיפוש טקסט בקטעים: הערות שוליים: הוסף מסר פי הטבעות: « אנשי חיל-האוויר » ± « המלאכיות של הרווק » ± « פעם ב... » ±       תחילת דרכי בישראבלוג טסתי ללונדון שקלתי לפרוש חזרתי ובגדול למה לא הגעתי לאזכרה של אבא? שוקלת לעשות קעקוע נוסף חשפתי את עצמי קיבלתי כפתור משלי! עשיתי הרבה פאשלות היה לי פורים שמייח :) עברתי שבוע הזוי זיינתי את הליכוד בבחירות מכרתי ורדים רואה את העולם דרך זכוכיות יום מקולל... הקללה נמשכת! חליתי בגבריות יתר :-P נתתי חתיכת שואו! ;) הדרך שלי למרוד מחלת החיים הקשים מטיילת קצת :) סופר אניגמה לשבוע שלם פעמים ראשונות הדרום על הרום חיסון נגד אניגמה Time is money שנה לבלוגי הצנוע עם רגל וחצי בצבא אין כמו הבית(?) קטינה לנצח קולקציית חורף 2007 משאירים את הטוב לסוף פיפי תמים חולה מאושר הצב אכל לי את שיעורי הבית הכל כתוב סיפורי יופלה פסח שמייח PT צרכנות נבונה גם אני אוהבת לשנוא! קבענו 7? אופס... חתיכת איחור אופנתי Just wanna have fun אין יותר תחבורה ציבורית מחורבנת  Ninelives-מחנכת לעתיד טוב יותר This is me then-ממש לא פקאצה Titus Claudius-חתלתול תמים אל באנדי-סובל מילדות עשוקה באד זיינמאן-לוזר מס' 1 הגרגמל-הולך טוב עם פיתה הכי גבוהה בישרא-ארוכה ומתוקה חוליאן קאראך-אפל ומסתורי מיס לימונדה-היא כמו הרוח נדב-בחור טוב נונה כהן-אחות שלי :) סתם בחור-חרמן :-P פסיכולוג חובבן-צלם גאון תמו'ש - בקאמבק מטורף!   Angel Eyes איילת לא מקבלתjohn_smith איש מדע הפיתוי נונה כהן תמו'ש Piccolo האקסית הסודית |
6/2006
The show must go on כידוע (ולמי שלא יודע-תתעדכנו!) אני חולה לגמרי ובימים האחרונים לא הייתה לי שניה לנוח, מצבי רק הלך והתדרדר :( היום של הפרימיירה היה יום עמוס במיוחד: הייתי צריכה לקום ב-8, לנסוע לביצפר (בשני אוטובוסים) לחלק כמה כרטיסים ולהפגש עם כמה חברים כדי לתת כרטיסים גם להם,לקחת את החצאית שלי לנשף מהקניון, לחזור הביתה,לעשות מקלחת,לארוז תיק וב-2 בצהריים כבר להיות באולם. בערב הקודם ארגנתי הכל בצורה מסודרת אך שכחתי דבר אחד: להפעיל את השעון המעורר! אחרי חלום מציאותי במיוחד התעוררתי והתחלתי לנחש מה השעה ואיזה יופי שקמתי בלי שעון מעורר, אך כשהסתכלתי על השעון כבר היה 9 וחצי!!! קמתי במצב ממש רע, עם כאב ראש קטלני ואף סתום לגמרי... אפילו השפרצתי קצת אוטריווין לאף! אכלתי איזה עוגיה, התלבשתי ויצאתי מהבית... אחרי שעה ארוכה הגעתי לביצפר,כמובן שלא מצאתי אף אחד והשארתי את כל הכרטיסים אצל המדריך הראשון שמצאתי וביקשתי שימסור אותם לאנשים הנכונים... אח"כ הלכתי לקנות פחית קולה באגורות האחרונות שנשארו לי (הייתי צריכה פחית קולה להצגה). סתם לידע כללי: אני שונאת קולה!!! זה דוחה. אני יכולה להקיא בגלל קולה! אבל בדרך חזרה הביתה הייתי מאוד צמאה והחלטתי בכל זאת לשתות את הקולה המזורגגת.... היה לי ממש מגעיל וכשהגעתי הביתה שפכתי את מה שנשאר לאסלה וציחצחתי שיניים 8 פעמים. ראיתי שאני כבר לא מספיקה לעשות כלום היום והולכת לאחר גם לחזרה הטכנית אז עזבתי הכל, תפסתי מונית ונסעתי מיד לאולם. לא הספקתי לאכול ושכחתי לקחת איתי אוכל לדרך, האנרגיות שלי התבזבזו במהירות מטורפת... התלהבתי שאני לובשת מכנסיים כל ההצגה ואני לא חייבת לתקוע את המיקרופון בחזיה מאחורה, אלא יכולה לקחת חגורה מיוחדת בשביל הקופסה שלו והיא גם תשמש כחגורה רגילה,כזאת שתשמור שמכנסיי לא יפלו :) לקראת סוף החזרה כבר התחלתי להרגיש ממש רע, אבל ידעתי שהקהל אוטוטו מגיע ולהיות על הבמה ישכיח ממני הכל ויעשה לי רק טוב. לפני תחילת החזרה הרכבתי חזרה את המיקרופון, אבל לא מצאתי את החגורה הקודמת והשתמשתי בחגורה קצת יותר רחבה, לא חשבתי שזה משנה. ההצגה עברה טוב,רק אני דאגתי לעשות קצת פאשלות ולאלתר בשביל הכיף, בתור מקצוענית שיש סיכוי שמופיעה בהצגה האחרונה שלה לתקופה בלתי משוערת :( אחרי הסצנה האחרונה שלי, שנגמרת בערך 3 דק' לפני נאמבר הסיום יצאתי והלכתי ישר לסאונדמן שיוריד לי את המיקרופון לפני שאני מחליפה בגדים... הוא התחיל להוציא את החגורה,אני עזרתי לו.... אבל לא הצלחנו להוציא אותה, היא הייתה רחבה מדי!!! במשך שתי דקות שנמשכו כמו נצח נלחמנו עם החגורה המזורגגת - וכלום! פתאום עלתה מחשבה בראשי: "אניגמה,את מקצוענית, מה אכפת לך, על מי את שמה בכלל??" אז אמרתי לו:"עזוב,לא משנה... קח את המכנס יחד עם החגורה,לא מעניין אותי!" מול הפרצוף שלו הורדתי במהירות את המכנס ונשארתי עם ישבן חשוף (וחצוף) תקוע לו ישר בפרצוף! עכשיו התחלנו להלחם עם החולצה... החוט של המיקרופון נתקע בשרשרת שהייתה מחוברת לחולצה! כמובן שאחרי המכנס הייתי חסרת בושה לגמרי והשארתי לו גם את החולצה, שיהנה! התחלתי לרוץ ערומה לצד השני מאחורי הקלעים ולבשתי במהירות מטורפת את התלבושת (שמורכבת משלושה חלקים!) לנאמבר סיום. הספקתי בדיוק בשנייה האחרונה ועליתי על הבמה לקטע הסיום! אך לאחר כל הבלגן הזה חטפתי התקף שיעול חזק במיוחד! ניסיתי תמיד לחייך לקהל וכבר יצאו לי דמעות מרוב שהחזקתי את השיעול! כל פעם שהסתובבתי השתעלתי קצת,אבל לא מספיק כדי להקל על הריאות המסכנות שלי :( אחרי שסיימתי להופיע השתעלתי מאחורי הקלעים לפחות חצי שעה בלי הפסקה! למזלי,המפיקה ראתה שמצבי רע ושיחררה אותי הביתה... היום הייתי צריכה לקום ב-7 בבוקר וללכת לעשות בגרות, לפחות נראה לי שהלך טוב... מעכשיו עד מחר בערב אני בחופשת מחלה! שמישהו יעז להטריד את מנוחתי! אוי... נראה לי יצא ארוך במיוחד, אני מקווה ששרדתם. למרות הכל, פיספסתם אחלה הצגה ביצ'ז! תשושה אך מרוצה,אניגמה. 108 תגובות הגב הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של אניגמה ב-7/7/2006 09:16
אני גבר גבר! ימים שונים ומגוונים עוברים על שפחתכם הנאמנה: ב-20 לחודש, יום שלישי, היה לי מסדר סיום! היה יפה ומרגש. בקיצור, פיספסתם! קיבלתי תיק,ספר מחזור ותעודה (שעדיין לא טרחתי לפתוח כי מה שלא ידוע לא מזיק). בערב מאוד רציתי לצאת לשתות ולחגוג את סיום הלימודים (לפחות באופן רשמי), אבל חבריי היקרים והעצלנים טענו שהם עייפים ונחגוג בהזדמנות אחרת :(
בתקופה האחרונה אני מרגישה לא כ"כ טוב. אני ישנה כמות מטורפת של שעות, אין לי תאבון בגרוש ומספיקה לי ארוחה אחת ליום... כמובן שאני נזק ובחיים לא חולה במחלות שגרתיות: התקררות,שפעת,אנגינה,צהבת,עגבת,זאבת וכד' אז לפני שבוע בערך נוצרה לי שלפוחית קטנה על הרגל. לא נגעתי בה, אבל היא התפוצצה אחרי כמה שעות והפכה לפצע פתוח וממש כואב. לא התרגשתי במיוחד ועברתי הלאה, אבל ביום שלמחרת נוצרו עוד כמה שלפוחיות כאלה והיום יש לי כבר 5 פצעים פתוחים וכואבים על הרגליים ואחד על כף היד ;( כל העניין כבר לא נראה לי נורמלי והלכתי לרופא, כלומר לחדר של אמא. אמא ישר התחילה להרגיע אותי שזה לא נורא וגם לה היה פעם משהו כזה... היא אמרה שזה יכול להיות אלרגיה למשהו או מחסור רציני בחלבונים ונתנה לי בינתיים משחה כדי לפחות לייבש את הפצעים. הבעיה שזה יכול להשאר אצלי כמה שבועות וזה ממש לא מתאים לי עכשיו!!!
יש לי גם חום, אבל אני לא מרגישה אותו אף פעם אז אני שורדת, לעומת אמא שחולה עם חום (רק שהיא חולה בצורה נורמלית) אז כשאמא חולה, מי הגבר במשפחה? אני כמובן! אז עם 5 פצעים פתוחים וחום 38.5 נסחבתי לשוק לקנות 20 קילו פירות,שלא יחסר. בנוסף הייתי צריכה לנקות את כל הבית. המשימה כוללת להוריד (וכמובן שלהחזיר אח"כ) את שני החלונות הענקיים בסלון! אז עכשיו גם תפוסה לי הכתף...
חשבתי לעצמי שאם כבר אני הגבר בבית וכ"כ חזקה ומלאת אנרגיות למרות שאני גוססת, זו הזדמנות מצוינת לחפש כיסא למחשב! חרשתי את כל העיר בתקווה למצוא כיסא ואחרי הליכה מרובה בחום המטורף הזה הגעתי לחנות חביבה ומצאתי כיסא! בחזרה כבר נסעתי במונית, אבל פלאי הטכנולוגיה עדיין לא מאפשרים לה להסיע אותי גם במדרגות, אז נאלצתי לסחוב את הכיסא המזורגג בעצמי!!! כמובן שזה לא הכל... הכיסא מגיע בחלקים. מי ירכיב אותו? אני כמובן! סתם לידע כללי,תראו את ההוראות:
שעה ארוכה ישבתי על הרצפה והכנסתי את הברגים המזורגגים לכל החורים עם פלאייר, עד שמצאתי את המקל הקטן הזה שמכניס אותם בקלות,ממש כמו מפתח! מאז העבודה הייתה פשוטה וארכה כרבע שעה (נו,כבר הייתי מיומנת!) והנה התוצאה:
יש לי פוטנציאל,הא? (אניגמה כהן,שירותי הרכבת כיסאות.)
בכל אופן, עכשיו אני עייפה וחולה. אני צריכה מנוחה שלמה בסופ"ש הזה, נקווה שאני גם אקבל אותה. שבוע הבא הולך להיות שבוע לחוץ במיוחד: ביום ראשון-שני יש לי חזרות ארוכות במיוחד לקראת הפרימיירה ביום שלישי, יום שני בגרות בספרות, יום רביעי בגרות בפיזיקה ובערב יומולדת לידיד באיזה מסעדה... מישהו רוצה לעזור לי ללמוד קצת??? בעצם עדיף שמישהו יתרום לי כמה שעות נוספות... אניגמה, באמת אניגמה,הא? נכתב על ידי אניגמה כהן, 22/6/2006 16:2076 תגובות הגב הצג תגובות כאן 1 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של אניגמה ב-28/6/2006 22:26
Lady (Enigma) in red בחור בעל נוכחות ייצוגית, לא מעשן, לא גבוה מדי. מומלץ שיהיה בעל בטחון עצמי גבוה,בעל ידע בסיסי בריקוד ואינטלגנט. במילים אחרות: אני צריכה נער ליווי! ב-5/7 יש לי נשף סיום. אין לי הרבה רצון להגיע לבד, למרות שיהיו הרבה שיגיעו לבד, זה לא נראה טוב. צורם בעין ;) בכל אופן, רבותיי! אם אתם נענים להצעה אתם לא יוצאים מופסדים כלל וכלל! הזוכה יזכה לראות את שפחתכם הנאמנה בשמלת סטרפלס אדומה ואם הוא יהיה לא מהסביבה ויתנהג יפה, זו תהיה הזדמנות מצוינת לחנוך את החדר שלי (אחרי שאחותי עזבה אותו!) בנוסף, הזוכה המאושר יזכה לרקוד איתי כמה ריקודים מושחתים, בהנחה שהוא יודע לזוז :) ההנאה מובטחת! מי שמעוניין בחבילה המלאה ובהיכרות קודמת, מוזמן לבוא גם למסדר הסיום שלי ב-20/6 (ובדרך להכיר את אמא :-P) ואחריו לצאת לאיזה פאב בסביבה... אניגמה כהן,שירותי ליווי. (מה?????? רק לו מותר להשתמש בבלוג למטרות ביזנס?) 190 תגובות הגב הצג תגובות כאן 1 הפניות לכאן לינק לקטע המלץ על הקטע תגובה אחרונה של אניגמה ב-26/6/2006 00:44 הדף הבא דפים: 1 2 החודש הקודם (5/2006) החודש הבא (7/2006) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
