ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

מתישהו גם מהשגרה נמאס - מתגעגעים ללימודים ?

 

 

תסכימו איתי שאולי חופש וכייף, וחיכנו לרגע הזה כל שנת הלימודים, ועד שהוא מגיע... מגלים שזה לא מה שזה. לא אין לי תלונות, לקום כל יום ב- 12 (בערך) זה לא רע ;-) אבל... איכשהו אני מתגעגע גם לבית הספר, הכוונה לא למבחנים וכל זה... אלא לשגרה. אני טיפוס מאוד שיגרתי, אני יודע שעוד מעט נחזור כולנו ללמוד, ואז.. לצערי הרב יתחילו המבחנים, ובסיום שנת י"א גם הבגרויות שרק גוברות משנה לשנה... אני מודע לזה שאני עולה לי"א ואני אצטרך לעשות בגרות באנגלית, כאשר מצבי באנגלית נואש- ורק עצם המחשבה על המקצוע הזה גורמת לי חלחלה , וכן אני מודע שנצטרך עוד שנה של לעמול קשה... כי אם בכיתה י' היו לי כולה 2 בגרויות (לשון והיסטוריה) הרי שבכיתה י"א מצפות לי 6 יחידות לימוד להיבחן לכל הפחות, אז כן- זה לא קל, אבל אני מאמין שאני אתגבר, השנה עברתי 2 בגרויות כבר, ואני באמת שמח שסיימתי כבר 2 יח"ל מתוך 20 ומי יודע כמה... אני זוכר שהשנה עברה לי בטיסה, באמת- כיתה י' עברה כל-כך מהר, אני עוד זוכר את דברי המורה להיסטוריה בתחילת שנה ש"כדאי ללמוד רציני, כי בסוף השנה מצפה לנו בגרות", וגם דברי המחנכת ש"צפויה לנו שנה קשה", אז לא- הסטיגמות נופצו, כיתה י' היא לא כיתה מפחידה, בכלל לא- זה דווקא ממש כייף, ובעצם בלי ששמתי לב עכשיו אני מסכם את כיתה י'.. אז כבר נזרום... השנה לא הייתה קשה, אבל גם לא הכי קלה- השנה עברה לי בטיסה! מה נשאר עוד להגיד? שכל אחד יצליח בדרכו... בקרוב מתחילה שנת הלימודים וכן, אני יודע שיש עוד חודש- אבל תאמינו לי זה טס במהרה, תנצלו את כל מה שיש, תכייפו כי מי שבתיכון, כנראה שאלו השעות האחרונות שלו ;-) אז כן, אני מתגעגע לבית הספר, ואולי... אולי גם מעט לשיגעונות של המורים :) אני כבר מתאר לי את יום הלימודים הראשון בכיתה י"א... את מחברת ההיסטוריה העמוסה ביותר בעיצומה של כיתה י"א... וכן גם את הבגרויות שיש לי במתמטיקה, תנ"ך, אנגלית, והיסטוריה. במתמטיקה השנה אני עושה 2 יחידות לימוד. בתנ"ך אני מסיים השנה... 2 יחידות לימוד חובה. באנגלית עושים רק יחידה אחת השנה (נראה לי) ובהיסטוריה נשארה לי רק עוד יחידת לימוד אחת חובה. אז... נקווה שהשנה תתחיל ברגל ימין, בינתיים תיהנו מהחופש... ותשלימו שעות שינה שגזלו מאיתנו בימי הלימודים  ותחזרו מלאי מרץ... לשנה חדשה ולדף חדש.

שבוע טוב, מתן.

עדכון: עבדנו יום שלם על עיצוב חדש לבלוג, ועל תבנית חדשה לבלוג- והכל ירד לטימיון... עדכון בקרוב.

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 27/7/2006 12:39
384 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-2/8/2006 23:14

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

טבעת מלחמה, התרמות- עבודה קלה או לא? ועוד...

אחרי לא מעט זמן שלא עידכנתי עדכונים מחיי, הגיע הזמן אבל לפני שנגיע לעיקר... יש לי בקשה קטנה, וגם תודה גדולה....
נתחיל בתודה... תודה ענקית לנויה עיצובים מהבלוג לעזרת בלוגים... על הביקורת שנתנה לבלוג שלי... הנה הביקורת:
ביקורת לחופשי ומאושר-
מבט ראשון: בלוג מאוד יפה ומושקע :) 10 מתוך 10.
עיצוב: עיצוב ממש ממש יפה :) 10 מתוך 10.
צבעים: הצבעים מתאימים לעיצוב ואחד לשני 10 מתוך 10.
כניסות: 25,763 ואווווו!!! כולה 5 חודשים!!! מדהים!!! 10 מתוך 10.
פוסטים: אתה מעדכן כל יום יומיים :) 10 מתוך 10.
כפתורים: יש לך רשימה ארוכה של כפתורים 10 מתוך 10.
לינקוקים: יש לך רשימה ארוכה של בלוגים 10 מתוך 10.
טיפ לשיפור: אין :)
ציון סופי: 70 מתוך 70! באמת בלוג ממש יפה!
אז תודה רבה... שמח שקיבלתי את מירב הנקודות.

---

טבעת המלחמה-בניהולי-
חלקכם כבר יודעים שמזה כמה חודשים אני מנהל את טבעת השיעמום, שיש בה כ-60 בלוגרים. השבוע- זמנית החלפתי את הטבעת... לטבעת המלחמה...אז אם אתם כותבים בבלוג שלכם הרבה על המצב, אם אתם גרים בצפון, או בכלל אם כואב לכם על המצב כולכם מוזמנים כבר עכשיו להצטרף לטבעת "ישראל נלחמת" היכנסו לטבעת ע"י לחיצה כאן ואז יופיעו הבלוגים שנמצאים בטבעת, ולמעלה (וגם למטה..) תופיע ההודעה- "בקש להצטרף לטבעת"... -לחצו והצטרפו... אחרי כמה דקות אתם תהיו כבר בפנים. אם יש לכם כבר 3 טבעות בבלוג שלכם, פשוט תתנתקו מאחת מהן.. והצטרפו לטבעת המלחמה בניהולי, להזכירכם- בכל עת תוכלו להתנתק מן הטבעת- אתם מחליטים, אז לחצו כאן.

---

הגיע הזמן- מעט עדכונים-
ביום שישי האחרון יצא לי לעבוד מעט, ואת האמת? היה ממש כייף! יותר ממה שתיארתי לעצמי.. החופש הגדול כבר בעיצומו, בעוד כחודש נצטרך כולנו לחזור ולעמול, אני עם הבגרויות המפחידות... (בגרות באנגלית-הפחד הכי גדול שלי) ואתם כנראה גם... בקיצור- כולכם תגיעו לזה, בין עם תרצו ובין עם לא ;-) ולעניין- לא קל למצוא עבודה בחופש, ומי שקורא הדוק פה כבר יודע שלא מעט פעמים ניסתי לחפש, אמנם לא עברתי חנות חנות ושאלתי "צריכים עובד" (כי פאדיחה..) אבל התאמצתי (לחפש בעיתונים זה גם נחשב לא?) לאחר שהבנתי שמי שנשאר עם עבודה זה מי שיש לו -פרוטקציות/ הורים שמסדרים/ מבוגר יותר ממני/ שחיפש הרבה הרבה לפניי החופש, הגעתי למסקנה אחת- בחופש הזה כנראה גם אני אהיה מובטל  אז כן, זה לא רק עניין של כסף, אלא גם של העברת הזמן, עכשיו חופש... יש הרבה יותר זמן (כן.. גם אם אני קם בשעה שבכלל הייתי אמור לסיים ללמוד כבר ...)  נשארתי עם עבודה אחת ביד- כן כן רבותיי, התרמות. מבאס, מעצבן, קשה כל הסטיגמות אולי נכונות- אבל למרות הכל הרווח סביר. ביום שישי ( 21/6) תפסתי יוזמה ויצאתי לסביבה שאני יודע כ'לא קמצנית' והחלטתי להתרים, אני- עם תיק (לחקרנים- שבתוכו בקבוק עין גדי גדול, ונייר) יוצא לעבוד, לא היה קל, התירוצים רבים,אבל לא זה מה שמרגיז אותי! אם יש דבר אחד שיכול להעלות לי את הפיוז, זה שאני יודע שיש מישהו בבית, אבל הוא לא פותח לי את הדלת  זה יכול לשגע אותי, ולפעמים על הפרנציפ- אני ממשיך לצלצל כמו מטורף, משנים קודמות של התרמות ובכלל מניסיון, אני יודע שזה לא רצוי  תחסכו ממני הסבר. אז כן- התירוצים מגוונים, אבל כמו שאמרתי מה שאותי משגע זה שיש אנשים בבית-אבל הם לא פותחים את הדלת, שואלים איך אני יודע שהם בבית? שאלה טובה. הנה דוגמא, אני מצלצל באחד הבתים, לפניי שאני מצלצל אני שומע רעשים ותזוזות, אני שם לב היטב שמישהו מתקרב אל הדלת מציץ מתחת לעינית ומפה זה מתחלק לשתיים- אלו שממשיכים להציץ בעינית הזו בדלת עד שאני עוזב את המקום, ואלו שיציצו שנייה ויחזרו לעיסוקיהם. אותי זה יכול לחרפן- אני יודע שיש מישהו בבית, הרי ראיתי בעינית שבדלת שמסתכלים עליי, לפני שמסתכלים בעינית העינית בצבע לבן..יש חור לבן כזה... ואחרי שמסתכלים החור הופך לשחור.. בקיצור- אני לא מפגר (ועשו טובה אם אתם מסוג האנשים הללו, פשוט תפתחו את הדלת, המתרימים לא מפגרים.. ואנחנו יודעים מי בבית וסתם אין לו חשק לפתוח...) אני מעדיף לקבל סירוב מאשר אי פתיחת דלת..למרות שבבית ישנם חיים! סוג נוסף של אנשים אלו ה"תרמנו כבר" אותם כולם מכירים, ועליהם אין הרבה מה להרחיב... נו? אז תרמתם כבר? אז עוד 5 שקל.. לא ירושש אתכם,זה בטוח  ותירוץ נוסף שהעלה לי את הפיוז זה... "בעלי נכנס להתקלח...והארנק שלו במכנסיים והם במקלחת" אם הייתי חצוף הייתי עונה לאותה גברת "נו?! אז?! תפתחי את הדלת של המקלחת ותוציאי את הארנק מהמכנסיים שלו- את הרי אישתו...אז מה יקרה אם תיכנסי בזמן שהוא מתקלח...תראי לו את הזרבוב?!" כמה חבל שלא אמרתי את זה  אבל למרות כל הקיטורים, שעליהם אגב- יכולתי להרחיב פה בעוד כמה פסקאות לפחות... הרווחתי לא רע בכ-3 שעות עבודה הרווחתי בסביבות 150 לכל הפחות. אז כמה פעמים אני אעבוד בשבוע? אני חושב שמידי שישי אני אלך לעבוד.. מספיק לי פעם בשבוע... זה נחמד, אבל משנים קודמות אני יודע טוב מאוד- אם עובדים מידי יום לאט לאט מרוויחים פחות, מתעייפיות מהר יותר, ועצם המחשב שעלייך לקלוט עוד עשרות סירובים, מאות תירוצים, ולא מעט דפיקות דלת מיותרות לאנשים שלא פותחים את הדלת... כל אלה גורמים רק רע, ולכן הגעתי למסקנה אחת, הכי טוב..לעבוד רק פעם בשבוע!
 
שלכם, מתן שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 22/7/2006 15:48
264 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: חופשי ומאושר (: ב-29/7/2006 22:43

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

כוחן של מילים.

 

האם היית יודע שמילתך היא חוק? שבעצם מה שאתה אומר, אפילו באופן מקרי, אולי בלי כוונה, או סתם מרגע עצבני, יהפוך למציאות שלך? אני בטוח שאילו היו בני אדם מודעים לעוצמתה של מילה שנאמרה, הם היו זהירים הרבה יותר. אתה רואה, כל מילה שאתה כותב או אומר היא קביעה. להציב קביעה פירושו, מילולית, לקבוע. לקבוע, משמעותו זה לצקת את מחשבותיך לתבנית חומרית. לרוע המזל, אנשים רבים מדי- שאינם מכירים בכוחן של מילותיהם מציבים קביעות אודות מחסור, עוני, חולי ואומללות של עצמם. בכך שהם מתלוננים ומכריזים על סבל, הם גוזרים דין עצמם ויוצרים את החסר, הכאב והמצוקה שכל כך לא רצו בהם... כלומר הם גורמים שזה באמת יקרה, שהדבר יתממש, מה שעליו קיטרו שעות נוספות... מה שהם אומרים, זה כנראה גם מה שיקרה, וגם אם זה משהו קטן מאוד. קח שליטה על המילים שלך! אתה הישות היחידה הנמצאת בראשך. ברגע זה ממש אתה יכול להחליט לשלוט בדבריך - הכתובים או הנאמרים בעל פה ע"י פיך - ועל ידי כך לשלוט בגורלך ובמה שיקרה. אחרי הכול, אתה, ולא אף אחד מלבדך, אחראי למה שיוצא מפיך, אתה שולט בו ואתה יכול לקבוע מה לומר ומה עדיף לשמור בבטן... אף אחד אינו יכול לאלץ אותך לדבר בצורה שלילית, אלא רק אתה את עצמך! זו החלטה שלך בלבד, וכך, אם ברצונך לשנות את חייך מקצה אל קצה, קח אחריות על מילותיך ברגע זה ממש ותראה את השינוי. אל תשכחו "החיים והמוות ביד הלשון" -מילה מעודדת למישהו שזקוק לה יכולה להקפיץ אותו למעלה, למילים יש כוח אדיר לכאן או לכאן, אדם חכם צריך ללמוד להשתמש בהן בחוכמה ובמחשבה... אז בפעם הבאה שתרצו לומר משהו... תחשבו על זה טוב טוב.

 

מתן.

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 18/7/2006 15:31
450 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-13/8/2006 10:04

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

המצב לא קל- אבל חייבים להתגבר -שיר מרגש.

המצב כרגע בארץ לא קל, החיילים שלנו נלחמים ללא הפסקה. כרגע- שאנו במצב של מלחמה חייבים לאסוף כוחות, ולהתגבר, לחשוב חיובי ולראות שיהיה טוב בסופו של דבר. בפוסט זה הייתי רוצה להשתף אתכם בשיר בנושא, אני גם כתבתי כמה שירים, אבל בחרתי לפרסם דווקא את זה שפה למטה... אז תודה ענקית לרונוש על השיר.

 

 

איך הגענו למצב הזה אלוהים?
עד מתי נמשיך עם שפיכות הדמים?
אין להם קצת לב, טיפת רחמים?!
ככה סתם.. להרוג אנשים?!
על מה, על זה שהם אנשים טובים
בלי שום הצדקה.. למנוע מהם את החיים!

אני קורא לך .. אלוהים!
היכן שאתה.. אי שם במרומים
תעזור לנו לנצח במלחמה הזאת
תזרוק לנו איזה שהוא סימן
אפילו משהו קטן...
רק תן אלוהים.. תן לנו אות!
משהו שיוביל אותנו להיות מנצחים
כי לא סתם.. נפלו הגיבורים!

מתוך עיניי יורדות כעת דמעות
מתי נפסיק את כל המלחמות?
מתי יהיה אפשר להפסיק לבכות!
מתי נוכל לחזור ולראות  ציפורים עפות .. ?
ולא רק מטוסי קרב, ולשמוע יריות?
האין כל זה נמצא רק בגדר החלומות?!

אוי אלוהים .. תן לי להאמין שיבוא היום
בו יהיה שלום..
תן לי להבין שזה לא רק חלום!
שיגיע היום בו נראה ילדים משחקים ברחובות
שיגיע היום ונפסיק לראות פנים בוכות...
תן לי אלוהים.. תן לי להאמין שזה לא רק אשליות!

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 15/7/2006 17:36
306 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     1 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: חופשי ומאושר (: ב-28/7/2006 19:01

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

בודדה ומאושרת- סיפור קצר.

 

היא הלכה בודדה ברחוב הגשם טופח על פניה ולה לא אכפת. היא הייתה מיואשת ובודדה. לא היו לה הורים היא הייתה יתומה מסכנה... רק נערה צעירה שכל-כך רצתה אהבה, גם משפחה רצתה. היא רצתה ורצתה אבל לא תמיד יכלה, היא הייתה בודדה בעולם הזה. כל פעם שעברה ברחוב כולם הסתכלו עליה, כאילו הייתה שונה, מעולם אחר-חייזר לא מוכר או יצור לא מובן. היא בכתה והתפללה לקבל מעט ישועה- היא לא ביקשה הרבה אבל תמיד האמינה שיום אחד זה יגיע שיום אחד אולי גם היא תהיה מאושרת,שיום אחד היא תחווה אהבה שתהיה לה משפחה שתפסיק להרגיש בודדה, שיום אחד התור שלה יגיע- התור שלה לקבל אהבה והיא הבטיחה לעצמה שלא תפספס אותו! היה זה יום חורפי וגשום...עוד יום עצוב, עוד יום אפור. כשהלכה ברחוב ובוכה על מר גורלה, נתקלה בנער חסון וגבוה מה שתמיד חלמה מה שתמיד רצתה... הוא היה לבוש בפאר, והיא עם סמרטוטים רעועים. היא הייתה נמוכה, מלוכלכת והרגישה שונה, היא התביישה אבל לא רק בעצמה אלא בעיקר באיך שנראתה. היא רצתה רק להעלם כשראתה אותו, היא איבדה את תקוותה ותמיד ריחמה על עצמה. הנער שאל להרגשתה, דיבר איתה וחש את כאבה, הוא ניסה לדבר איתה אך היא הייתה סגורה, לא דיברה- שתקה, היא הייתה ביישנית רגישה וחשבה שמה אולי הוא יפגע בה, היא לא תשכח איך נאנסה. היא ברחה, היא רצתה ולא רצתה, היא אהבה ולא אהבה היא לא ידעה מה היא מרגישה! היא רצה מהר ככל שיכלה, רצתה לחשוב עם עצמה לבדה ללא שום דאגה... הוא רדף אחריה- הכול נראה כמו סיוט אחד גדול. הוא תפס אותה, הוא משך אותה ושוב שאל לשלומה היא פחדה היא רעדה היא בכתה אבל גם אהבה, היא הייתה מבולבלת לא ידעה עם זה טוב או רע, היא הרגישה מוזר, אבל מצד שני הרגישה כאילו צמח בתוכה מן עולם חדש, עולם קסום, עולם של אהבה עולם שלא הרגישה- עינייה ברקו ונצצו. כן, זאת אהבה. היא לא הבינה שלאהבה אין מחיר, ושאם מישהו אוהב באמת זה עד הסוף, שלאהבה אין גבולות, שאהבה היא הכול. היא עברה לדירתו,היא קיבלה את מה שמגיע לה, היא הייתה מאושרת למרות שלא הייתה עשירה, היא הייתה מאוהבת והקימה משפחה! הם חיו באושר ובהמון אהבה, אהבה שגברה על הפחד ועל הבושה.

זאת האהבה שהיא רצתה כל חייה, אהבת אמת לא פיזית, לא רומנטית, אהבת אמת, אהבת אמת היא לקבל את השני בכל, במה שהיה, במה שעכשיו, ובכלל במה שיהיה בעתיד. אושרם של אנשים אינו בהכרח בדברים הטובים שיש להם מכל דבר, אלא בלעשות את הטוב בכל דבר המגיע אליהם!

 

כל הזכויות שמורות.

---

 

עדכון יום שבת 15/7/06- אחרי חודש שהייתי בבלוגים פעילים במיוחד, הגעתי לראש הטבלה של הפעילים...

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 11/7/2006 15:35
372 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     1 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: חופשי ומאושר (: ב-20/7/2006 16:24

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

בחיפושים- שם חדש לבלוג וגם על עלילות הפלולה.

שלום לכולם! מזה כמה שבועות אני מחפש שם לבלוג, שיתאים לי, ולא מוצא- ולכן הגיע הזמן לפנות אליכם!

אם יש לכם שם יפה לבלוג שלי, שמתאים לבן, (עולם משלי זה שם של בנות, וזה גם סתם קיצ'י ולכן אני רוצה להחליף)...

אז אם יש לכם שם יפה קצר וקליט- כתבו לי אותו בתגובות, תהיו קצת יצירתיים מי שיש לו את זה ואני אבחר בו (או בה..) יזכה לקרדיט בפוסט הבא, אז שווה.

---

רציתי לעדכן אתכם במשהו שלא התכוונתי לעדכן עליו, אבל הנה אני מוצא את עצמי כותב עליו כרגע...

לפני זמן מה צמחה לי על הזרוע ביד שמאל, ליד כף היד פלולה קטנה כזו, אתם יודעים לא משהו רציני, היינו אצל רופאת עור, והיא אמרה שצריך להוריד אותה, כלומר לחתוך אותה  היה אפשר גם פשוט לשרוף אותה אבל אני שיחקתי בה הרבה, ולכן היה צורך לחתוך אותה... אני כמובן נבהלתי, חתכים,רופאים זה עושה לי לא טוב בקיצור, ביום חמישי היה לי תור לכירורג פלסטי [?] לא בטוח שכתבתי נכון, אבל לא משנה, הגענו למרפאה. אני מסתכל על הפלולה והיא מסתכלת עליי  לאחר דקות מספר הרופא פתח את הדלת ואני ואמא שלי נכנסו. הוא הסתכל עלייה מעט (גם אני הסתכלתי עלייה)  ואז הוא אמר לי להיכנס לאיזה חדר ליד, נכנסתי והיתה שם אחות כזו, וראיתי הרבה דם על המגש ונבהלתי, כנראה מי שהיה לפניי עשה גם "ניתוחון" כלשהו, אחר-כך היא סידרה והכינה 2 מזרקים גדולים, נבהלתי. אחרי כמה דקות הגיע הדוקטור והסביר לי שמלבד הזריקת הרדמה לא יכאב לי עוד כלום, זה לא הרגיע אותי. שכבתי שם על המיטה (או מה שזה לא יהיה) והוא לקח מזרק אחד וניפח כזה את הפלולה בחומר הרדמה.. ואז התחיל לצאת דם :| אחר-כך הוא הביא איזה כלי,אל תשאלו אותי איזה כי אני לא יודע, ולא היה לי אומץ להסתכל, ופשוט חתך את הפלולה! לא ראיתי איך הוא חתך אותה, אבל ראיתי שהאחות שלידו ישר הכניסה אותה לתוך מבחנה כזו וסגרה אותה  לא היה לי אומץ להסתכל איך חותכים אותה, אבל זה לא כאב :) הייתי חסר סבלנות ושאלתי "נו,זהו?" רגע, שתיהם אמרו יחד... אחר-כך הם הביאו עוד כלי, לא ברור לי איזה-אבל יצא ממנו עשן  ואז הבנתי שהולכים לשרוף אותי (רק....) כנראה הוא קצת שרף את המקום, כדי לייבש אותו או משהו - לא ברור לי אם זה היה עם חום (אש) או עם קור (חנקן) אבל אחר-כך היה ריח מסריח בכל החדר, נו אתם יודעים ריח של משהו שרוף, כאילו שרפו פלסטיק (אז ככה מריח עור שרוף...).

הניתוחון הקטן, שלא כאב, והיה עם הרדמה קטנה בפלולה הסתיים, וזהו :) לא תכננתי לכתוב על זה פה, אבל הנה כתבתי.

---

נ.ב: אני מאוד מקווה למצוא עבודה בחופש הזה, אני מחפש, וגם אחרי "הניתוחון" הקטן הזה הייתי בחנות לכלי כתיבה והשארתי שם טופס פרטים, הלוואי שבעל המקום יחזור אליי :) היה צריך להירשם מפסח כדי לעבוד שם, זה מטורף!

בסוף מי שנשאר עם עבודה זה רק אלו שיש להם פרוטקציות, או אלו שמישהו מהמשפחה סידר להם עבודה. זה מעצבן שהעבודה היחידה שנשארת פנויה זה התרמות, ומניסיון אני מדבר-התרמות זה קשה והרווח שם זעום ביותר. שבוע טוב!

 

עדכונים בבלוג-

• באגים תוקנו בבלוג.
• נוספה האפשרות להוסיף את הבלוג למועדפים.
• ניתן להדפיס קטעים מהבלוג.
• יש גלגלת צבעונית.
• והבלוג עבר 20,000 כניסות:

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 8/7/2006 13:43
342 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: חופשי ומאושר (: ב-11/7/2006 17:29