מצב רוח מוזר.
מצד אחד, סבבי שכזה.
מצד שני, דיכאון עולם.
שונא שזה קורה.
חבר של אבא הביא לנו טורשי (או תורשי... זה... זה כמו חמוצים כזה, רק עם גזר, כרובית, כרוב ושאר ירקות לפעמים). אני ממש אוהב.
לקחתי לי צלחת.
יובל, אחי, החליט לטעום.
למחרת לא נשאר כלום.
אני הולך לבעוט בו חזק.
במיוחד עכשיו שאבא בחו"ל...
הנסיעה לפולין ככה: || קרובה.
מה נשאר?
שישי, שבת, ראשון, שני.
זהו.
ביום שלישי בבוקר (אמור להיות 6 וחצי) אני כבר אמור להיות על המטוס.
ויש לי פול דברים לעשות!
ובמקום זה, אני כותב פוסט...
מי אמר מכור?!
אני לוקח את המצלמה החדשה לכל מקום, אבל די סיכמנו (אני ואמא) שאין למה לקחת אותה לפולין.
עדיין אין תמונות בסגנון הצביץ, אבל יהיו.
אקס, בלי סיומת הפעם