[עוד] פוסט מקיטרו [חיפה]

וככל הנראה, למרבה הצער, האחרון.

למרות הפוסט האחרון של זיו, אני בטוח שהוא יתגעגע מאוד לחנות הזו. אני יודע שאני כן.

אם אתם באיזור, ואתם יכולים לבוא - בואו. לא תהיה הזדמנות נוספת.

אני יוצא מפה בסביבות 19:45, כדי להספיק לאוטובוס האחרון לירושלים. מה לעשות, הם נגמרים מוקדם...

הפעם, לשם שינוי, אני כותב מהמחשב של מורטישיה, אישתו של זיו. היא זאת שבאה ושאלה אותי אם אני רוצה לפרסם. כבר מכירים אותי פה טוב (:

יש לי עוד על המון דברים לכתוב, אבל זה רק כשאגיע הבייתה.

אקס, תוהה מה לקנות.

מחר הוא יומה האחרון של קיטרו.

ואני הולך להיות שם.

[חיפה, כמובן]

תבואו, זונות...

משחק החיים

קלפים חדשים הונחו על השולחן.

קלפים מסויימים, שפניהם היו כלפי מטה, נהפכו.

עכשיו נותר לראות מה יקרה.

המצב הוא של קיפאון זמני בהחלט.

כמו מכונית שנמצאת בשיווי משקל על חודו של צוק.

או שהיא תפול לתהום, או שלא.

אקס, וואו, המון מטפורות.

אני לא רוצה

לספר איך היה ברוקי.

לספר איך היה במפגש.

לספר מה קרה.

לספר מה לא קרה.

לספר מה קורה.

גם לי מימס השתלטה על המיטה!

[אני ממש עילג היום...]

כמו שאתם רואים, זו התוצאה של מימס אצלך בחדר.... השתלטות טוטאלית. ראו הוזהרתם.

מצד שני, אני לא מתחרט even one bit.

דבריה של האורחת הפורחת:

אני בחורה, ואני לא מתביישת בעובדה הזאת. יש לי ואגינה ואני לא מפחדת להשתמש בה!

תקנו לי דברים! כמו סיכות של Hello Kitty!!

וזהו.

אקס [ומימס],

מימס זה כיף.

A face in the crowd

אתמול היה לי את אחד הרוקים היותר לא-רוקיים שיש. In the good way.

אחרי כל השטויות שהיו בהתחלה, ונקודת השפל שהייתה לי [שהייתי צריך לחכות לקרן ולבחור שלה שיפסיקו להתמזמז כדי שאני אוכל לקחת את עניבת החנק של גרג, ומכיוון שהם לא הפסיקו ורציתי לזוז משם - נאצלתי להפריע להם], החל מהקטע שבו ירד הטמפון הענק [הסצנה שבה רוקי מתעורר] ועד לסוף הסרט, פשוט הייתי בתוך חיבוק אחד ארוך איתה.

ללא ספק החיבוק [הרצוף] הכי ארוך שאי פעם היה לי, ואחד הטובים שבהם.

בסוף הרוקי סוכם שלֹטם לא ישנה איתנו.

מימס ואדוה רצו ללכת לאפטר. הן נסעו לשם באוטו ואני הלכתי עם חבורה גדולה של אנשים, ברגל.

בסופו של דבר, מימס ואדוה חזרו, כי הן החליטו שהן לא רוצות לאפטר.

אז חזרתי לכוכב, ומשם קיבלנו טרמפ לבית הזה, של קרובי משפחה שלי.

שתיהן ישנות בסלון כרגע.

שתהיה שבת שלום ושבוע טוב,

אקס.

אוף.

היה מצב ככה || קרוב שאפי תבוא גם לרוקי, אבל לא.

אמא שלה פשוט צעקה עליה שלא, ולי, עם כל צעקה, פשוט כאב.

לרצות, מסתבר, זה לא מספיק...

אני עכשיו בבית של קרובי משפחה שלי ברמה"ש.

כנראה אצא מפה בסביבות 21-22, אחרי מקלחת וארוחה טובה.

הרוקי הזה יעלה לי הרבה פחות מאחרים. 33 ש"ח כניסה + 17.70 ש"ח נסיעה לירושלים במוצ"ש.

נמאס לי לחזור במוניות הבייתה ולשלם על זה בסביבות ה50 שקל.

כשאתה אופטימי, האכזה קשה יותר [ע"ע תחילת הפוסט].

כשאתה לא-אופטימי, אנשים משכנעים אותך להיות אופטימי.

[ולא, יקירה, אני לא אומר את זה בתור דבר רע.]

אחרי רוקי מימס, לֹטם וכנראה גם אדוה, ישנות איתי פה, אצל קרובי משפחה שלי.

במוצ"ש נקבל טרמפ לתחנה מרכזית ת"א.

מימס ואני ניסע לנו לירושלים, שם נישן לנו את הלילה - וניסע חזרה ביום ראשון, בשביל המפגש [עזריאלי, 12].

מי מכם יהיה שם?

אחת הסיבות העיקריות שאני נוסע למפגש הזה, היא הLIVE X [במקום הX הכניסו את המספר המתאים, כי אני לא בטוח אם זה 3, 4 או בכלל 3.5].

עוד תוכניות:

31.8 - חיפה, בחנות קיטרו.

1.9 - פעולה ראשונה של "הקבוצה" [בתקווה].

עד הפוסט הבא,

אקס.

נקודה שחשבתי עליה באילת

האם תהיתם פעם למה גברים כורעים ברך כשהם מבקשים את ידה של בחירת ליבם?

הסיבה נעוצה בכך שהם מתחננים בפני הגברת שתרשה להם לחיות איתה untill death do them part.

אני כל כך מרגיש הזדהות.

אקס, מהבית של אפי.

חזרתי.

לא היה נורא, אבל אלו כן היו ארבעה ימים של "מתי אני חוזר הבייתה?".

ואתם יודעים מה?
לא כזה כיף לי בבית.

מפגש ירושלמי 25.8

מכיוון שיוגב באילת אני אייל כותב בשבילו!

ב25.8 יתקיים מפגש בירושליים בקניון מלחה.

מכיוון שיוגב באילת, כל הפרטים מועברים דרך אפי.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=118576

הערה אישית:

להתקשר להגיד ליוגב ד"ש! אבל אל תספרו לו שאני אמרתי! ותמסרו לו שיהנה באילת!