961 תוים

אני כותבת סקירות ספרות. 

ניתוחי נתונים.

סיכומים.

מסקנות.

מבואות.

אבסטרקטים.

אני כותבת מיילים של עבודה.

קצת פחות מיילים חברתיים.

לפעמים איזה טוויט.

ממלאת טפסים של האוניברסיטה וניירת של החיים.

עדכון בפייסבוק כשנחה המוזה.

 

משהו במעבר בין 140 תווים לארכנות ופתלתלות האקדמיות משבש את הדעת ואת חדוות הכתיבה.

ואולי אלה לא הפסקאות, המבואות, המשפטים המדויקים והמהודקים או שינויי הסטטוס המחופפים. אולי זו אני.

אולי זו עייפות החומר.

התוצאה היא שאין לי כח לעדכן את הבלוג.

 

והחיים ממשיכים. דברים קורים, דברים נשארים באותו מקום.

לפעמים יש לי דברים מעניינים (בעיני עצמי) לומר. לפעמים לא.

לפעמים היד מדגדגת לכתוב, אבל לרוב היא עייפה.

אומרים לי שאני צריכה לפתוח בלוג מקצועי, אקדמי. ליצור לעצמי שם, מוניטין, נטוורקינג, קיום אינטרנטי אמיתי, לא תחת שם בדוי ומידת זהירות של קיפוד אירופי.

אני רושמת שורה ב-tasks: "לבדוק פלטפורמות לבלוג". מדי פעם השורה הזו מהבהבת אלי ואני מתעלמת ממנה באלגנטיות.

לבלוג אין מקום כרגע בחיים שלי.

אולי פעם, אולי בפורמט אחר. בשפה אחרת.

אולי דווקא כאן.

נראה.

 

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 13/5/2009 19:20, בקטגוריות על עצמי לספר ידעתי
28 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אמלש II ב-23/3/2011 20:33

18,471