הסרט הזה הוא אחד העדינים והרגישים ביותר שראיתי. חייכתי ודמעתי גם יחד.

הבכורה: "אמא, אמא, אמא! הבולבול של השובב מתנגד לכח המשיכה!"

השובב: "באמת! תראי!" (מדגים)

כשגמרתי להיחנק מצחוק, סיכמתי עם העזר שאין יותר מקלחות משותפות.

בת 8: "אמא...."

אני: "למה את לא ישנה?!"

בת 8: "אמא, שאלה קטנה. מי הוליד את אלוהים?"

אני: (עצבנית) "אף אחד לא הוליד את אלוהים."

בת 8: "אז איך הוא קיים?"

אני: "הוא לא קיים"

בת 8: "אבל, מי שמאמין שאלוהים קיים..."

אני: "אז תשאלי את מי שמאמין."

בת 8: (מחייכת ומבינה שאין עם מי לדבר) "לילה טוב אמא".

בדרך כלל אני הרבה יותר סובלנית לקושיות תיאולוגיות.