הבלוג של אביב פרנקל

בואו נגיד את זה פשוט - אני שונא ג'יפים. טוב, אני לא ממש שונא, אני פשוט לא ממש מבין אנשים שחיים בעיר ונוהגים על המפלצות המוטוריות זוללות הדלק האלה. בעצם אני די אוהב ג'יפים. בשטח, אין כמו איזה האמר או לאנד רובר כדי לקבל את מנת הסם הנדרשת לאנשי אקסטרים, קצת אדרנלין. ויש לי גם הרבה חברים שבונים ומתחרים במירוצי שטח. זה כיף, אין ספק, אבל עבור מי שחי בעיר זה מיותר, מלוכלך ומזיק.  

בשנים האחרונות רכבי שטח הפכו לסמל סטטוס, מדרכות הערים מתמלאות בטנקים ונגמ"שים עירוניים, כאלה שלעולם לא יראו בוץ או שביל. במדינה שבה כל ש"ג בקריה הוא רמטכ"ל, כל אחד צריך מוצב פיקוד על גלגלים. כן, זה מגוחך כמו שזה נשמע.

כדי להבין עד כמה ג'יפ, או בשמו המקצועי SUV, הוא רכב מיותר עבור מי שלא צריך לרדת לשטח, הבאתי לכם קצת נתונים: מעבר ממכונית פרטית לרכב שטח לאורך שנה אחת, משול לבזבוז האנרגיה שבהשארת דלת מקרר פתוחה לאורך 6 שנים, השארת המנורה במקלחת דולקת למשך 30 שנה או השארת טלוויזיה צבעונית עובדת לאורך 28 שנים ברציפות. חוץ מבזבוז דלק, מדובר גם בפליטת חומרים מזהמים. רכב שטח פולט 43 אחוז יותר פחמן דו חמצני, וכמעט 50 אחוז יותר מזהמים אחרים.

אם עד עכשיו לא השתכנעתם, מה דעתכם על הנזק הסביבתי שגורמים הרכבים הללו, כשהם נוסעים ביערות, בחופים ובשמורות הטבע. בית החולים לחיות בר שבאפק והקליניקה שפועלת בספארי ברמת גן מדווחים מדי שבוע על חיות בר רבות שנדרסו בשטחי המחייה המצטמצמים שלהן. אגב, שלא תטעו - ספורט מוטורי הוא בנפשי, אני חובב נהיגה מושבע אבל גם בנושא הזה צריך להיות פיקוח.

או.קיי, הבנתי אתכם. הטרנד הסביבתי לא ממש נוגע לכם, למען האמת אתם אוהבים את הקיץ ולא אכפת לכם מעוד כמה מעלות כל אוגוסט - לשחות בים באמצע דיזנגוף זה קטע די מגניב. אבל אולי הנתון הבא ישנה לכם קצת את התפיסה: רכבי שטח הם רכבים מסוכנים לא רק לסביבה אלא בעיקר למי שנוהג בהם!

ג'יפים הם פשוט כלי רכב לא בטוחים. בגלל מרכז הכובד הגבוה ברכבים הללו סכנת ההתהפכות בהם גדולה הרבה יותר מאשר ברכב רגיל, ואם חס וחלילה תהיו מעורבים בתאונת דרכים, הפגיעה של ההאמר במכונית הפרטית או חלילה בילד שקפץ פתאום אל הכביש תהיה פשוט קטלנית.

אני אוהב מכוניות, ואם הייתי חקלאי או אפילו פקח של רשות שמורות הטבע, אין ספק שהיה לי 4X4. אבל כדי להגיע לבית הקפה בתל אביב או בחיפה לא צריך רכב גבוה ומזהם. ולכל מי שיגיד שהג'יפ בא כדי לפצות על איזה מחסור (הרי אין מה לעשות - אנחנו קונים מכונית לא רק כדי להגיע ממקום למקום ותדמית היא חלק בלתי נפרד ממגוון השיקולים בעניין), אני ממליץ: אם אתם רוצים רכב שתרגישו בו כמו מלכים, אל תקנו רכב שטח. מכונית ספורט חזקה תעשה את העבודה, בלי להסתכן על הכביש.

קריקטורה מתוך האתר suvsuck.org

בשבוע שעבר הגיע רף ההרוגים בתאונות הדרכים ל-70. בקושי חודשיים חלפו מאז תחילת השנה, וכבר התמסמס ההישג היחיד של שר התחבורה בשנה בעברה, צמצום מסוים במצבת ההרוגים בדרכים.

אין מה לעשות, תאונות דרכים הן גזירת גורל. גם ביום שבו (רחמנא ליצלן) ניאלץ להפקיד את ההגה בידי רובוטים, עדיין ייהרגו אנשים בדרכים. אלא שניתן בהחלט לצמצם את מספר הקורבנות, זה קורה בעולם. בצרפת, בבריטניה ובגרמניה יש בכל שנה פחות תאונות דרכים ופחות קורבנות, למרות שכמות כלי הרכב רק עולה במדינות "הנחשלות" הללו.

מה יש להם שאין לנו? תשתיות, אכיפה אפקטיבית, תרבות נהיגה וכן, גם מכוניות הרבה יותר טובות.

אם מדברים על תשתיות, מספיק לצאת החוצה ממדינת תל אביב, להצפין או להדרים מעט מאיילון ולגלות כבישים שלא טופלו מאז ימי הבריטים. אין שוליים, במקרה הטוב מוצאים נתיב צר לכל כיוון שרק מחכה שמישהו יבצע עקיפה מסוכנת שתסתיים בעוד תמונה קשה בעיתון למחרת. במקרים רבים המכוניות שנעות בכבישי ישראל איטיות, מה שהופך כל עקיפה למסוכנת. עקיפה שהייתה יכולה להסתיים בשתי שניות במכונית עם מנוע חזק, מתארכת וחושפת את כל המכוניות בסביבה לפגיעה.

אכיפה? אין בישראל אכיפה אפקטיבית, לא כששודדים קשישים, לא כלפי גנבי רכב, בטח שלא בכביש. נכון, במשטרת התנועה מבצעים מדי פעם מבצעי אכיפה כאלה או אחרים, מתגברים את הכבישים בשוטרים, עושים סיבוב דאווין עם הצ'קלקה ברחובות. ההרתעה הזו מצליחה להוריד במעט את כמות התאונות. אלא שבמשטרה שלנו, כמו בהרבה גופים אחרים במדינה, בוחרים באופציות הכי קלות. נהיגה פרועה, אי שמירת מרחק, חצייה של קו הפרדה לבן, כל אלה מחייבים קצת יצירתיות, מה שממש לא קיים במשטרת התנועה.

מה עושה המשטרה? שולחת שוטר עם אקדח לייזר לכביש מהיר, או שמה ניידת במקום שבו תמרור העצור בקושי נראה לעין. בדרך כלל אין לזה כמעט משמעות. מהירות מופרזת אחראית לאחוז קטן מאוד מתאונות הדרכים. נכון, היא עלולה להשפיע על קטלניות התאונה, היא מקצרת את זמן התגובה של הנהג בעיקר בכבישים בעייתיים, אבל למה צריך להגביל את הנהגים ל 110 קמ"ש בכביש 6 או 90 קמ"ש בכביש החוף? לא ברור, אבל משום מה המשטרה דואגת דווקא להשקיע שם את הכוחות שלה, בעוד שברור שתאונות הדרכים הקטלניות מתרחשות בעיקר כשמישהו יוצא לעקיפה מסוכנת, חוצה קו לבן או לא שומר מרחק מהרכב שלפניו.

לגבי תרבות נהיגה - אין לי יותר מדי מה להוסיף. כולנו מצקצקים בלשון כשמישהו עוקף אותנו מימין אבל מה אנחנו עושים? נצמדים באיום לפגוש האחורי של הנהג שהרגיז אותנו. ברור שאנחנו נהגים גרועים, לא אדיבים, וחסרי סבלנות. זה מתחיל בחינוך ובתרבות הבהמית הכללית במדינה וזה משהו שרק מידרדר. מתכון פלא לצערי אין לי, אולי לספור עד 10 כשמישהו מעצבן אותנו על הכביש, לעשות יוגה, לזמזם פסוקי בודהיזם טנטרי. בעניין הזה קטונתי.

מה שמוביל לתחום שאף אחד כמעט לא מתעסק איתו - המכוניות בהן אנחנו נוהגים. בגלל מדיניות מיסוי שערורייתית, בגלל שרובנו נוהגים במכוניות שיובאו עבור חברות ליסינג וגם בגלל חיסכון, המכוניות שאנחנו קונים פשוט לא בטוחות.