בשכונה שבה גדלתי בחיפה (זו לא שכונת פאר ולא שכונה של עוני...) הייתה אלפא רומיאו אחת שחורה. הילדים בשכונה, אלה ששיחקתי איתם כדורגל, לחשו שמי שנוהג בה הוא איזה עבריין שגר ברחוב הסנה, וכולם ידעו לדקלם את הבדיחה השחוקה: למה לאלפא יש הגה כל כך קטן? כדי שאפשר יהיה לנהוג בה עם אזיקים (או שהבדיחה הייתה על BMW? לא משנה). בכל אופן, מאז לא ממש הבנתי איך זה שרכב כל כך מדליק מקבל תווית כל כך בעייתית.
כשהתבגרתי קצת, סיפרו לי על האחזקה הגבוהה ועל העובדה שכשקונים אלפא מתחתנים עם מוסך. האמת, זה רק הגדיל את הסקרנות שלי, מה יש ברכב הזה שמעורר כאלה רגשות אצל כל מי שרואה אותו? חייב להיות משהו במכונית שגורמת לאנשים מסוימים לאהוב אותה ולא להיות מסוגלים לקנות אוטו אחר, ולאחרים ממש לשנוא אותה.
אחרי ההקדמה הארוכה הזאת, ניגש ישר לעניין. בשבוע שעבר יצא לי לעשות סיבוב על מכונית המנהלים הגדולה של היצרנית האיטלקית: האלפא 159 עם נפח של
כבר כשהתנעתי אותה, המנוע התחיל לשיר. לא כל כך ידעתי לאן לנסוע, אז העברתי לדרייב, ונתתי לרכב לקחת אותי לאן שיבוא לו, או בעצם לאן שהנהג הקודם שעלה על הרכב כיוון את הניווט הלווייני. אחרי שעליתי על איילון, התחלתי להאיץ, עם 260 כוחות סוס ב-6,200 סל"ד, 6 הצילינדרים התחילו לפמפם והאלפא זינקה קדימה. האמת היא שציפיתי שמכונית עם מראה כל כך אימתני תדביק אותי לכיסא, אבל מדובר ברכב עם בעיית משקל קלה (או כבדה), כל כוחות הסוס שלה הספיקו לתאוצה של 7.2 שניות בין 0 ל-100. לא שזה רע, אבל גם בקבוצת המחיר של ה-159 יש מכוניות יותר זריזות.
מכונית שרוצה להוכיח את עצמה, צריכה לעמוד אצלי במבחן העלייה, בגלל שבמדינה שלנו עדיין קיימת הגבלת מהירות שהתאימה אולי לקונטסה של שנות ה-60 ולכבישים של אותה תקופה, ובגלל שאני לא עובר על החוק (טוב נו... אני כותב את זה בעיקר כדי לא להסתבך). כיוונתי את האף לירושלים. האלפא צלחה בקלות את העליות של שער הגיא, והביאה אותי תוך זמן שיא אל הבירה. בתור רוכב טוסטוס, שבמקרה הטוב נוהג ברכב קומפקטי עם מנוע
ההנעה הכפולה ומערכת המתלים הופכים את ה-159 לרכב עם אחיזת כביש לא רעה בכלל, הרכב נדבק לכביש, ואין מצב שתמצאו את עצמכם עם פרצוף שנדבק לחלון כשסובבתם את ההגה קצת באגרסיביות, מה שמוביל אותי אל הבעיה האקטואלית של רכב המנהלים הזה: צריכת הדלק הבעייתית. אין מה לעשות, ע"פ נתוני היצרן ליטר בנזין יספיק לכם ל-5.3 ק"מ בלבד בעיר, ול-11.6 כשתעלו על כביש מהיר. יכול להיות שלפני כמה חודשים הייתי חותם את הפסקה הזאת במשפט: מי שיש לו 400 אלף שקל לקנות מכונית כזאת לא יהיה לו אכפת לשים 400 שקל על כל תדלוק, אבל בינינו - במחיר הנוכחי של הנפט על סוגיו, צריך להיות באמת אוליגרך כדי להתעלם מהסעיף הזה בכרטיס האשראי.
כשחזרתי לעיר המאובקת שבה אני גר, הבנתי למה אני לא אקנה בחיים אלפא. זו לא התדמית, גם לא המחיר. מי שהתרגל לרכוב על שני גלגלים ולצחוק על כל מי שעומד בפקק ולא צריך לחפש חצי שעה חנייה, לעולם כבר לא ירד על 4. מצד שני אולי כמה מיליונים בבנק ישנו גם את ההחלטה הזאת. (תזכורת: להתחיל למלא לוטו).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
