איך קורה שכל פעם, כמו בריטואל קבוע, מוצאת את עצמה המשטרה במחוז הצפוני עומדת חסרת אונים מול התקוממות של תושבים ערבים בערים ובכפרים בגליל ובאזור ואדי ערה?

 

הפעם זה קרה ביום הבחירות. ברוך מרזל, פעיל הימין הקיצוני, רצה פרובוקציה, תכנן פרובוקציה והצליח לספק אותה. טוב... זה ברוך מרזל, אבל איפה המשטרה בסיפור הזה? ערב קודם להגעתו ישב כל הפיקוד של המחוז הצפוני עד השעות הקטנות של הלילה ושבר את הראש מה לעשות. למעלה משבוע ימים נשמעו קולות מתלהמים באום אל פחם, אפילו הנציגים המתונים בעיר הזהירו מפני התפרצות של אלימות. לא צריך להיות איש מודיעין מתוחכם עם דרגות על הכתפיים כדי להבין שאם פרובוקטור כמו מרזל יגיע לפאתי העיר תתחיל מלחמה במקום, שגם ככה ידוע כקיצוני ביותר במחוז הצפוני.

 

אז המשטרה ניסתה לשחק אותה גוף שלא נכנע לאיומים. דובר המחוז הצפוני דאג בלילה לשלוח הודעות לביפרים של הכתבים עם מסרים תוקפניים ונחושים: "מפקד המחוז הצפוני יחד עם הפיקוד הבכיר העלו כמה תרחישים, אי לכך כוחות גדולים של יחידות שונות יתפרסו משעות הבוקר המוקדמות בכניסה לעיר כדי לקיים את יום הבחירות כסדרו". הטקסט הזה מוכר לנו העיתונאים היטב, כך גם התרחיש שהיה ידוע מראש. היה ברור שבבוקר יתחילו מהומות ובמשטרה יזדרזו להשתמש בצמד המילים האהוב עליהם ביותר "מידעים מודיעיניים" כדי לסכל את כניסתו של ברוך מרזל לעיר. אוי כמה שהם אוהבים את צמד המילים הזה. אף אחד לא ישכנע אותי שלא היו מידעים מודיעיניים כבר בלילה, אז בשביל מה לחזור על ההצגה של משטרה חזקה? מה אמרתם לעצמכם בישיבת הפיקוד הבכיר? "בוא ניקח צ'אנס אולי החבר'ה באום אל פאחם, יהיו ילדים טובים הפעם?".

 

בבוקר, כמה מפתיע, התחיל בלאגן. אופס. ומה עשתה המשטרה? התקפלה, לא התמודדה. מפקד המחוז הצפוני הרי לא אוהב שמראים באמצעי התקשורת יידויי אבנים בגזרה שלו, זה לא נראה טוב, אז עדיף לסלק את מרזל, להרגיע את הציבור הערבי, לעצור כמה מתפרעים ושוב לשלוח הודעות בנאליות בביפרים: "מפקד המחוז הצפוני הנחה לפעול בנחישות ובאפס סובלנות כלפי מפירי סדר". סגל הפיקוד הבכיר במחוז הצפוני, אני מצדיעה לכם, יצאתם גדולים. גברים. אם לא שמת לב ניצב שמעון קורן היקר, ירית לעצמך ברגל. גם התקפלת שוב מול האיומים, וגם שוב קיבלת תמונות של עימותים שניסית למנוע. כלב נובח לא נושך. כך מתנהלת המשטרה במחוז הצפוני.

 

כולם יודעים שהסיוט הכי גדול של מפקדי משטרה במחוז הצפוני הוא ההתמודדות עם התסיסה של הערבים בכפרים. כל מפקד שנכנס לתפקיד מפקד מרחב גליל או עמקים יודע, שעימות אלים בין המשטרה לתושבי הכפרים זה רע לרזומה, זה עשויי לעלות לו בכיסא, בדרגה, בקידום. ניר מריאש ששימש כמפקד מרחב גליל שילם ביוקר על המהומות בפקיעין. המפכ"ל זרק אותו לתפקיד משרדי במטה הארצי. זו תקופה ארוכה שהמשטרה לא נכנסת לכפרים, ותושבי הכפרים מכירים את נקודת התורפה של משטרת ישראל. אמנם מדי פעם המשטרה מתהדרת בתפיסות אמל"ח רציניות בכפרים, אבל להתמודד עם הבעיות האמיתיות והקשות הם פשוט מפחדים. נכון, עימותים זה לא נעים והתסיסה בכפרים זו לא בעיה שאפשר לפתור אותה בזבנג וגמרנו, אבל גם לטאטא מתחת לשטיח זו לא הדרך.

 

עוד לא היה עימות אחד במחוז הצפוני שהמשטרה יצאה ממנו כשידה על העליונה. שנזכיר לכם שוב את פקיעין את אירועי יום הכיפורים בעכו? המחוז הצפוני הוא חבית נפץ על סף פיצוץ. בשני הצדדים איבדו מזמן את הסבלנות אחד כלפי השני ואם לא יהיה מי שיעשה קצת סדר בכל הבלגאן הזה, מהר מאוד נמצא את עצמנו שוב עם ברוך מרזל נוסף, שיידע להצית, להתסיס וגם יידע שהם מפחדים ושאפשר לבוא לעשות קצת שמח במחוז הצפוני.