הוא נכנס לדיינר הקבוע שלו, "קיקס". כמעט לא ישן כל הלילה מרוב התרגשות. היא ישבה במדי המלצרית שהחמיאו לה כל כך, שיערה הבלונדיני אסוף בתשומת לב מעל לראשה. הוא הוריד את משקפי השמש שלו והנהן לה לשלום קר עד אדיש כהרגלו והיא פינתה לו את המקום ועברה לצד השני של הדלפק. כן, הוא חשב לעצמו, אני אמשיך להיות אדיש אליה, נראה מתי היא תפנה אלי. כמעט שנה עברה מאז נכנס לראשונה לדיינר בו היא עובדת, ומעולם לא העז לפתוח איתה בשיחה שחצתה את גבולות התפריט. גם הפעם, כששניהם היו לבד בשעה המוקדמת, הוא העמיד פנים כמי שמעיין בתשומת לב במנות המוצעות, ושיעמם גם את עצמו כשמרוב לחץ לא הצליח להחליט על שום מנה מסעירה יותר משתי פרוסות לחם קלוי. יש לכם קפה, הוא שאל רטורית והביך את עצמו עוד יותר. הדקה הקצרה בה ניהל איתה את שיחת הלקוח-מלצרית העניינת היתה קסומה בעיניו, כשהוא יכול היה להיישיר במבט בעינייה הכחולות בלי שתיוחס לו כוונה כלשהי, כמו גם בשפתון האדום-דם שמילא את שפתיה הבשרניות. הדקה הזו הפכה למסעירה עוד יותר באותו יום, כשהיא שאלה בסוג של פליאה אם הוא באמת בטוח שזה כל מה שהוא רוצה. תודה הוא ענה. אתה בטוח, היא הקשתה. כן, הוא ענה, זה הכל. במוחו דמיין איך המילים הספורות שאמר לה מתחלפות במילים שבאמת רצה לומר, כמו כמה את מרגשת אותי, כמה להיות כאן איתך זו ההנאה שלי.
כשהיא הניחה את המפית הוא היה די בטוח שפיסת הנייר מלטפת בכוונה את ידו, במקום ידה שלה. באינסטינקט עמוס חוסר ביטחון הוא מיהר למשוך את ידו, מפנה מקום לכוס הקפה. הטוסט שהגיע אחריה הושם ברשלנות כלשהי בתוך הצלחת אך הוא לא חשב שזה אומר משהו. כשהיא הציעה לו סוג של סירופ הוא הניף ידו בביטול, לוגם מכוס הקפה ומגלה שההתרגשות השכיחה ממנו את כמות הסוכר המכובדת בה הוא אוהב להלעיט את המשקה שלו. לשנייה הוא תהה איך זה ייראה בעינייה, אבל המרירות שנותרה בפיו מהלגימה הראשונה גרמה לו לקחת את משפך הסוכר ולהציף בו את הנוזל הכהה. רק אחרי שהוא לקח שתי לגימות הוא הבחין שהיא תוקעת בו שתי עיניים ענקיות מהעבר השני של השולחן, ומרוב מבוכה הוא פשוט לא היה מסוגל להביט לכיוון שלה. שאון המכוניות המתגבר שעלה מהרחוב שבחוץ היה פס הקול היחידי של הרגעים האלה בהם הוא ידע שהיא בוחנת אותו, כשעיניו התרוצצו בחלל החדר ועל פני הקירות, מנסות בהצלחה גדולה להימנע מקשר עין עם הזוג הכחול שלה. אלה היו ריגושים עזים בשבילו, ריגושים של הנאה בשבילו.
כשהיא הסתובבה לבסוף והפנתה לו את הגב הוא יכל להעיז ולהסתכל עליה בתשומת לב, לראשונה מאז נכנס למקום. קצוות שיערה הזהוב וקווי המתאר של מתניה מעולם לא נראו לו מזמינים יותר, תוחמים מכל כיוון את גופה אותו היה בטוח שיאחז בקרוב, הודות לתכנית המשובחת הזו שלו למשוך את תשומת ליבה. רגעי האושר האלה הלכו והתרבו ככל שהוא המשיך והעז לתקוע בה מבטים מאחורי גבה, מצליח להסתכל עליה סוף סוף בלי חשש. הוא כבר הפליג בדמיון על תקופה של אושר שמתקרבת והולכת כאשר שני אנשים נכנסו לדיינר והתיישבו במרחק מה ממנו. הוא הנהן להם לשלום, אך היא נראתה הרבה יותר ממאושרת לקראתם. לכמה דקות הם פלירטטו איתה מרחוק, גורמים לה להתקרב אליהם עם שתי כוסות קפה על חשבון הבית ולנהל שיחה משועשעת שהלכה ועברה לפסים אישיים יותר, כשהם מתעלמים לחלוטין מנוכחותו והוא משים עצמו כמי שלא מקשיב למה שנאמר ביניהם. ביום שנראה כה משעמם בשבילה, נראה היה שהם רגעי האור של אותו בוקר בשבילה, רגעי ההנאה שלה.
אנחנו גרים כאן לא רחוק, את חושבת שתוכלי להשאיר את היצור הזה כאן לבד ולבוא אלינו - היה לו די ברור שהוא שמע את השאלה שלחש בקול רם מדי אחד מהם באוזנה. המבט שהיא זרקה לכיוונו גרם לו רק לקפוא עמוק יותר בכסאו ולא לחשוב אפילו להביט לעבר המתרחש מרחק של כמה מטרים ממנו. כן, שמע אותה אומרת, נראה לי שהוא יסתדר פה יפה לבד עם עצמו כמו תמיד. קפיצה אחת מעל הדלפק והיא כבר היתה ליד הדלת אותה אחז באבירות הבחור השני, מותיר אותו לבד מאחור ולא מזכה אותו במבט נוסף לפני שטרק אחריו את הדלת, בדרך לרגעי ההנאה שלו.
My joy, the air that I breathe
My joy, in God I believe
You move me
My joy, the blood in my veins
My joy, flows in your name
You move me
I'm not a mountain, no
You move me
My joy, heavenly bliss
My joy, the pleasure I miss
You move me
I'm not a mountain, no
You move me
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
