כניסה לבלוג            הוסף לקבועים שלי            המלץ על הבלוג            ערוך את הבלוג             שלח לי מייל             לישראבלוג
10/2009

Enjoy The Silence

 

וזה בכלל לא קשור למה שנראה כמו טרנד חדש שהפציע פה לאחרונה. סתם נראה לי מפגר להחזיק בלוג בלי הצורך לכתוב בו. בלי הצורך להגיד משהו מיוחד. בלי הזמן המינימלי להשקעה בדבר הזה. בלי הכוחות והאנרגיות. עם הראייה שהפורמט הזה מיצה את עצמו אצלי, לפחות בשלב זה. עם התובנה (שחזרה ועלתה במידה זו או אחרת לאורך כל השנה וחצי האחרונות) שמטופש לחלוק דברים אישיים עם אלפי הפרצופים האנונימיים בסייברספייס. עם הידיעה שאני מעדיף להגיד בפנים לאנשים, לה, מה עובר לי בראש, במקום לתמלל את זה כאן.

 

יש חיים מלאים שם בחוץ. אני הולך לבדוק אותם.

 

"מילים הן כמו אלימות

שוברות את הדממה

באות ומתנפצות

לתוך עולמי הקטן

מכאיבות לי

חודרות דרכי

האם את מבינה

ילדתי הקטנה

 

כל מה שאי פעם רציתי

כל מה שאי פעם נזקקתי

הוא כאן בין ידיי

מילים הן מאוד

בלתי הכרחיות

הן רק יכולות לעורר בעיות

 

הבטחות נאמרות

כדי להיות מופרות

רגשות הם עזים

מילים הן שטחיות

ההנאות נותרות

כך גם הכאב

המילים חסרות משמעות

ונשכחות

 

כל מה שאי פעם רציתי

כל מה שאי פעם נזקקתי

הוא כאן בין ידיי

מילים הן מאוד

בלתי הכרחיות

הן רק יכולות לעורר בעיות".

Emale
12/1/2004 23:08, בקטגוריות אני ודייב ומרטין ופלטש
0 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: ב-

Only When I Lose Myself

 

זה לחייך כשאתה מוצא שערה ארוכה-ארוכה וחומה-חומה (חומה, את שומעת? חומה! הפנמתי!) שלה על החולצה שאתה לובש בבוקר. זה להתמוגג כשאתה מוצא כמה מהן בלילה על הכרית ולהיזכר איך בבוקר שכבת ער לידה בערך שעה והסתכלת איך השיער הארוך והמדהים שלה היה שפוך בחלקו על הכר ובחלקו על העורף והגב העירומים שלה. זה להיות מופתע כל פעם מחדש כשאתה מגלה איזה אושר נכנס בך כשאתה רואה את השם שלה מופיע על הסלולרי שלך אחרי עוד צליל שמפיק המכשיר המתוק הזה כשהוא מודיע על סמס חדש. זה לא להבין איך צליל סתמי כזה מתורגם מיד אצלך במוח למראה, לקול ולריח שלה.

 

זה לבהות דקות ארוכות בפוסט שהיא כתבה ושאתה מוזכר בו ולא להצליח למחוק את החיוך הדבילי מהפרצוף שלך. זה לקלוט מחשבה חוצה את המוח שלך, שאומרת שכנראה הסיפור הסופר-דביק בסרט You've Got Mail נראה חיוור ליד מה שלפעמים קורה במציאות. זה לא להבין איך כמעט שנה שלמה שרפתם על שיחות אייסיקיו, שנעו בין הודעות עוקצניות, ירידות הדדיות ואיתגורים סו-קולד אינטלקטואלים מענגים - בלי לעשות עם זה משהו. זה לחשוב על איך שכל מה שחשבת עליה ושנבע מהיכרות וירטואלית, שוב מלמד אותך שהוירטואליה הזותי היא פאקינג מעוותת וגורמת לך לחשוב דברים שמתגלים כהפוכים ב-180 מעלות למה שאתה חושב עליה במציאות. זה לקרוא בתדהמה לוגים ישנים של השיחות העוקצניות בינכם מכל החודשים הארוכים ההם ולא להאמין שאלה אותם שני אנשים שלא יכולים היום להפסיק לגעת אחד בשני כשהם יחד. זה להנות מכל רגע שאתה איתה ולהרגיש איך 17 שעות עוברות כמו 17 דקות, להרגיש שאתה יכול בהן לדבר איתה על מיליון דברים ולא לקלוט איך היו ימים שלמים שראיתם אחד את השני מהבהבים ברשימת החברים באייסיקיו ולא דיברתם בכלל.

 

זה לגלות שיש בך מאגרים של נתינה שלא ידעת שקיימים שם בכלל. זה להרגיש שיש עוד סיבה לקום בבוקר, אחרי שניחמת את עצמך שמעולה לך עם מה שיש לך. זה לפחד לאבד את זה אבל להיות בטוח שזה זה. זה למחוק את ה'להתאהב במישהי' ברשימת ה-Have 2do בבלוג שלך, שהיא חושבת שהיא אינפנטילית, ולהאמין שהקו הזה יישאר שם הרבה זמן. זה לאבד את עצמך בתוך מישהו אחר ולהבין שרק שם אתה מגלה מי אתה באמת.

 

"רק כשאני מאבד את עצמי במישהו אחר אני מוצא את עצמי אני מוצא את עצמי

 

משהו יפה קורה לי בפנים משהו חושני, מלא באש ובמסתורין אני מהופנט אני משותק מצאתי את גן העדן

 

יש אלף סיבות מדוע לא אבזבז את זמני איתך

על כל סיבה לא להיות כאן אני יכול לחשוב על שתיים שיגרמו לי להישאר להרגיש שאין שום רע בתוך גן העדן שלך

 

רק כשאני מאבד את עצמי במישהו אחר אני מוצא את עצמי אני מוצא את עצמי

 

אני יכול להרגיש את הריקנות בתוכי נמוגה ונעלמת יש תחושה של סיפוק

בכל פעם שאת כאן אני מרוצה אני מרגיש שייך לגן העדן הקטיפתי שלך

 

האם היה עלי למכור את נשמתי

עבור תענוגות שכאלה האם היה עלי לאבד שליטה

כדי לאצור את נשיקתך האם היה עלי לשים את ליבי

בכף ידך לפני שבכלל אתחיל

להבין

 

רק כשאני מאבד את עצמי במישהו אחר אני מוצא את עצמי אני מוצא את עצמי

 

רק כשאני מאבד את עצמי במישהו אחר אני מוצא את עצמי אני מוצא את עצמי".

(Only When I Lose Myself, דפש מוד)

שמור   בטל

Emale
14/12/2003 15:13, בקטגוריות אני ודייב ומרטין ופלטש
39 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     3 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: אמזונה ב-19/4/2006 13:15


הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  
139,218 מבקרים אינם טועים

website counter


הביקורות מהללות:
"הגיגים על החיים!"
Ynet, 3.3.02
"תכנים מרתקים! עיצוב מעניין!"
הלול, 30.6.06
"כתיבה גברית משובחת!
מוזיקה טובה!"

מסעותיו של מרק, 2.9.06

השתכנעת? עשה מנוי עכשיו!

קח אותי, זכר אלקטרוני
תוריד ממני ת'ידיים ש'ך
שלח
אוהב את זה בסמסים?
כן, ותחייב אותי חופשי
לך תרוויח על מישהו אחר
 (הסבר)

 << אוקטובר 2009 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31




הקוראים שלי

דניאל p-:
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
ג'ולס2


OMG
בחסות האלכוהול
בטחון בתנועה
ברכה גולשת
דברים קטנים
דואר חשמלי פלוס
דע את היריב
האושר והדווי
הזה של המוריס
היתוך קר למפגרים
הכל אפור
המרתף
הפוזיציה
וולווט אנדרגראונד
וירטואל קרמבו
חדר 404
חוק ורשת
כותבת מוחקת
לא בבית ציפרנו
לונדון קולינג
מאבד תמלילים
מזבלה
מעבורת לאורך המרסי
מציאות נושכת
מקפיאה את הבמיה
מריץ שורות
נפש בריאה בגוף בריא?
סינמסקופ
עומדים בשער
עניינימים
ערס פואטי
פאוזה
פוטנציאל מבוזבז
פזמון חוזר
קטעי קישור
שידורי ניסיון
שמשון.נט
שעת ש.
תופעת דורפן


אהמ.נו
אנקדוטות.נט
במה חדשה
בננות
גלובס בלוגס
דה מארקר בלוגס
החדר הירוק
המסך המפוצל
העוקץ
הקולקטיב
השרת העיוור
זגוגיות.קום
חיים ברשת
כוסברה
מרושתים
סיטימיול
עונג שבת
עין הדג
פופטארט
קונספציה
קפטן אינטרנט
רשימות



2009-2002 © אי מייל - emAle
2007-2001 © יריב חבוט - emAze