כניסה לבלוג            הוסף לקבועים שלי            המלץ על הבלוג            ערוך את הבלוג             שלח לי מייל             לישראבלוג
11/2003

הנובו-בלוגרים

 

א. משעשע לפעמים לגלות שהבלוגרים מהדור החדש, הנובו-בלוגרים, אק"א חברינו מ'רשימות' שמעבר לכביש - נדרשים מדי פעם לנושאים שנטחנו עד דק בבלוגי ישרא השונים ובקהילות הבלוגים ברחבי הסייברספייס זה מכבר. למשל, ריקי כהן, תוהה שם היום בפליאה רבה על המחשבות שעלו בראשה לגבי עד כמה הבלוגר צריך לחשוף פכים מחייו ולספר לקוראיו על כל הקטעים האינטימיים בהם, על מה עובר עליה כשהיא קוראת פכים אלו בבלוגים של אנשים שהיא מכירה ובלה בלה בלה. כל זאת בעקבות דימוי שמישהו השמיע באזניה ובו הוא דימה את הכתיבה בבלוג לעשיית צרכים בדלת פתוחה. בלי שום קשר לדימוי המסריח הזה - לי אישית כבר נמאס לקרוא את הדילמות האלה. אם אותם נובו-בלוגרים היו כאן כשאני, שטמפפר, גוטמן, זרח ברנט (עם חרב באבנט) ויואל מוישה סלומון ייבשנו את ביצות הבלוגיה, הפרחנו השממה והתחלנו בטרנד איפשהו לפני שנתיים - הם היו קצת פחות נרעשים מהפציחה בסו-קולד דיון הזה. ואני תוהה באמת אם ריקי כהן יושבת בבית עכשיו וטופחת לעצמה על השכם ואומרת 'שיו, איך הבאתי אותה בנשוא לדיון בלוגליסטי חדש, בטח אפ'חד לא עשה את זה קודם'.

 

ב. ומה שמצחיק זה שנובו-בלוגרים אחרים שם מגיבים לה וביחד הם מנסים לפתח את הדיון הלעוס הזה.

 

ג. וזה לא שאני חושב שריקי כהן חדשה באינטרנט. ממנהלת הקהילות ב-YNET ציפיתי לקצת יותר התעניינות במהלך השנתיים האחרונות בטרנד האינטרנטי החדשני הזה שנקרא בלוגים, גם כשהיא עוד לא היתה בלוגרית רשמית.

 

ד. ושקלתי להגיב לה שם, אבל יש מצב שהיא זוכרת אותי. מהריל לייף, כלומר. אז לפני שהיא תתחיל לתור פה אחרי פכים מחיי ולהתפדח מהם רצח - חשבתי שבמקום להגיב שם פלאס לינקוק לבלוגי - בוא נאתגר אותה קצת, כדי שהפגישה הוירטואלית ביניינו תהיה טלנובלית למשעי, והבה נראה כמה זמן יקח לה להגיע לטקסט פה. ועכשיו, שלושת וחצי האנשים שיודעים מי אני, נבחנת נאמנותכם לבוס. לא לגלות לה לפני שהיא מגיעה לכאן בעצמה. כן, הקורא ג'. אני מדבר אליך.

 

ה. בחי אלוהים שהפוסט הזה לא בא שוב כדי להקניט את רשימות. להפך. הוא בא ממקום של תהיה כנה, רצון להעיר ולכוון - ובעיקר מתוך מחשבה שאולי כדאי לדלל שם קצת את כמות הכותבים. כי יש שם כמה מאוד מאוד משעממים, שלא לומר טרחנים ומלאי קשקושים (דוגמא? הדוגמא נחבאת בלינק מסתורי שבגוף הפסקה הזו, למתקשים).

 

ו. וכדי להוכיח שאני לא ציני, אציין שיש שם כמה כותבים מעולים שאני מאוד משתדל לא לפספס אף אחד מהם.

 

ז. ופרפראה משעשעת לסיום ולדילול הטעם המריר משהו שעלול להישאר מפוסט זה בפיהם של מי מקוראי, למרות שבחיי שניסיתי להמתיקו: דרך הבלוג של חבר שלי שם הגעתי למאמר שפרסם ב-YNET גל מור, על תרבות ההעתקה זה מזה של אתרי חדשות בישראל ונסיונם לשמור על חזות וירטואלית של משהו שמזכיר את CNN, בעוד התקציב שלהם מספיק למשהו שהוא יותר בכיוון של רדיו רמאללה בימיו הקשים. מאמר מעניין אם כי ארוך קמעה (מה לגבי לכתוב מאמר, קצר לשם שינוי, על כותבי מאמרים שמבינים אינטרנט אבל מקפידים לא לישם את חוק מספר אחד, שטוען שלקוראים ברשת אין סבלנות לטקסטים ארוכים?).

 

בקיצור - אולי גל מור לא יודע נפש בהמתו ואולי כן, כי ב-YNET מכורתו, מרוב שיש כסף לשלם להרבה קשבים סלאש מבזקנים - יד אחת לא יודעת מה היד השנייה עושה. שימו לב לצילום העמוד הבא, עמוד אחד בו מתחבאות שתי ידיעות חדשותיות שסותרות עובדתית זו את זו. שבת שלום.


Emale
26/11/2003 22:03, בקטגוריות בנבכי הבלוגיה
31 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     2 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: nina ב-7/12/2003 08:48

את כל מה שנשאר

 

כשאתה ישן כמה לילות 5 ומטה שעות בלילה, הריכוז מתערפל. הזיכרון יורד לתפוקה של איפשהו בין 10 ל-20 אחוז. המוח עובר למצב של נהג אוטומטי לא מיומן במיוחד. אין הרבה כח ללהפוך משהו אחר מבטטת אינטרנט, לקום מהכסא המרופד קשות ולהתחיל להזיז עניינים. כמה קל להמשיך לגלוש, בעיקר כשמדובר בגלישה משולבת גילויים מחודשים, כמו למשל את רדיו וואלה ואיזה מגניב שפתאום יש בו עשרות תחנות למאות סוגי מוזיקות שונות ומוזרות כמו למשל תחנת 'נענע - רטרוספקטיבה' (פורטיסחרוף, אלגנט, נושאי המגבעת, שונרא) או 'אייטיז ישראלי' (מני בגר, סי היימן, בנזין, שלום חנוך) או תחנות האורח (הי, לא ידעתי שפבלו רוזנברג אוהב את פרנק סינטרה או שאלונה קמחי שומעת את הקלאש).

 

אבל צריך לעשות קניות ויש גם מלא טלפונים לעשות. ואני אשכרה מעכב במו עייפותי את כל הפרוייקטים שכמה אנשים טובים טורחים עליהם, כי אין לי כח להזיז כלום, בעיקר לא את הטלפונים ברמת העלאק מנכ"לים שרק אני צריך לעשות כדי לקדם עניינימים. וזה מאוד מאוד לא פייר מצידי. אבל רוצה לעשות קצת פוס, לנוח ובעיקר לישון. שמישהו יזכיר לי למה עזבתי את בועת השכירים החמימה לטובת עסק עצמאי.

 

וזה לא שחסרות הזדמנויות לישון. כי כשאתה עובד מהבית, אתה יכול כמעט כל יום ללכת לישון מאוחר ולקום בשעה שבא לך, לדפוק את שינת ה-2 עד 4 המסורתית או למשל ללכת לטייל עם הילד אחה"צ על חוף הים כשמאות אלפי השכירים שקועים עד צוואר בקיוביקלם. אבל אני לא ממש מנצל את הפאקינג פריבילגיה הזאת, גם כי שכשאתה עצמאי ורק אתה אחראי לפרנסתך (ולפרנסתו של עוד אדם אחד לפחות) המחשבות העסקיות לפעמים באות איתך למיד-דיי סליפ. איתן כבר הצלחתי להתמודד, אבל כשהן באות עם ארומה של מחשבות מהתחום הסו-קולד רגשי וקופצות לך לראש דבר ראשון כשאתה מתעורר בבוקר זה קצת יותר בעייתי. ושמתי לב שאלה המחשבות הראשונות שאני מתעורר איתן בבוקר, לפחות בשנה האחרונה.

 

היום למשל יכלתי בכיף לדפוק עוד שעתיים של שינה אבל רחרוחיו ונשימותיו המהבילות של האזרח ק' באיזור החדר מיד העירו אותי, וכמו באיזו התנייה מגוכחת אך הכרחית, חשבתי על השיחה איתך אתמול. כי לא כל יום את לא שמה זין ואומרת את מה שאת באמת חושבת. וזה עשה לי טוב אבל גם מבולבל כי אני עדיין לא יודע בדיוק מה את רוצה אבל את יודעת פחות או יותר מה אני רוצה או לפחות מה הייתי רוצה לנסות ונורא מוזר לראות צד קצת אחר של מישהי שאני מכיר וירטואלית כל כך הרבה זמן אבל בעצם מסתבר שלא מכיר בכלל כמו שלדעתי זה מוזר לך באותה מידה בדיוק או לפחות כמעט מוזר ומבולבל ומעניין ונחמד וקצת מרגש כמו שלי. ואחרי שאתה חושב על זה אתה דפנטלי לא יכול לחזור לישון.

 

והבוקר החצי-ישן נפתח עם קליפ חדש של שיר שכבר מזמן מתנגן אצלי הרבה, של להקה עם שם מוזר כמו 'בוטן מתוק בקרקס'. לא ידעתי שהם נראים ככה, ושדווקא להקה עם לוק היפ-הופי סטייל ה'דג נחש' יכולה לשיר שיר כזה מעולה ועוד בלשון נקבה. מוזר, אבל מעולה ובעיקר נראה לי מתאים בדיוק לפוסט הזה.

 

את כל מה שנשאר

למה לא תבוא תשב לא תצפה לא תתאכזב דמיין אותי כמו שרק אתה יודע תהיה כמו שאני צריכה ואל תתן לי מנוחה אמתח אותך עד שתשתגע את כל מה שנשאר מהכח שנגמר אשמור לי למחר לעוד יום נהדר את כל מה שנשאר מהכח שנגמר אשמור לי למחר לעוד יום נהדר תמיד ידעת להקשיב ולענות לכל תחביב וכל דרישה או בקשה לשקט ושלווה יש דמעות על השטיח והלב כבר לא יכול, לסבול ועכשיו אני חוזרת לבקש את מה ששייך לי לא מצטערת, זה הזמן שלי לצעוק בחזרה אני אדע שיהיה לי טוב, יהיה לי טוב את כל מה שנשאר מהכח שנגמר אשמור לי למחר לעוד יום נהדר את כל מה שנשאר מהכח שנגמר אשמור לי למחר לעוד יום נהדר את כל מה שנשאר אשמור לי למחר לעוד יום נהדר את כל מה שנשאר מהכח שנגמר אשמור לי למחר לעוד יום נהדר ועכשיו אני חוזרת לבקש את מה ששייך לי לא מצטערת, זה הזמן שלי לצעוק בחזרה אני אדע שיהיה לי טוב, יהיה לי טוב.

Emale
26/11/2003 12:10, בקטגוריות Fe ואני
3 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     לינק ישיר לקטע
תגובה אחרונה: הסוכן ק. ב-26/11/2003 16:57


הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  

החודש הקודם (10/2003)  החודש הבא (12/2003)  
139,219 מבקרים אינם טועים

website counter


הביקורות מהללות:
"הגיגים על החיים!"
Ynet, 3.3.02
"תכנים מרתקים! עיצוב מעניין!"
הלול, 30.6.06
"כתיבה גברית משובחת!
מוזיקה טובה!"

מסעותיו של מרק, 2.9.06

השתכנעת? עשה מנוי עכשיו!

קח אותי, זכר אלקטרוני
תוריד ממני ת'ידיים ש'ך
שלח
אוהב את זה בסמסים?
כן, ותחייב אותי חופשי
לך תרוויח על מישהו אחר
 (הסבר)

 << נובמבר 2003 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30            




הקוראים שלי

דניאל p-:
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
ג'ולס2


OMG
בחסות האלכוהול
בטחון בתנועה
ברכה גולשת
דברים קטנים
דואר חשמלי פלוס
דע את היריב
האושר והדווי
הזה של המוריס
היתוך קר למפגרים
הכל אפור
המרתף
הפוזיציה
וולווט אנדרגראונד
וירטואל קרמבו
חדר 404
חוק ורשת
כותבת מוחקת
לא בבית ציפרנו
לונדון קולינג
מאבד תמלילים
מזבלה
מעבורת לאורך המרסי
מציאות נושכת
מקפיאה את הבמיה
מריץ שורות
נפש בריאה בגוף בריא?
סינמסקופ
עומדים בשער
עניינימים
ערס פואטי
פאוזה
פוטנציאל מבוזבז
פזמון חוזר
קטעי קישור
שידורי ניסיון
שמשון.נט
שעת ש.
תופעת דורפן


אהמ.נו
אנקדוטות.נט
במה חדשה
בננות
גלובס בלוגס
דה מארקר בלוגס
החדר הירוק
המסך המפוצל
העוקץ
הקולקטיב
השרת העיוור
זגוגיות.קום
חיים ברשת
כוסברה
מרושתים
סיטימיול
עונג שבת
עין הדג
פופטארט
קונספציה
קפטן אינטרנט
רשימות



2009-2002 © אי מייל - emAle
2007-2001 © יריב חבוט - emAze