בהרבה שירים קשר מדומה לשייט, בד"כ סוער. הים בדימוי הזה הוא מערכת היחסים, עמוסת גלים ומערבולות, ושני השותפים למסע מנסים לנווט את דרכם בעין הסערה. לפעמים החומר ממנו עשוייה הספינה משול לפחדים, הגנות ומטענים, שלא מאפשרים לשייט להתקדם בקצב שלו ושני השייטים למודי הקרבות עסוקים בלמשוך את ההגה כל אחד לכיוון שלו במקום להסתכל על המטרה המשותפת של להציל את הספינה מטביעה. אבל לפעמים גם הכרה במטרה המשותפת לא תמנע את הטביעה כשאחד הנוסעים משוכנע שהדרך שלו טובה יותר משל השני. במקרה כזה, גם אם מסערה אחת השניים ינצלו, מהסערה השנייה אולי כבר לא.
אז אצלנו היו כל הסערות, אלה שהתגברו בדרך כשהחוף לא נראה באופק. כולל דרמות של שליטה בהגה, בקצב השייט, ביכולות לפרק את המטענים ולשבור את החומות והגלים. ולמרות שהשאיפות היו להגיע בסופו של דבר לאותו חוף מבטחים קסום, הויכוח על הדרך הכריע. רציתי איתך להיות אבל את רצית כבר להגיע, לא היית קשובה לקצב המסע שלי שהושפע מן הסתם מהגלים ביניינו ונע ונד כמו אותה ספינה בים. כמו שילדים רוצים בובות, חלמת על יופי עם הרבה רגש בצורה רומנטית, אולי רומנטית מדי בשבילי, בשביל מי שרגיל להסתכל בלובנים של עיניי מערכות יחסים ובדרך גם לאתר בהן את כל הבעיות. בעיות שראייה רומנטית מבטלת בקלות רבה מדי.
גם אני כנראה טוב בסרנדות, בעיקר כשהן בפורמט של פוסטים. בבחינת חכם על הנייר, תרתי משמע. הבטחתי ארמונות בדרך שלי, דרך הסתכלות למציאות בלובן של העיניים ובלי למהר להגיע לחוף מבטחים לפני שמתקנים את החורים בספינה. וגם כשהתחלנו לטפל בחורים עצמם, צצו בעקבותיהם לפתע חורים חדשים, פערים שלא היו שם קודם, סוג של מחלת ים מדבקת שאחד מהתסמינים שלה הוא לחץ של זמן. לחץ שמונע תיקון נכון. כי כשלפעמים רוצים להגיע מהר מדי אל חוף מבטחים, נכנסים למערבולות בדרך או ששטים סחור סחור בלי לדעת למה, בלי כיוון מוגדר.
הרגשת שאני לוקח ממך את ההגה, מפריע לך לנווט במהירות לחוף בדרך שלך. אבל רציתי גם הגה משלי, לנווט בקצב שלי תוך ששניינו סותמים ביחד את החורים ולא מתחילים לתקן אותם כשנגיע לחוף. וכשהתחלנו לריב על ההגה, בלי להצליח להתגבר גם על בעיות התקשורת ביניינו ועל ויכוחי השליטה - הספינה טבעה איתנו ביחד.
ופה נגמר סיפור קטן.
אנשים טובים בסרנדות,
וילדים רוצים בובות.
היא חלמה על יופי עם קצת רגש,
והוא הבטיח ארמונות.
הוא רצה לחיות איתה והיא חשבה על מה היא,
הוא רצה איתה להיות והיא לבדה.
הוא הבטיח לה והיא אותו סרבה לשמוע,
ופה נגמר סיפור קטן.
אנשים טובים בסרנדות,
וילדים רוצים בובות.
היא חלמה על יופי עם קצת רגש,
והוא הבטיח ארמונות.
אנשים שטים ביחד על ספינה של פחד,
היא רצתה להיות רחוק מכאן.
אנשים שטים בזה רק בלי לדעת למה,
ופה נגמר סיפור קטן.
אנשים טובים בסרנדות,
וילדים רוצים בובות.
היא חלמה על יופי עם קצת רגש,
והוא הבטיח ארמונות.
fe.fe
בובה ממוכנת (הראשונה)
DreamTripLife
