למי שצם
נכתב ב27/7/2004 07:27

שיעבור בשלום.

ולמי שלא תהנו מהאוכל

אני רק מקווה שלא להתמוטט כליל, עם הצום והיעדרותה של חדחתול.

עוד שבוע ויום יוצאים לחופש, הוריי!

בעיקר תגובות (1)
נכתב ב20/5/2004 17:26

הסיבוב הראשון הולך לנטע, שדיברה על המילה.

אני לא מתיימרת לדעת על מה ולמה צוונו במצוות המילה (והבעל שלי היה אומר "צוונו? כל עמי האזור מלו את עצמם, אז גם אנחנו, סתם מסורת ברברית), אני גם לא חושבת שהרמב"ם חלק דיבור ישיר עם האל שבמרום ווידא איתו את מטרות כל המצוות, או שלמצווה הזו יש סיבה אחת ויחידה.

אבל אני כן יודעת משהו אחד -

לשבת על בתולייך, ולבוז לכל אלו המתרעמים מתוך אמונתם שהמילה פוגמת בהנאתם המינית זה לא ממש לעניין.

גם אני, מאמינה צנועה וחסודה שכמותי, לא אוהבת את הרעיון שמא אולי נפגמת הנאתינו עקב המצווה הזו.

ונכון, לא נאה לאדם למסור את עצמו בידי תאוותיו ולזנוח את עולמו, אבל ביננו - כמה גויים כבר עושים את זה? (עזבי נוצרים, נגיד שיש להם תסביכי חטא קדום וכאלה, אבל את לא מוצאת את העם המוסלמי כעם שטוף זימה, וגם לא את היפנים, או הסינים, או עכו"מים אחרים), בכל מקום יש את אותם מכורים לסקס ולתאוות (כן, גם בקרב טובי בנינו ובנותינו), ואני לא חושבת שהמילה היא התרופה הטובה למכה הזו (עובדה - גם בעם המהול הזה תמצאי פשעי מין שונים ומשונים).

לעומת זאת, אני נשואה, באושר, גם במובן הפיזי, וכפי שבוודאי ידוע לך, יש לא מעט רבנים והוגים המחשיבים את עצם קיום היחסים בין בני זוג נשואין כמצווה, כאופציה לקדש את החומר וכדומה, וזה לא שיש לי תלונות (וגם אם היו לי - לא הייתי פורשת אותן בבלוג), אבל המחשבה שהיה יכול להיות יותר טוב, שהפעמים הראשונות היו יכולות להיות קלות יותר, שהזמן היה יכול להיות ארוך יותר - וכל זה "נגזל" בגלל ברית המילה - זו לא מחשבה קלה, או חסרת משמעות.

אבל אני סוטה, מאוד סוטה, מה שניסיתי לומר הוא פשוט מזה -

מישהו שאסור לו באיסור חמור לאכול בשר, לא יכול להביע דיעה על מותר העוף מין הכבש.

ומי שעדיין בתול, לא יכול להטיף מוסר למי שמתרעם על משהו שפוגם בהנאתו המינית, בעיקר אם המתרעם אינו מגיע ממקום של אמונה דתית המחייבת את אותה הפגיעה.

(נראה לי שאני צריכה לישון, לא מצליחה להתנסח, ניחא).