אני סגרתי את הכל ביריד שהיה בבר-אילן, פשוט קניתי שרשראות (רובן ב5 ש"ח, הכי יקרה היתה 39 ש"ח אבל באמת שלא הייתם מנחשים) לחמותי, לאמי ולכל הגיסות.
מלבד גיסה אחת שלא הולכת עם תכשיטים אבל מכיוון שיש להם שלושה ילדים פשוט קניתי את אחד המוביילים ההודים האלה עם הפילים הצבעוניים (25 ש"ח) וגמרנו.
נשארו רק השכנים, אני תוהה אם לזרוק עליהם את האגרטל המזעזע שקיבלנו מההורים שלו לראש השנה או להשקיע בהם קצת יותר...
לעומת זאת, בתחום ה"מה נקבל" הזוועות ידועות מראש.
האחים, שלי ושלו, לרוב לא קונים כלום (למרות שאחד מהאחים שלי כ"כ השקיע במשלוח המנות בפורים שמצידי שלא יקנה לי עכשיו שנתיים שומדבר), בעצם אחותו לפעמים קונה משהו קטן כמו קקטוס, ויש לה אחלה טעם.
ההורים שלי לרוב קונים מתנה קטנטונת ייצוגית (נניח בפסח שעבר כולנו קיבלנו סט שלוש מגבות) ומוסיפים לזה חלק נכבד מהתלושים שהם מקבלים בעבודה, שווה בטירוף!
ההורים שלו מפספסים כבר שלוש שנים בכל המתנות שהם קונים לנו, מלבד הבודדות שהם מתאמים איתנו (מה שקורה בעיקר בימי ההולדת ופחות בחגים) אז אני צופה איזה חפץ לבית שלא רק שיהיה מיותר לנו אלא שגם יהיה לחלוטין לא לטעם שלנו.
על נקיונות הס מלדבר, עוד לא התחלנו...