לא, לא, אני לא בענייני השיר, בשביל זה יש פה אורווה, אני בענייני הפטיש והמסמר עצמם, לקחנו אותם וגם סרטי קשירה, יריעות, כמה קרשים, מוט אלומניום וענפי דקלים, ובנינו במו ידינו סוכה מאולתרת למופת.
למחרת, ילדי הגן החביבים, עשו לי קישוטים לסוכה (יש רגעים שאני באמת ובתמים מאושרת בגן), אליהם הוספתי כמה שרשראות מעשה ידיי, וגם צבעתי שני דפים מהגן (אחד שבעת המינים, השני ארבעת המינים) והוספנו את התמונה הזו:
נחמד, נכון? זה הכל צילומים של הבעל מטיול אחד באזור השפלה.
את החג עשינו אצל הוריי, ובארוחת הצהריים היו איתנו הוריו של בעלי, וגם דודה שלי ומשפחתה, במוצאי החג הגיעו שאר האחים של אבי ומשפחתם, טוב, לא בכל יום יש לבנאדם יובל.
היום אכלו אצלנו בסוכה חמי וחמותי, מחר תהיה איתי בצהריים בת דודתי, ובערב יבואו זוג חברים שלנו, בשלישי אולי ניסע אנחנו להתארח אצל דודי, וברביעי אנחנו עושות לילדי הגן ארוחת ערב בסוכה עם סימני הדרך בסופה.
ככה זה, סוכות, חג של אושפזין, וזה כל הכיף שלו, לא?
והנה, גם פה, עיצובי סוכתי לבלוג, רק עד אחרי החג.