יום העצמאות קרב ובה ולנו אין תוכניות :-(
נכתב ב21/4/2004 21:52

נורא בא לי, תוכניות כלומר, לעשות משהו עם חברים בערב, עם משפחה ביום, הרגיל, אתם יודעים, לא משהו גרדניוזי.

רק שגזר הטיל וטו על הרעיון לארח אצלנו את המשפוחה (לא נורא, אבאמא יעשו ואנחנו נגיע, כנראה), ואף חבר עוד לא התקשר והציע.

(כן, אני יודעת שגם אני יכולה, אבל שנה שעברה אנחנו אירחנו את כל הג'מעה החברית ואין לנו יכולת כלכלית לעשות את זה שוב גם אם כולם יביאו חלק, וכן אני יודעת שאפשר להתקשר ולחבור למישהו אבל לא ברור לי בעצמי אם מי בא לי).

גם לא ברור כרגע לאיזה מהאזכרות נלך ביום הזיכרון, לאחת כנראה נלך בערב לפני, לטקס שנעשה בישיבה ולא בשמש קופחת, לשניה נלך רק אם אח"כ נעשה משהו במרכז, וזה תלוי בחברים.

אפ'עם עוד לא היתה לי שנה שכ"כ לא היה לי ברור איפה אני חוגגת, זה מוזר, ומעט מבאס...

עדכון:

עכשיו התקשרו חברים להציע לעשות משהו הערב, סירבנו בגלל התקף המגרנה, אבל התחצפתי והזמנתי את עצמי למסיבת יום העצמאות שהם עורכים, אז יש תוכניות ואפילו יהיה כשר, הוריי!

וחידוש השנה
נכתב ב6/4/2004 23:51

ההורים הזמינו לפסח את האח הצעיר של אבי ומשפחתו (5 נפשות), האח הזה גר לידינו, אפילו לא 5 דקות בהליכה, אבל האח רגיל לסוע לסדר, כלומר לכל החג, ולכן היה לו ברור ומובן מאליו שאם הוא הוזמן לליל הסדר הוא מוזמן גם לארוחת הצהריים.

להורים שלי היה כנראה לא נעים להבהיר לו שלא לזה הם התכוונו, וכך מצאנו את עצמינו בהרכב מלא גם למחרת הסדר (רק הוריו של גזר נעדרו), באופן מפתיע היה די נחמד, למרות שזה הדוד היחיד שלי שילדיו קטנים מכדי להיות בקשר אמיתי איתי (רק הגדולה מתקרבת לזה, והיא בכיתה ט').