חיוך אופטימי

ארכיון:

על הצבא... וגם פיגוע ברחובות.

שלום לכולם! לא מעט דברים עברו בשבועות האחרונים. סיימתי טירונות בניצנים והגעתי להיות חייל במערך הטכני של חיל החימוש. כרגע אני נמצא בקורס בחיל החימוש. אחרי המתנה של שבוע לקורס, וראיון עם סגן אלוף שבו הבהרתי לו שאני ממש לא יודע איך הגעתי לחיל החימוש (למי שלא יודע חיל החימוש, זה חיל שעיקרו זה אחזקת אמצעי לחימה של כוחות היבשה: נשק קל, כלי רכב, כלי רכב משוריינים, טנקים, מנופים, מלגזות, טילים נגד טנקים וכו' וכו' וכו'). אחרי ששמעתי איזה קורסים ישנם בחיל החימוש, דיי נבהלתי.. קורסים כמו מכונאות רכב, פנצ'ר מכר, נגמש''ים, בודקי תחמושת, אופטיקה, חשמל רכב, תיקון טקנים, מסגרות ועוד... ידעתי שאני לא מתאים לשום קורס. זה ל-א מה שאני רוצה לעשות 3 שנים בצבא, לתקן את הטנקים או את הנשק או את הציוד של הלוחמים... בראיון עם הסגן אלוף הבהרתי לו שאני לא מבין מבין בדברים האלה, לא למדתי אותם בחיים, אני לא מתחבר אליהם... וזה ממש משהו שאני לא רוצה לעשות. בסופו של דבר, שיבצו אותי בקורס מובחר, קורס אלקטרוניקה. אז נכון... גם זה בעייני מ-מ-ש לא מתאים לי, החומר בקורס זה חומר ריאלי לחלוטין! חומר שממש לא קל לי. בבית הספר תמיד שנאתי את המקצועות הריאליים, והמוגברים שלי היו הומאניים לחלוטין. למרות זאת, כרגע אני בחיל החימוש, עובר קורס שאורכו כ- 5 שבועות (יכול להיות שהקורס ייתארך עוד קצת, בגלל המצב והמלחמה כרגע). הקורס התחיל ביום ראשון - 4/1/09. ביום ראשון התחלנו ללמוד ממש את הבסיס, יש לנו מפקדת, ומדריכה שמלמדת אותנו במהלך היום בכיתה, וכן... קיבלנו עטים, מחברות, אוגדנים, ואנחנו אמורים לרשום מה שהמדריכה אומרת... ואפילו יהיו מבחנים, ומי שלא עובר אותם צריך לגשת לעוד מבחן, ועוד מבחן, ועוד מבחן... כרגע אנחנו ממש בבסיס של החומר, ותאמינו לי שכבר עכשיו החומר מגעיל ולא מעניין בכלל !!! (אלקטרונים, אלקטרונים חופשיים, פרוטונים, זרם חשמלי, מעגל חשמלי, מבודד / מוליך, חוק אוהם... וזוהי רק ההתחלה...). יש מלא נוסחאות שלא ברורות לי, ובכלל אני לא מבין למה נפלתי ככה. אמנם באמת זה אחד הקורסים הכי מובחרים בבסיס ההדרכה, וזה קורס שיכול בהחלט לעזור לעתיד הרחוק, לימי האזרחות שאחרי הצבא... (ימים שכרגע עוד רחוקים ממני אלפי שנות אור...). אני לא אוהב להגדיר את עצמי כ"אלקטרונאי חימושי", כי אני לא מתחבר לנושאים ולחומר שלומדים. אבל מה לעשות? זה הצבא שלנו, ולצבא לא בדיוק אכפת מה למדת בבית הספר, אם אתה מתחבר ומבין את החומר הריאלי... ומה שנותר לי, זה באמת רק להתאמץ, לא מעט... ולעבור את הקורס הזה בשלום... בשאיפה להגיע כבר לשירות הסדיר שלי!! כרגע הלו''ז של הקורס משתבש בגלל המלחמה הנוכחית, לא הספקנו ללמוד הרבה, וכל הזמן מבהירים לנו שלפני שאנחנו חיילים בקורס, אנחנו חיילים - ומחובתנו לעזור, לעלות לשמירות, להיות בכוננות. וכך לדוגמא ממש את השבת הזו, (10/1/09) כמעט כל הקורס שלי סוגר בבסיס בכוננות מלאה ל"מקרה חרום", במזל משמיים הצלחתי שלא לסגור את השבת... והנה הסיפור בקצרה: ביום חמישי האחרון הודיעו לנו שאת השבת הקרובה הקורס שלנו ייסגור, לא הסכמתי לקבל את זה, כי זה לא חלק מהלו''ז של הקורס לסגור את השבת... פשוט מאוד ר-ק בגלל המלחמה והמצב כרגע, משאירים יותר חיילים בכוננות בתוך הבסיס. כל הקורס שלי קיבלו אפודות, מחסניות, קסדות נשקים וכד', גם אני... אחרי שעשיתי להם צרות, בכיתי, ואפילו איימתי לא מעט, הצלחתי לצאת ולבית, ולא לסגור את השבת. ביום חמישי (8/1/09), בשעה 8 בערב שיחררו אותי לבית לחמשו''ש. בדרך לבית הייתי צריך להחליף אוטובוס, ירדתי, עברתי ברמזור, ואחרי הרמזור היה מעין שביל קצר, של כמה צעדים בלבד, לתוך התחנת אוטובוס. עברתי בו עם עוד איש אחד שעבר בדיוק גם... פתאום, מתוך רכב סמוי, יוצאת משטרה וצועקת לנו לעצור!! . מסתבר ששוטרים ברכב סמוי רק חיכו שם לתפוס את אלו שלא עוברים במעבר החצייה שהיה סמוך לשביל שבו עברנו. זה שהיה איתי קיבל דו''ח של 100 ש''ח. לי לקחו את התעודת זהות, ראו שאין לי דוחות ורישומים מהעבר, ונתנו לי דו''ח אזהרה. לא נעים, לא נעים בכלל. בגלל המשטרה המעצבנת הזו איחרתי לבית והגעתי רק בסביבות 9 וחצי בערב... בזמן שהמשטרה רשמה לי את הדו''ח אזהרה, עברו אולי עוד 5 אנשים באותה דרך שעברתי בה ולא דרך אותו מעבר חצייה עלוב וקטן שבקושי רואים אותו, והשוטרים לא העירו להם, לא עצרו אותם!! ולא התייחסו אפילו.... ממש חוצפה שהם עוצרים רק את מי שבא להם... . אז בדו''ח אזהרה רשמו לי את פרטי האירוע, וציינו כי "הפעם החלטנו להסתפק באזהרה רשומה. האזהרה תירשם במאגר המידע של משטרת ישראל". ממש מצחיק שבשעות הערב, יושבים להם שוטרים ברכב סמוי, ורק מחכים לתפוס אנשים שעוברים שלא במעבר חצייה, גם ככה זה היה שביל קצר מאוד, לא מסוכן בכלל, ומעבר החצייה שהיה ליד, היה אפילו בלי רמזור!!! ככה שאם היה רמזור במעבר חצייה אז מילא.. הייתי מבין אותם. בכל מקרה, אני מאוד מקווה שתהיה כבר רגיעה מכל הכיוונים במלחמה הזו... ולמי שעוד לא שמע, גם בעיר שלי, רחובות סובלים מהמלחמה, אמנם לא בקאסמים / גראדים אבל ביום שישי האחרון הגיע ערבי מג'נין עם גרזן לרחוב הראשי בעיר שלנו, במטרה להרוג אנשים:

הפוסט נכתב בתאריך: 10/1/2009 14:51
12 אופטימיים תהיה אופטימי אופטימיים כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע המלץ על הקטע לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-23/1/2009 13:31