שלום לכולם! שבוע לא קל עבר. ביום ראשון, (18/1/09) חזרתי לבסיס ההדרכה לשבוע השלישי של הקורס שלי, קורס אלקטרוניקה. השבוע התחיל באווירה מאוד אופטימית מצדי, למרות שהמקום כולו נוווווורא מבאס אותי, ועושה לי תחושה ממש מגעילה. השבוע התחיל יחסית טוב, ביום ראשון ושני בעיקר למדנו ולמדנו... יום שלישי היה היום שהרס לי את כל השבוע
. יום שלישי הגיע, וסיימנו את הפרק הראשון במכינה שלנו, פרק החשמל. נכנסתי עם כל הקורס שלי להיבחן במבחן במחשב על הפרק של חשמל. 15 שאלות אמרקאיות. אחרי שהמבחן התחיל, הייתה שאלה שלא ממש הבנתי.... ביקשתי עזרה מהמפקדת והיא לא ממש התייחסה, כשהיא עמדה לידי בסה"כ תפסתי לה בשרוול, כדי שתעזור לי בשאלה. היא התחילה עם השיגעון שלה, שעליתי לה על כל העצבים, ובלה בלה בלה.... ממש עשתה סרט שלם מ-כ-ל-ו-ם !!! באמת מכלום. התחילה לצעוק עליי: "מה נראה לך שאתה עושה?!" וכל השטויות האלו... ולכן היא החליטו לתת לי עונש, בזמן שכל הקורס אמור לצאת ביום חמישי הביתה, אני אצא ר-ק בשישי! וכולה בגלל שתפסתי לה ממש בקצה של השרוול כי הייתה לי שאלה... נורא התעצבנתי. וכן... לא הפסקתי לבכות!
ביום שלישי אחרי שאמרו לי את העונש לא אכלתי, לא שתיתי, לא היה לי עצבים, לא הלכתי למסדר ערב שהיה באוהל, לא כלום!! כולי הייתי ממורמר ובעצבים
. כי ידעתי שזה ס-ת-ם, חיפשו סתם לתת עונש כדי להראות לכיתה שלנו, שגם ככה לא מתנהגים ממש יפה - שהמפקדים יכולים להעניש, והם גם עושים את זה !! יום רביעי הגיע, בזמן שישבנו ללמוד עם המפקדת, הודיעו לנו שאנחנו עולים בלילה של רביעי לבסיסית... כלומר לשמירה בלילה! הייתי ממורמר פי אלף. גם עם העונש שקיבלתי... גם לשמור בלילה של רביעי... פשוט סיוט! מרוב שהייתי בעצבים ולא הרגשתי טוב הלחץ דם שלי זינק לשמיים, ואחרי שהייתי 5 שעות במרפאה נתנו לי מנוחה לכל היום. עליתי לישון מוקדם מאוד ביום רביעי, ולמזלי יצא לי שלא עליתי לשמירות... יום חמישי הגיע, אחרי שהעבירו תדריך יציאה שיחררו את כל החיילים בקורס שלי בסביבות 3 בצהריים לבית.... וכמובן רק אני, ועוד 2 מהקורס שלי שקיבלו גם עונש מסיבות אחרות נשארנו. כולי הייתי מבואס אש, כל הקורס שלי יצא לבית... כל הבסיס מתרוקן לאט לאט... לא נעים לראות את כולם עם תיקים על הגב, ממהרים לבית... ואני יודע שאת יום חמישי אני צריך לישון בבסיס
. יום חמישי בלילה הגיע אלו שנשארו איתי ישנו בחדר (יש להם פטור מלישון באוהל), ופשוט הצטרפתי אליהם כי לא רציתי להיות לבד באוהל... גם קר, גם לא נעים... וגם היו רוחות בטירוף!! אבל מה...בשעה 11 בלילה הגיע קצין תורן לראות שכולם ישנים בחדר... והוא אמר לי ללכת לישון באוהל! אמר לי שאין לי פטור משינה באוהל, ואין שום סיבה שאני אישן בחדר, המנייאק שלח אותי לאוהל, נכנסתי לאוהל ובחיים לא עברתי כזה לילה זוועתי!
בחיים. הרוח נשבה בטירוף, כל האוהל התעופף, ויצא שבקושי הצלחתי לישון. בשעה 1 בלילה חטפתי את העצבים של החיים, יצאתי מהאוהל והלכתי לישון בחדרים בחזרה.... היה לי מזל שעשיתי את זה, כי בבוקר כשהתעוררתי ל-א נשאר אוהל, אלא רק שרידים ממנו, כל האוהל קרס לגמריי!!!! כל העמודי ברזל נפלו... פשוט קריסה טוטאלית של האוהל. אם זה לא מספיק, בבוקר יום שישי במקום להוציא אותנו לבית, שלחו אותנו לסדר את האוהל
, להרים את כל העמודים שנפלו ולסדר אותם... ושתבינו - זה אוהל ע-נ-ק, שיכולים להיכנס בו לפחות 20 מיטות. בקיצור, רק בשעה 11 בבוקר השתחררתי לבית... עייף, כאוב וממורמר מאווד מאוווד
!!! לא קל לי בצבא, וזה עובדה. אתם לא מבינים כמה אני רוצה כבר להיות בשירות הסדיר שלי... אני כל כך מחכה שהקורס הזה יסתיים, לקבל את הצו סיפוח לסדיר שלי, וזהו לשרת כמו כל חייל, לא לעשות קורסים מעצבנים עם מפקדים מעצבנים, במקום שעושה לי פשוט ר-ע!!! רק שזה ייקרה כבר... שאעבור את הקורס הזה בשלום, כי עוד הרבה כוח ממש לא נשאר לי !! יהיה טוב? מתן. 