|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גיל: 35 מין: זכר  [email protected]
חיפוש טקסט בקטעים:
  חייל משוחרר. משקפופר D: חסר סבלנות. עקשן. לחוץ.  Matan Hayoon 
 ממתקים וחטיפים [: ירקות ופירות..כמעט הכל לצחוק חופש חגים דולפינים מיץ תפוזים טבעי אינטרנט פיצה מחשב ערוץ 2 סדר נסטי אפרסק קרמבו וניל שסק ^^ קולה ZERO  ג'וקים וכל המתלווים אליהם דיכאון להיות עייף להתאכזב להתעורר מוקדם להתפדח נחשים סיגריות פוזואיסטים פוליטיקה פרחות קנאים שאומרים לי מה לעשות שלא יודעים לפרגן שלא סומכים עליי שמקרצצים לי שנדבקים אליי  אתר "עולם משלי" אתר האהבה הישראלי אתר השואה והגבורה דף הפליקסים שלי הבלוג שלי בתפוז  |
9/2009
ארכיון:
שבוע מ-ט-ו-ר-ף !
שלום לכולם. בשעה טובה חודש ספטמבר הגיע! אחד החודשים היותר עמוסים השנה מבחינתי. אז כפי שאתם בטח רואים, לא יוצא לי לעדכן הרבה בבלוג, בעיקר מטעמי עצלנות ו/או חוסר זמן. אז מה צפוי לקרות בחודש הזה? קודם כל אני מקבל דרגת רב''ט, בשעה טובה. ב- 17/9 שזה יוצא יום חמישי - יש לי יום הולדת 19! שבוע אחרי כן זה כבר ראש השנה, יום כיפור ובקיצור חגיגה אחת גדולה. אז בעצם... מה קרה השבוע הזה? קבלו עידכון: ביום ראשון האחרון, הגעתי בבוקר כרגיל לבסיס, בשעות הצהריים הלכתי למרפאה של הבסיס וקיבלתי 2 גימלים בגלל דלקת שיש לי בעין וכבר לא עוברת שבוע שלם עד לפעם הבאה, מתן. 5 אופטימיים תהיה אופטימי אופטימיים כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע המלץ על הקטע אופטימי אחרון: ב-23/9/2009 20:09  |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
126,111 :אופטימים שנכנסו לבלוג עד היום |
. ככה יצא, שאת תחילת חודש ספטמבר העברתי בבית, בגימלים. ביום שלישי האחרון - 1/9/09 עברנו דירה ! וזה היה אחד הדברים הכי סיוטיים שיש. יום שלישי, השעה 5:00 בבוקר - ההובלה כבר דופקים בדלת, כל הבית על גלגלים, הכל ארוז, עטוף, ובלאגן גדול חוגג. בחוץ עוד חושך, וכבר מתארגנים לרוקן את כל הבית, אלא ש... המציאות הייתה קצת אחרת. כיום רוב ההובלות זה עם מנוף, משמע מורידים את כל הציוד בבית עם מנוף (ולא כמו בעבר עם סבלים שיורידם בחדר המדרגות עם תכולת הבית). המנוף הגיע גם כן, אבל הבעיה הייתה כזו: 3 מכוניות חנו בחנייה, בכניסה לבניין שלי, ומהסיבה הזו המנוף לא יכל להתמקם במקומם. ואם למנוף אין מקום.... ה-כ-ל נדחה. אי אפשר להוביל כלום, כי למנוף אין מקום ברחוב! למה?! בגלל 3 מכוניות קטנות, שהחליטו לחנות בחנייה וחסמו את הגישה של המנוף. וככה התחיל כל הבלאגן... השעה 6 בבוקר מגיעה, אנחנו מצלצלים ברוב הבניינים הסמוכים אלינו, מנסים לברר של מי המכוניות האלו - שפשוט חייב להוזיז אותם כמה שיותר מהר! עוברים שם דירה דירה... מעירים אנשים מהשינה, והרוב היה בעצם - לשווא! בסופו של דבר 2 מכוניות זזו, ונשארה רק עוד אחת... תקועה! וככה יוצא שמכונית פרטית אחת קטנה מפריעה סדר יום שלם ומתוקתק של הובלה. השעה 9 בבוקר כבר הגיע, המנוף שחברת ההובלות הזמינו - היה צריך להיות כבר בעיר אחרת בעצם! וככה יצא שהכל נדחה ונדחה ונדחה. רק בשעה 10 בבוקר הגיע מנוף אחר, קטן יותר, והתחלנו לעבוד. זאת אומרת שבשעה 10 בבוקר, כשבפועל כללללל מעבר הדירה היה אמור להיות כבר מאחורינו - רק התחיל! ככה יצא שאת כל ההובלה הם סיימו רק בשעות הצהריים. שהתעוררנו סתם ב- 5 בבוקר, וחצי יום התבזבז על... כלום! בסופו של דבר, בשעה טובה, אחרי לא מעט תקלות קטנות, עברנו דירה בשלום. אנחנו אמנם הפסדנו זמן, אבל ההובלה הפסידו גם בזמן וגם כסף, הםה זמינו עוד מנוף בגללש המנוף הראשון לא יכל לעבוד כי החנייה הייתה חסומה! למחרת, יום רביעי הגיעו לחבר לנו את קו הטלפון. ויומיים אחרי, ביום חמישי הקרוב כבר חיברו לנו גם את הממירים בכל הבית. ביום רביעי, הייתי ב'ביקורפא' וחידשתי את הגימלים שלי בגלל הדלקת בעין.... וככה יצא שהייתי שבוע שלם בגימלים! ביום ראשון קיבלתי גימלים עד יום שלישי מהמרפאה בבסיס. וביום רביעי קיבלתי גימלים עד לחמישי מ'ביקורפא' וככה יצא שהייתי שבוע שלם בבית.... לסיכום, אפשר להגיד שהמעבר דירה היה כאב ראש אחד גדול, אינסוף התרוצצויות ארוכות עם אמא, למים, לגז, לחשמל, לארנונה, להתקשר להוט, בזק, לפרק עשרות קרטונים, וכו' וכו' וכו'.... עצה שלי? אל תעברו דירה, זה כאב ראש ענקי!