|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גיל: 34 מין: זכר  [email protected]
חיפוש טקסט בקטעים:
  חייל משוחרר. משקפופר D: חסר סבלנות. עקשן. לחוץ.  Matan Hayoon 
 ממתקים וחטיפים [: ירקות ופירות..כמעט הכל לצחוק חופש חגים דולפינים מיץ תפוזים טבעי אינטרנט פיצה מחשב ערוץ 2 סדר נסטי אפרסק קרמבו וניל שסק ^^ קולה ZERO  ג'וקים וכל המתלווים אליהם דיכאון להיות עייף להתאכזב להתעורר מוקדם להתפדח נחשים סיגריות פוזואיסטים פוליטיקה פרחות קנאים שאומרים לי מה לעשות שלא יודעים לפרגן שלא סומכים עליי שמקרצצים לי שנדבקים אליי  אתר "עולם משלי" אתר האהבה הישראלי אתר השואה והגבורה דף הפליקסים שלי הבלוג שלי בתפוז  |
5/2006
ארכיון:
"מועקה" -סיפור קצר. / מאת: מתן ח.
אבל אין לאן, כי אתה לא יודע לאן. אתה מתהלך ומחפש אנשים,מישהו שיודע, מישהו שמבין, מישהו שגר שמה, מישהו קרוב, שיסביר את המצב, אך אין איש בשום מקום רק אתה. אתה שואל שאלות רבות, אך אין מי שיענה תשובות. אתה מנסה להיזכר מה קרה יום לפני בהנחה שאתה כבר מת. מנסה להיזכר במשהו אבל לא זוכר דבר. אתה מנסה להיזכר במה שקרה בכלל אתמול שילשום בחיים בכלל,אך עדיין לא זוכר כלום. אתה מנסה לזכור משהו אפילו קטן אבל לא זוכר בכלל. בסוף אתה מגלה שאין לך זיכרון בכלל, אתה אפילו לא זוכר את שמך,שם אמך,משפחתך,משהו... אתה בטוח שהשתגעת, או שאתה חולם ומאוחר יותר תתעורר, ולמרות שהכל נראה כל כך אמיתי נמשך הרבה זמן וכלל לא נגמר, אתה ממשיך וממשיך לעמוד שעות ומחכה שתתעורר, אבל לא קורה כלום. אתה מתחיל ללכת מהר,יותר מהר, ואף לרוץ אל המקום הלא ידוע לאנשהו רחוק מפה... אתה מביט למעלה ורואה שמיים ענקיים ומפחידים שום דבר לא יותר. אתה מביט לצדדים אך לא רואה כלום. הכל מוזר משונה אפור לבן..אתה רץ יותר מהר, רץ, רץ רץ, וממשיך לרוץ שעות במהירות ובכל הכוח. אתה אפילו לא יודע כמה שעות אתה רץ, רק בתקווה למצוא אף חפץ קטן, עד שנגמר לך הכוח, אתה מתחיל להאט, אבל אתה ממשיך ללכת וללכת אבל לא מגיע לשום מקום. לבסוף אתה נופל, אתה מנסה לצעוק אבל אף אחד לא שומע. אתה שוכב, מנסה לקום אך ללא הצלחה. ואז אתה רוצה לבכות ולבכות, אתה ממש מנסה לבכות, אבל אפילו הדמעות מסרבות לצאת. אחרי שעות ארוכות של שכיבה שנראות כמו נצח ואף שנים , אתה שוב מנסה לקום. אתה קם על רגלייך, וממשיך ללכת עוד כמה צעדים. אתה מגלה שאין בכלל אף טיפה אחת קטנה של סיכוי. אתה נכנע ונופל שוב על הקרקע הלבנה והמשונה, העיינים מתחילות להסגר לך..אתה עייף עד מאוד...כבר לא יכול לנשום.. לך לישון כבר. מחר תקום ליום חדש, אולי טוב יותר, אולי גרוע יותר. מה שבטוח שזה יהיה יום חדש. הפוסט נכתב בתאריך: 26/5/2006 19:33328 אופטימיים תהיה אופטימי אופטימיים כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע המלץ על הקטע אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-27/11/2009 23:34  |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
126,108 :אופטימים שנכנסו לבלוג עד היום |
