ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

"כמו טיפות"- סיפור חורפי למדי.

- שלום לכולם ! אז הנה עבר עוד חודש, ואנחנו מתקרבים למחצית השנה בלימודים. ב"ה סיימתי את כל המבחנים למחצית הזו, ואת כ-ל הציונים שלי במבחנים תוכלו לראות ברשימות, בצד "שמאל" תחת הקטגוריה- "מבחנים". המבחן האחרון היה במתמטיקה, הייתי ממש ממש לחוץ במבחן הזה, ובסופו של עניין קיבלתי 82 במבחן, שזה בהחלט טעון שיפור. בכל מקרה, בפוסט הזה החלטתי לפרסם סיפור קצר מאוד ששמו "כמו טיפות", אני אישית ממש אהבתי את הסיפור, למרות שיש לנו נימה פסימית במעט, כל הכבוד למיכל על הסיפור המקסים, אז הנה הסיפור הקצר "כמו טיפות":

- אני מסתכל בחלון וגשם יורד. ממש מבול. כל טיפה עושה את אותו מסלול- מלמעלה למטה. מהשמים לאדמה. לא עוצרת באמצע, לא מסתכלת לצדדים, פשוט נופלת. ואחריה באות עוד מיליוני טיפות אחרות. ולא נשאר זכר לטיפה שרק הרגע נפלה אחריה. אנחנו לא יכולים להצביע ולהגיד שהטיפה הזאת מיוחדת, הרי כולן פשוט אותו דבר. הן נופלות ונופלות. לוקח להן כמה שניות להגיע לסוף חייהן. לסוף חייהן הקצרים. אותה דרך כולן עושות. מטרה אחת להן- להגיע לאדמה. לעשות את הדרך הארוכה הזאת מלמעלה למטה בשניות קצרות ולתת לטיפה הבאה הזדמנות להגיע למטה. לרוב, כשיורד גשם, עוברת בנו צמרמורת קרה שעוטפת את כל הגוף ומזכירה לנו שגם תורנו יגיע. הרי אנחנו ממש כמו הטיפות. עושים את אותה דרך מלמעלה למטה. לפעמים אנחנו עוצרים במקום,מסתכלים לצדדים, יש בנינו שעושים דרך מיוחדת, אבל שום דבר לא ימנע מאיתנו בסופו של דבר להגיע לאדמה. בדיוק כמו הטיפות.

- וגם בפעם נסיים את הפוסט עם ציטוט נחמד: בסילבסטר האחרון יצאתי עם בחורה עם ריח מה-זה מסריח מהפה, כמה שניות לפני 12 בלילה מצאתי את כולם צועקים 4..3..2..1 ורק אותי: לאאאאאא !! מינוס אחד, מינוס שתיים, מינוס שלוש. -זה ציטוט בדוי, אגב.

- אוניברסיטה היא מאגר ידע. סטודנטים חדשים מביאים עמם מעט ידע, הבוגרים לא מוציאים שום ידע החוצה וכך נשמר ונאגר הידע בין כתלי האוניברסיטה.

- כשאתה מגדל ילד יש לך חלום שבו הילד שלך אומר 'אני רוצה להודות לחברי האקדמיה על פרס הנובל הזה', ואז יש לך עוד חלום שהוא אומר 'אז, אתה רוצה צ'יפס עם זה?'

- אתה יודע שאתה מזדקן כשאתה מתכופף לקשור את השרוכים ותוהה מה עוד אתה יכול לעשות כל עוד אתה שם למטה.

- טרגדיה זה כאשר אני חותך את האצבע שלי. קומדיה זה שאתה נופל לתוך בור ביוב פתוח ומת.

- כשאנשים שאומרים שהם ישנו כמו תינוק, בדרך כלל לא היה להם אף פעם אחד.

- שברתי מראה לפני כמה ימים. אני אמור לקבל שבע שנים של מזל רע אבל עורך הדין שלי אומר שהוא יכול להשיג לי חמש

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 5/1/2007 14:18
150 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-13/1/2007 22:35