|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גיל: 34 מין: זכר  [email protected]
חיפוש טקסט בקטעים:
  חייל משוחרר. משקפופר D: חסר סבלנות. עקשן. לחוץ.  Matan Hayoon 
 ממתקים וחטיפים [: ירקות ופירות..כמעט הכל לצחוק חופש חגים דולפינים מיץ תפוזים טבעי אינטרנט פיצה מחשב ערוץ 2 סדר נסטי אפרסק קרמבו וניל שסק ^^ קולה ZERO  ג'וקים וכל המתלווים אליהם דיכאון להיות עייף להתאכזב להתעורר מוקדם להתפדח נחשים סיגריות פוזואיסטים פוליטיקה פרחות קנאים שאומרים לי מה לעשות שלא יודעים לפרגן שלא סומכים עליי שמקרצצים לי שנדבקים אליי  אתר "עולם משלי" אתר האהבה הישראלי אתר השואה והגבורה דף הפליקסים שלי הבלוג שלי בתפוז  |
2/2009
ארכיון:
צפו לבלתי מצופה....
הוא לחש: "אלוהים, דבר אלי", אלוהים תמיד נמצא סביבנו, 12 אופטימיים תהיה אופטימי אופטימיים כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע המלץ על הקטע אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-7/3/2009 17:09 
ארכיון:
סיום קורס אלקטרוניקה, וגם... שבירת דיסטאנס.
זה הגיע. אחרי לא פחות מ- 6 שבועות שלמים של קורס בבה''ד 20 שבצריפין (חיל חימוש). סיימתי בהצלחה קורס אלקטרוניקה! ועכשיו ללא ספק... אלקטרונאי חימושי זה אני קורס אלקטרוניקה - כי גם אלף נגדים לא יצליחו לעצור אותנו ! יש מים, אין מימיות, מתי קורס אלקטרוניקה יעשה יומיות ?! הפוסט נכתב בתאריך: 13/2/2009 22:1312 אופטימיים תהיה אופטימי אופטימיים כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע המלץ על הקטע אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-16/2/2009 14:30
ארכיון:
מקום לצידך.
מול אותו חלון ישן פותח את הבוקר 10 אופטימיים תהיה אופטימי אופטימיים כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע המלץ על הקטע אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-9/2/2009 19:38 דפים: 1 החודש הקודם (1/2009) החודש הבא (3/2009) |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
126,108 :אופטימים שנכנסו לבלוג עד היום |
. איך מסכימים חוויה לא קלה בכלל? שאלה טובה. קודם אספר לכם בקצרה (טוב אני אשתדל לקצר 
), על השבוע האחרון בקורס... וכל מה שהיה מסביב. ביום ראשון האחרון הגעתי לבסיס בשעה 10 בבוקר. בידיעה שהשבוע הזה הוא השבוע האחרון לקורס, קשה לי לומר שהייתי אופטימי שזה באמת הולך להיות השבוע האחרון, אמרתי לעצמי שאין סיכוי, שיש לנו עוד לא מעט חומר ללמוד והסיכוי שנסיים את כולו מראשון עד חמישי הוא... דיי קלוש! את יום ראשון העברנו בעיקר בלמידה שוטפת של החומר העיוני בקורס (סלילים, נגדים, קבלים, מסננים, דיודות, טרנזיסטורים, הלחמות, מליון סוגים של מברגים וכו'). ככה היה גם יום שני, למדנו למדנו למדנו ועוד למדנו. עד יום שלישי בבוקר התעסקנו ר-ק בחומר העיוני ועדיין לא עברנו לחלק המעשי... (כלומר, ממש להלחים חוטים, להשתמש במד זרם וכל שאר הירקות....) ביום שלישי בבוקר היה לנו "מבחן סמלת", מבחן עם 20 שאלות אמרקאיות, על דף... וצריך לקבל לפחות 70. מי שלא מקבל 70 לא יוכל להתחיל את החלק המעשי, כלומר גם לא הולך לסיים את הקורס השבוע, היה לחץ! כולם רצו לסיים, ובטח שבטח גם אני. למען האמת המבחן היה סביר בהחלט. קיבלתי 80, כולם עברו, וללא ספק הייתה שמחה מטורפת להגיע לחלק המעשי של הקורס.... 
. אז זהו, יום שלישי הגיע (10/2/09), כולם עברו את המבחן ונכנסו לקורס עצמו, לא לפני שכולם הלכו להצביע... (אני הצבעתי לליברמן... האמת שדיי התלבטתי בינו לבין ציפי לבני...). יום שלישי היה היום הכי מגעיל בשבוע, ורק בגלל ש....הודיעו לי שאני הולך לעלות לשמירה בלילה!! ואני היחיד מכל הבנים בקורס שלי שהולך לעלות לשמירה. התבאסתי, כעסתי, התעצבנתי ואפילו בכיתי 
. ופשוט מאוד בגלל שידעתי שיום שלישי זה אחד הימים הכי חשובים, כולם הולכים ללמוד במעשי איך מלחימים, איך מודדים זרם, מתח, יישתמשו בכלים אמיתיים, בזמן שאני אלך לקלוט נשק בנשקייה, לשמוע הדרכה חופרת על השמירה... ולשמור 4 שעות באמצע בלילה. וכמובן להפסיד חומר לא מועט, לא נעים בכלל. התעצבנתי שיש מצב שאני לא אעבור את המבחן המעשי, ולא אסיים השבוע את הקורס רק בגלל שאני צריך להתעסק עם השמירה הזו בזמן שכל השאר לומדים! סרבתי לעלות לשמירה הזו והייתי צפוי לעלות ל.... משפט! במזל, אפילו בנס (בהחלטה לא רשמית) ממש וויתרו לי על המשפט... ופשוט לא העלו אותי, לא עשו לי כלום, חוץ מלנזוף עליי לא מעט.... אבל העיקר שזה עבר 