ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

ממשיכים בקורס.... וגם, קצת גימלים.

שלום לכולם! עוד שבוע בקורס עבר. ואפילו עבר דיי מהר... במוצאי שבת שעברה נסעתי אחר הצהריים עם אמא למרפאת "ביקורופא" בראשון לציון, אחרי שלא הרגשתי ממש טוב, ופשוט ל-א היה לי כוח לחזור לבסיס ביום ראשון. לפני השעה 5 אחר הצהריים כבר היינו במרפאה, ונכנסנו בין הראשונים... קודם ראיתי אחות שמדדה לי את החום (38.9), ואז ראיתי רופאה רוסייה מפחידה כזו . אמרתי לה שאני לא מרגיש טוב בכלל, כאבים בכל השרירים, עייפות, חוסר תיאבון (וגם אמרתי לה שהקאתי). אחרי שהרופאה בדקה אותי אמרה שיש לי וירוס, אמרה לשתות הרבה, ורצתה לתת לי רק יום אחד של ג', אמא שלי התעצבנה על הרופאה , אמרה שאני באמת לא מרגיש טוב, ומה זה יום אחד של מנוחה? זה כלום! הרופאה דיי נבהלה מהתקיפות של אמא שלי ושינתה את זה ל- 2 ימי ג'. אני כולי שמחתי , לחזור לבסיס רק ביום שלישי בבוקר במקום ביום ראשון. מה רע? עוד יומיים בבית, לנוח... לשכוח קצת שאני חייל. חזרנו לבית מהרופאה, ויום ראשון הגיע. בבוקר התקשרתי להודיע למפקדת שאני בגימלים ואני לא מגיע עד יום שלישי. הרגשתי ממש טוב! גם כי זה הפעם הראשונה שהצלחתי להוציא ג', וגם כי באמת הייתי ממש עייף, מותש ולא היה לי כוח לכלום, בטח שלא לחזור לבסיס אחרי שישי שבת קצרים במיוחד בבית. אז את ימים ראשון ושני העברתי בבית, ישנתי, נחתי וצברתי כוחות לחזור ביום שלישי. יום שלישי (27/1/09) הגיע ובשעה 8:30 בבוקר כבר הייתי בבסיס מוכן לחזור לקורס... ולהמשיך ללמוד על כל מיני רכיבים אלקטרוניים למינהם . איך שהגעתי הצטרפתי לכל החברים מהקורס והמשכנו ללמוד את החומר עם המדריכה. בשעות הצהריים הודיעו לנו שהקורס עולה לתפקיד. וכן... התבאסתי ! רק חזרתי מ- ג' ישר לעלות לתפקיד ? מבאס. ונחשו מה התפקיד ? ? שמירות בלילה, הוו - ממש תענוג . אז בסביבות 2 בצהריים הלכנו לקלוט נשק בנשקייה, עברנו תדריך לקראת השמירה בלילה (כן, אותו תדריך משעמם וחופר כל פעם מחדש שעולים לשמור...). אני הייתי במשמרת ראשונה. שמרתי משעה 6 בערב עד השעה 8. ומשעה 12 בלילה עד השעה 2 בבוקר. אחרי השמירות הלכתי לישון, ובשעה 5 וחצי בבוקר כבר טרחו להעיר אותנו . אמנם השמירה עברה יחסית בסבבה, אבל היה קשה לקום כל כך מוקדם אחרי שבלילה ממש לא ישנתי מספיק. יום רביעי הגיע. החזרנו את הנשקים, אכלנו ארוחת בוקר, ועלינו לכיתה להמשיך ללמוד... סיימנו את הפרק השני במכינה (פרק התקבילית), ובשעה 15:30 בצהריים הלכנו עם המפקדת להיבחן במבחן על כל הפרק במחשבים... 14 שאלות אמרקאיות, ציון עובר זה ציון 70. היה לי מזל, וקיבלתי.... 100 ! עניתי על כל השאלות נכון . נורא שמחתי, כי כבר איימו עלינו שמי שלא עובר את המבחן נשאר שבת לימודית בבסיס, כל הקורס נלחץ - אף לא רוצה להישאר שבת כשכולם הולכים... בסופו של דבר כולנו עברנו את המבחן. המפקדת שמחה מאוד, וברביעי בערב היה תיכנון לצ'פר אותנו ושנראה סרט, אבל בסוף זה לא הסתדר כי השעה הייתה כבר מאוחרת. יום חמישי הגיע ! עוד שבוע חלף. הולכים הביתה. הבוקר הפציע, 5:45 בבוקר אימון גופני עם הסמלת, מסדר בוקר, ארוחת בוקר, ניקיונות מסביב למדור שלנו, התחלנו ללמוד מעט את הפרק השלישי במכינה. ובשעה 11 בבוקר שיחררו אותי לבית לחמשו''ש. אותי שיחררו מוקדם יותר, כל שאר הקורס שלי יצא בסביבות 2 בצהריים לבית... אני השתחררתי מוקדם יותר כי הייתי צריך לנסוע להרצליה לקבל זוג מדרסים לנעליים הצבאיות שלי. אז... בקיצור ולעניין, השבוע עבר יחסית מהר ובקלות...  סוף כל סוף מתחילים לראות את סיום הקורס באופק (5-5-5-5.. בלי לפתוח פה !-!-!-!-!-!). הקורס מתנהל כבר חודש שלם. ואני מאוד מקווה שתוך שלושה שבועות גג אני כבר מתחיל את השירות הסדיר שלי, בע"ה ! ועד אז... שתהיה שבת של שלום לכולנו, מתן.

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 30/1/2009 18:34
10 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-5/2/2009 13:16

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

אז מי אמר שכיף וקל בצבא ?!

 

שלום לכולם! שבוע לא קל עבר. ביום ראשון, (18/1/09) חזרתי לבסיס ההדרכה לשבוע השלישי של הקורס שלי, קורס אלקטרוניקה. השבוע התחיל באווירה מאוד אופטימית מצדי, למרות שהמקום כולו נוווווורא מבאס אותי, ועושה לי תחושה ממש מגעילה. השבוע התחיל יחסית טוב, ביום ראשון ושני בעיקר למדנו ולמדנו... יום שלישי היה היום שהרס לי את כל השבוע . יום שלישי הגיע, וסיימנו את הפרק הראשון במכינה שלנו, פרק החשמל. נכנסתי עם כל הקורס שלי להיבחן במבחן במחשב על הפרק של חשמל. 15 שאלות אמרקאיות. אחרי שהמבחן התחיל, הייתה שאלה שלא ממש הבנתי.... ביקשתי עזרה מהמפקדת והיא לא ממש התייחסה, כשהיא עמדה לידי בסה"כ תפסתי לה בשרוול, כדי שתעזור לי בשאלה. היא התחילה עם השיגעון שלה, שעליתי לה על כל העצבים, ובלה בלה בלה.... ממש עשתה סרט שלם מ-כ-ל-ו-ם !!! באמת מכלום. התחילה לצעוק עליי: "מה נראה לך שאתה עושה?!" וכל השטויות האלו... ולכן היא החליטו לתת לי עונש, בזמן שכל הקורס אמור לצאת ביום חמישי הביתה, אני אצא ר-ק בשישי! וכולה בגלל שתפסתי לה ממש בקצה של השרוול כי הייתה לי שאלה... נורא התעצבנתי. וכן... לא הפסקתי לבכות!  ביום שלישי אחרי שאמרו לי את העונש לא אכלתי, לא שתיתי, לא היה לי עצבים, לא הלכתי למסדר ערב שהיה באוהל, לא כלום!! כולי הייתי ממורמר ובעצבים . כי ידעתי שזה ס-ת-ם, חיפשו סתם לתת עונש כדי להראות לכיתה שלנו, שגם ככה לא מתנהגים ממש יפה - שהמפקדים יכולים להעניש, והם גם עושים את זה !! יום רביעי הגיע, בזמן שישבנו ללמוד עם המפקדת, הודיעו לנו שאנחנו עולים בלילה של רביעי לבסיסית... כלומר לשמירה בלילה! הייתי ממורמר פי אלף. גם עם העונש שקיבלתי... גם לשמור בלילה של רביעי... פשוט סיוט! מרוב שהייתי בעצבים ולא הרגשתי טוב הלחץ דם שלי זינק לשמיים, ואחרי שהייתי 5 שעות במרפאה נתנו לי מנוחה לכל היום. עליתי לישון מוקדם מאוד ביום רביעי, ולמזלי יצא לי שלא עליתי לשמירות... יום חמישי הגיע, אחרי שהעבירו תדריך יציאה שיחררו את כל החיילים בקורס שלי בסביבות 3 בצהריים לבית.... וכמובן רק אני, ועוד 2 מהקורס שלי שקיבלו גם עונש מסיבות אחרות נשארנו. כולי הייתי מבואס אש, כל הקורס שלי יצא לבית... כל הבסיס מתרוקן לאט לאט... לא נעים לראות את כולם עם תיקים על הגב, ממהרים לבית... ואני יודע שאת יום חמישי אני צריך לישון בבסיס . יום חמישי בלילה הגיע אלו שנשארו איתי ישנו בחדר (יש להם פטור מלישון באוהל), ופשוט הצטרפתי אליהם כי לא רציתי להיות לבד באוהל... גם קר, גם לא נעים... וגם היו רוחות בטירוף!! אבל מה...בשעה 11 בלילה הגיע קצין תורן לראות שכולם ישנים בחדר... והוא אמר לי ללכת לישון באוהל! אמר לי שאין לי פטור משינה באוהל, ואין שום סיבה שאני אישן בחדר, המנייאק שלח אותי לאוהל, נכנסתי לאוהל ובחיים לא עברתי כזה לילה זוועתי!  בחיים. הרוח נשבה בטירוף, כל האוהל התעופף, ויצא שבקושי הצלחתי לישון. בשעה 1 בלילה חטפתי את העצבים של החיים, יצאתי מהאוהל והלכתי לישון בחדרים בחזרה.... היה לי מזל שעשיתי את זה, כי בבוקר כשהתעוררתי ל-א נשאר אוהל, אלא רק שרידים ממנו, כל האוהל קרס לגמריי!!!! כל העמודי ברזל נפלו... פשוט קריסה טוטאלית של האוהל. אם זה לא מספיק, בבוקר יום שישי במקום להוציא אותנו לבית, שלחו אותנו לסדר את האוהל , להרים את כל העמודים שנפלו ולסדר אותם... ושתבינו - זה אוהל ע-נ-ק, שיכולים להיכנס בו לפחות 20 מיטות. בקיצור, רק בשעה 11 בבוקר השתחררתי לבית... עייף, כאוב וממורמר מאווד מאוווד !!! לא קל לי בצבא, וזה עובדה. אתם לא מבינים כמה אני רוצה כבר להיות בשירות הסדיר שלי... אני כל כך מחכה שהקורס הזה יסתיים, לקבל את הצו סיפוח לסדיר שלי, וזהו לשרת כמו כל חייל, לא לעשות קורסים מעצבנים עם מפקדים מעצבנים, במקום שעושה לי פשוט ר-ע!!! רק שזה ייקרה כבר... שאעבור את הקורס הזה בשלום, כי עוד הרבה כוח ממש לא נשאר לי !! יהיה טוב? מתן.

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 23/1/2009 19:37
10 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-24/1/2009 21:56

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

על הצבא... וגם פיגוע ברחובות.

שלום לכולם! לא מעט דברים עברו בשבועות האחרונים. סיימתי טירונות בניצנים והגעתי להיות חייל במערך הטכני של חיל החימוש. כרגע אני נמצא בקורס בחיל החימוש. אחרי המתנה של שבוע לקורס, וראיון עם סגן אלוף שבו הבהרתי לו שאני ממש לא יודע איך הגעתי לחיל החימוש   (למי שלא יודע חיל החימוש, זה חיל שעיקרו זה אחזקת אמצעי לחימה של כוחות היבשה: נשק קל, כלי רכב, כלי רכב משוריינים, טנקים, מנופים, מלגזות, טילים נגד טנקים וכו' וכו' וכו'). אחרי ששמעתי איזה קורסים ישנם בחיל החימוש, דיי נבהלתי.. קורסים כמו מכונאות רכב, פנצ'ר מכר, נגמש''ים, בודקי תחמושת, אופטיקה, חשמל רכב, תיקון טקנים, מסגרות ועוד... ידעתי שאני לא מתאים לשום קורס. זה ל-א מה שאני רוצה לעשות 3 שנים בצבא, לתקן את הטנקים או את הנשק או את הציוד של הלוחמים... בראיון עם הסגן אלוף הבהרתי לו שאני לא מבין מבין בדברים האלה, לא למדתי אותם בחיים, אני לא מתחבר אליהם... וזה ממש משהו שאני לא רוצה לעשות. בסופו של דבר, שיבצו אותי בקורס מובחר, קורס אלקטרוניקה. אז נכון... גם זה בעייני מ-מ-ש לא מתאים לי, החומר בקורס זה חומר ריאלי לחלוטין! חומר שממש לא קל לי. בבית הספר תמיד שנאתי את המקצועות הריאליים, והמוגברים שלי היו הומאניים לחלוטין. למרות זאת, כרגע אני בחיל החימוש, עובר קורס שאורכו כ- 5 שבועות (יכול להיות שהקורס ייתארך עוד קצת, בגלל המצב והמלחמה כרגע). הקורס התחיל ביום ראשון - 4/1/09. ביום ראשון התחלנו ללמוד ממש את הבסיס, יש לנו מפקדת, ומדריכה שמלמדת אותנו במהלך היום בכיתה, וכן... קיבלנו עטים, מחברות, אוגדנים, ואנחנו אמורים לרשום מה שהמדריכה אומרת... ואפילו יהיו מבחנים, ומי שלא עובר אותם צריך לגשת לעוד מבחן, ועוד מבחן, ועוד מבחן... כרגע אנחנו ממש בבסיס של החומר, ותאמינו לי שכבר עכשיו החומר מגעיל ולא מעניין בכלל !!! (אלקטרונים, אלקטרונים חופשיים, פרוטונים, זרם חשמלי, מעגל חשמלי, מבודד / מוליך, חוק אוהם... וזוהי רק ההתחלה...). יש מלא נוסחאות שלא ברורות לי, ובכלל אני לא מבין למה נפלתי ככה. אמנם באמת זה אחד הקורסים הכי מובחרים בבסיס ההדרכה, וזה קורס שיכול בהחלט לעזור לעתיד הרחוק, לימי האזרחות שאחרי הצבא... (ימים שכרגע עוד רחוקים ממני אלפי שנות אור...). אני לא אוהב להגדיר את עצמי כ"אלקטרונאי חימושי", כי אני לא מתחבר לנושאים ולחומר שלומדים. אבל מה לעשות? זה הצבא שלנו, ולצבא לא בדיוק אכפת מה למדת בבית הספר, אם אתה מתחבר ומבין את החומר הריאלי... ומה שנותר לי, זה באמת רק להתאמץ, לא מעט... ולעבור את הקורס הזה בשלום... בשאיפה להגיע כבר לשירות הסדיר שלי!! כרגע הלו''ז של הקורס משתבש בגלל המלחמה הנוכחית, לא הספקנו ללמוד הרבה, וכל הזמן מבהירים לנו שלפני שאנחנו חיילים בקורס, אנחנו חיילים - ומחובתנו לעזור, לעלות לשמירות, להיות בכוננות. וכך לדוגמא ממש את השבת הזו, (10/1/09) כמעט כל הקורס שלי סוגר בבסיס בכוננות מלאה ל"מקרה חרום", במזל משמיים הצלחתי שלא לסגור את השבת... והנה הסיפור בקצרה: ביום חמישי האחרון הודיעו לנו שאת השבת הקרובה הקורס שלנו ייסגור, לא הסכמתי לקבל את זה, כי זה לא חלק מהלו''ז של הקורס לסגור את השבת... פשוט מאוד ר-ק בגלל המלחמה והמצב כרגע, משאירים יותר חיילים בכוננות בתוך הבסיס. כל הקורס שלי קיבלו אפודות, מחסניות, קסדות נשקים וכד', גם אני... אחרי שעשיתי להם צרות, בכיתי, ואפילו איימתי לא מעט, הצלחתי לצאת ולבית, ולא לסגור את השבת. ביום חמישי (8/1/09), בשעה 8 בערב שיחררו אותי לבית לחמשו''ש. בדרך לבית הייתי צריך להחליף אוטובוס, ירדתי, עברתי ברמזור, ואחרי הרמזור היה מעין שביל קצר, של כמה צעדים בלבד, לתוך התחנת אוטובוס. עברתי בו עם עוד איש אחד שעבר בדיוק גם... פתאום, מתוך רכב סמוי, יוצאת משטרה וצועקת לנו לעצור!! . מסתבר ששוטרים ברכב סמוי רק חיכו שם לתפוס את אלו שלא עוברים במעבר החצייה שהיה סמוך לשביל שבו עברנו. זה שהיה איתי קיבל דו''ח של 100 ש''ח. לי לקחו את התעודת זהות, ראו שאין לי דוחות ורישומים מהעבר, ונתנו לי דו''ח אזהרה. לא נעים, לא נעים בכלל. בגלל המשטרה המעצבנת הזו איחרתי לבית והגעתי רק בסביבות 9 וחצי בערב... בזמן שהמשטרה רשמה לי את הדו''ח אזהרה, עברו אולי עוד 5 אנשים באותה דרך שעברתי בה ולא דרך אותו מעבר חצייה עלוב וקטן שבקושי רואים אותו, והשוטרים לא העירו להם, לא עצרו אותם!! ולא התייחסו אפילו.... ממש חוצפה שהם עוצרים רק את מי שבא להם... . אז בדו''ח אזהרה רשמו לי את פרטי האירוע, וציינו כי "הפעם החלטנו להסתפק באזהרה רשומה. האזהרה תירשם במאגר המידע של משטרת ישראל". ממש מצחיק שבשעות הערב, יושבים להם שוטרים ברכב סמוי, ורק מחכים לתפוס אנשים שעוברים שלא במעבר חצייה, גם ככה זה היה שביל קצר מאוד, לא מסוכן בכלל, ומעבר החצייה שהיה ליד, היה אפילו בלי רמזור!!! ככה שאם היה רמזור במעבר חצייה אז מילא.. הייתי מבין אותם. בכל מקרה, אני מאוד מקווה שתהיה כבר רגיעה מכל הכיוונים במלחמה הזו... ולמי שעוד לא שמע, גם בעיר שלי, רחובות סובלים מהמלחמה, אמנם לא בקאסמים / גראדים אבל ביום שישי האחרון הגיע ערבי מג'נין עם גרזן לרחוב הראשי בעיר שלנו, במטרה להרוג אנשים:

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 10/1/2009 14:51
12 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-23/1/2009 13:31

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

2-0-0-9.

הזמן עובר
הזמן עבר
הזמן נגמר כמעט
קיץ חורף סתיו אביב
עוד שנה אחת...

עוד שנה חלפה עברה, 2009 כבר ממש כאן.
שתהיה שנה טובה של המון אושר ושמחה, שכל מה שנרצה רק ייתגשם.
2009 בשבילי הולכת להיות שנה שעיקרה זה הצבא. סיימתי טירונות.
 מתחיל קורס אלקטרוניקה. מחכה לשירות הסדיר בקוצר רוח. שנה פוריה ומוצלחת לכולנו !

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 3/1/2009 13:51
16 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-8/1/2009 21:52