|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
גיל: 35 מין: זכר  [email protected]
חיפוש טקסט בקטעים:
  חייל משוחרר. משקפופר D: חסר סבלנות. עקשן. לחוץ.  Matan Hayoon 
 ממתקים וחטיפים [: ירקות ופירות..כמעט הכל לצחוק חופש חגים דולפינים מיץ תפוזים טבעי אינטרנט פיצה מחשב ערוץ 2 סדר נסטי אפרסק קרמבו וניל שסק ^^ קולה ZERO  ג'וקים וכל המתלווים אליהם דיכאון להיות עייף להתאכזב להתעורר מוקדם להתפדח נחשים סיגריות פוזואיסטים פוליטיקה פרחות קנאים שאומרים לי מה לעשות שלא יודעים לפרגן שלא סומכים עליי שמקרצצים לי שנדבקים אליי  אתר "עולם משלי" אתר האהבה הישראלי אתר השואה והגבורה דף הפליקסים שלי הבלוג שלי בתפוז  |
12/2008
ארכיון:
סיכום השבוע האחרון לטירונות. אז איך היה ?
שלום לכולם! אז הנה הגיע הרגע שבו סיימתי רשמית טירונות 02 בבט"ר ניצנים. ביום ראשון, 21/12 הגעתי לבסיס בשעות הצהריים, איך שהגעתי כל המחלקה הלכה לקלוט בחזרה את הנשקים מהנשקייה, הצטרפתי אליהם, וקיבלתי את הנשק שלי בחזרה. היום הראשון היה יום מבוזבז שלא עשינו בו כמעט כלום. רוב היום חיכתי למשקית ת"ש, בזמן שכל השאר עברו כל מיני שיעורים על שואה ומורשת, שיעורי משמעת וכד'. בערב היה הדלקת נר ראשון של חנוכה בחדר האוכל, היה בהחלט יפה. בלילה של יום ראשון, היה לנו טקס השבעה. אחרי שעברנו תירגול איך נשבעים, הטקס עצמו התחיל, קישטו את כל הפלוגה, הדליקו נרות, סידרו את כל הנשקים והספרי תנ''ך בצורה מסודרת ויפה, בהחלט הייתה תפאורה מושקעת. אחרי חלוקת תעודות הצטיינות, הנצחה של חייל מסויים, נאום של המ"מ והמ"פ הקראנו כולנו את נוסח השבועה, ומיד כל חייל נקרא אל המ''מ: החזיק ביד ימין את התנ''ך, ביד שמאל את הנשק וכך הצדיע למ''מ. הטקס כשלעצמו היה מרגש ובאמת מושקע (קישור לתמונות מהטקס תוכלו למצוא בסוף הפוסט). הטקס נמשך אל תוך הלילה. ככה שיצא שרק בסביבות חצות קיבלנו שעת ט"ש, והכיבוי אורות היה רק בשעה 1 וחצי בלילה בערך. הלכנו לישון מאוחר, וגם ההשקמה בבוקר יום שני, הייתה בהתאם... בסביבות 7 וחצי בבוקר. ביום שני היו לנו שיחות סיכום טירונות, היה יום שכונתי במיוחד, בעצם...כל השבוע האחרון לטירונות היה שכונתי ומצחיק. אפילו המפקדות צחקו וחייכו לא מעט פעמים. האמת שבדיוק מה היה ביום שני אני לא ממש זוכר, הסבירו לנו מה הולך להתרחש ביום שלישי (סיור לירושלים) ובערב של יום שני הדלקנו כולנו נר שני של חנוכה בחדר האוכל, שרנו שירים והיה בהחלט נחמד. יום שלישי הגיע, יום שובר שגרה, ובהחלט אחד הימים ה-כ-י כייפים שהיו בטירונות כולה. בסביבות השעה 8 בבוקר יצאנו כולנו באוטובוסים לעבר ירושלים, עיר הבירה, לסיור בעיר... חילקו את המחלקה שלנו ל-2 קבוצות, כל קבוצה קיבלה מדריך. עברנו דרך הר הזיתים, כל מיני מערות שאת שמם אני לא ממש זוכר קליפ מסכם מהטירונות: אם בא לכם לראות תמונות מהטירונות, ישנם 3 אלבומים:
תמונה של מארק - המפקד של הכיתה שלי, כיתה 11: 14 אופטימיים תהיה אופטימי אופטימיים כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע המלץ על הקטע אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-28/12/2008 07:06 
ארכיון:
עוד שבוע מהטירונות עבר, ועבר מהר !  שלום לכולם! עוד שבוע בבסיס ניצנים עבר. וסיום הטירונות כבר קרוב מתמיד. ביום ראשון, 14/12 נסעתי לתחנת הרכבת באשקלון, ומשם היו אוטובוסים לבסיס בניצנים. איך שהגעתי לבסיס בסביבות 11 בבוקר קלטתי את הסמל של הפלוגה, שלא ממש התגעגעתי אליו, איך שהגענו הטרטורים התחילו, איחרנו בזמנים, והסמל נתן לנו לעמוד ב- ח' ולספור 10 דקות ברצף כל 5 שניות!! (9:55, 9:50, 9:45 וכך הלאה עד שהגענו לחמש שניות...) במשך 10 דקות, היה מעצבן. לקראת הצהריים לקחנו את הקיטבג ב' שלנו, את המזרנים, שקי שינה, קיבלנו בחזרה את הנשקים מהנשקייה והסתדרנו כולם באוהלים. היום הראשון היה יום משעמם למדי שלא עשינו בו הרבה, ביום שלמחרת, יום שני, 15/12, השקימו אותנו כשהשמש עוד לא התעוררה ובחוץ היה ירח, סביבות 5 בבוקר, היה קור מטורף, והסתדרנו כולנו ב-ח' מוכנים לקראת יום מטווחים, אחרי שבדקו לנו את כל הציוד (אפודים, קסדות, מחסניות וכד'), יצאנו לעבר המטווחים, חתיכת דרך הייתה לנו ללכת, אבל היה נחמד, כשהגענו למטווחים, קיבלנו לא פחות מ... מנות קרב (!!). כל 4 חיילים היו על מנת קרב אחת שכללה משהו כמו: 3 טונות, קופסת סרדינים, לוף, תירס, חמוצים, חלבה וסכו''ם פלסטיק. לא התלהבתי לראות את האוכל, ובטח שלא לאכול בארוחת בוקר לחם עם מעט חלבה מעפנה! מזל שהיה שק''ם נייד, אז קניתי ממנו בורקס ושתייה. במשך כל היום היו מטווחים, כאשר חילקו אותנו למקצים, כל 12 חייל היו במקצה. ככה עבר יום שלם, עם מעט מאוד אוכל, ועם תנאי שטח זוועתים, לרגע אחד הרגשתי אפילו קצת קרבי  . אחרי שעשינו גם ירי לילה בחושך, חזרנו לבסיס בערב, יצאנו לשעת ט"ש ועוד יום חלף ועבר. יום שלישי הגיע, רובו של היום עבר במבחנים מסכמים, אחרי שהעבירו לנו שיעור חזרה על כל החומר שלמדנו בטירונות, ישבנו כולנו בכיתה וקיבלנו דפי מבחן, כל מיני שאלות מעפנות על המכשיר קשר, ערכת אב"כ, על הרובה, על ערכים בצבא ועוד ועוד... המבחן היה מעצבן אבל לא היה קשה, הסמל עזר לא מעט, וגילה הרבה פעמים תשובות בלי שהוא אפילו שם לב לזה... בקיצור, המבחן העיוני היה קליל ונחמד.  בחצי השני של היום עברנו מבחנים מעשיים, היינו צריכים להראות לאחד המפקדים שאנחנו באמת יודעים לפרוק נשק, ללבוש מסכת אב"כ, להרכיב מכשיר קשר,לחבוש תחבושות לפצועים ועוד... עוד יום חלף עבר, וסוף השבוע כבר נראה באופק, יום רביעי הגיע, כולם כבר מריחים את הבית ומרשים לעצמם להשתולל... יום רביעי היה יחסית יום מעצבן, כי בבוקר השכימו אותנו כרגיל בשיא הקור, ועוד הפעם היינו צריכים ללכת למטווחים ולהשלים את המקצים שלא הספקנו ביום שני... אז אחרי מסדר הנפת דגל, על"ב (עבודות למסדר בוקר) שבו קיפלנו יריעות באוהלים, סידרנו את הציוד וכל השאר... יצאנו שוב פעם למטווחים... ונחשו מה? עוד הפעם מנות קרב! בלית ברירה אכלתי כארוחת בוקר 3 פרוסות לחם בלי כלום (מה לעשות שממרחים שהיו במנות קרב, כמו חומוס משומר... לא בדיוק עושים לי את זה). אחרי שהשלמנו את הירי שלא הספקנו ביום שני (ירי מעצורים), בשעות הצהריים התחלנו ללמוד פזצט"א, איך מתמודדים אם רואים אוייב... לפנות ערב הגענו לבסיס, ולא הרשו לנו ללכת לאכול בחדר אוכל, למרות שכבר היינו בתוך הבסיס, האוכל היחיד היה המנות קרב שנשארו לנו, ניסתי להיכנס עם אחד החברים מהאוהל לחדר אוכל והמפקדות קלטו אותנו חחחחח.. אז לא ממש הצליח . כמובן שהלכתי לשק''ם לאכול שם בורקס... עדיף מהמנות קרב, זה בטוח. סוף השבוע קרב ובא. יום חמישי כבר פה. יום חמישי היה אחד הימים המבוזבזים ביותר, פשוט לא היה למפקדים מה לעשות איתנו!! בבוקר למי שהיה רישיון עליו, היה מעין קורס נהיגה כזה, הגיעו 4 מכוניות של מורי נהיגה, ותירגלנו קצת איך נוהגים נהיגה בטוחה, איך בולמים וכד'... אני השתתפתי בזה, ואם להיות אמיתי היה ממש זוועה  . הבלימות חירום שתירגלנו היו ממש מפחידות. כל מי שלא היה לו רישיון נשאר לנקות את הפלוגה שלנו... רוב היום עבר בהפסקות הפסקות ועוד הפסקות, אחר הצהריים היה לנו שיעור עם המ''מ, מד''ס (אימון גופני), ואפילו משחק מאוד נחמד שעשינו עם המ''מ. ביום חמישי בערב, תירגלנו את הטקס השבעה שהולך להיות ביום ראשון הקרוב (21/12) בשעות הערב, הגענו לפלוגה והייתה תפוארה ממש יפה.... הראו לנו את נוסח השבועה, והיה באמת נחמד. יום שישי הגיע, בשעה 8 בבוקר כולנו כבר יצאנו בדרכנו הבייתה... בידיעה שהטירונות עוד שנייה, ממש עוד שנייה - מסתיימת. אז מה עכשיו? ביום ראשון הקרוב, 21/12 אני חוזר לטירונות, בערב יהיה טקס השבעה בפלוגה, ואני כמובן לוקח מצלמה דיגטאלית ואתעד הכל בע"ה  . במהלך השבוע נעבור מבחנים פיזיים, טיול לירושלים, החזרת ציוד, וזהו ביום חמישי - 25/12/08 סיימתי טירונות בניצנים, אין עוד הרבה... אני אופטימי! ומבטיח לתעד הכל ולהעלות לפה פוסט ענק עם תמונות . עד אז, רק בשורות טובות!!  מתן.
הפוסט נכתב בתאריך: 19/12/2008 16:37
20 אופטימיים תהיה אופטימי אופטימיים כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע המלץ על הקטע אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-25/12/2008 14:00
ארכיון:
שבועיים רצופים בטירונות - אז איך עבר ?
שלום לכולם! אז סוף סוף עברו להם שבועיים שלמים ורצופים שבהם הייתי בטירונות בבט"ר ניצנים. וכמו שהבטחתי, אני מסכם. ביום ראשון, (30/11/08) חזרתי מהבית לבסיס ניצנים בידיעה שהשבוע אנחנו סוגרים שבת. אפוף כוחות, עליתי עם כל הציוד לתחנת הרכבת באשקלון, ומשם אספו אותנו אוטובוסים לבסיס עצמו. השבוע הראשון של הטירונות היה דיי סביר, חילקו אותנו לאוהלים וכמעט כל יום שינו את המיקום שלנו באוהלים, עברנו הרבה הרצאות, ושיעורים, הכרנו את כל הסגל: המ"מ, המ"פ, הרס"פ הרב של היחידה, הרופא של היחידה וכל השאר... בנוסף קיבלנו קיטבג ב' עם ציוד לטירונות בלבד: מדי ב', קסדה, אפודה, מימיות, מעיל ב' וכל שאר הציוד הנחוץ... עלינו על מדי ב' ובמהלך השבוע קלטנו נשק בנשקייה, M 16, לא התלהבתי במיוחד מהמצב, בכל זאת 3 קילו שכל היום עלייך ואסור לך להפקיר אותו לחצי שנייה, זה מתיש... כל בוקר היה מתיש ומעייף מחדש, לקום בשיא הקור, כשהשמש אפילו עדיין לא התעוררה, ולהתחיל לסדר אוהלים, להצניע אזרחי, לנקות את הנשק... לבדוק את הנשק כל יום מחדש (רוס"ר M 16, לבדיקה, בשוטפת, הלאה פעל). ואותה מנגינה מדי בוקר (נשק 60 מעלות, ניצרה וודא, 5 אצבעות על ידית האחיזה)... מעייף ולא קל. בסה"כ השבוע הראשון בטירונות היה נחמד ולא מעייף מבחינה פיזית, העובדה שאנחנו ערים בכל יום בממוצע 15 שעות השפיעה על העייפות הנפשית של כולנו, לא מעט נמנמו ונירדמו במהלך השיעורים שהיו לנו, ובצדק...יש לומר. במהלך השבוע היה לנו יום שלם של מטווחים, מ-7 בבוקר עד 7 בערב יצאנו למטווחים, היה בסה"כ בסדר גמור. הגעתי למציאות אחרת. איך שולטים בך. איך זה להרגיש כשאין ממש פרטיות, להתקלח ביחד, לישון 10 באוהל, לנעול את התיק שלך, להיות אחראי לציוד שלך, ובעיקר לישון פחות מ-6 שעות בלילה. כל יום כשהגיעה שעת הט"ש (טרום שינה) כבר לא נשאר כוח לנצל אותה אחרי יום שהיה מתיש ומעייף. ולמרות הכל, קשה לי להגיד שעבר קשה, כי לא עבר ממש קשה... המשמעת היא לא בשיא, ויוצא לראות שגם המפקדים הם בני אדם! (כן, כן!!). סוף השבוע הגיע, והידיעה שלא יוצאים לבית אלא סוגרים שבת ביאסה את כולנו. יום שישי הגיע (5/12/08) קיבלנו הדרכה על נוהל שבת, אין להסתדר ב-ח', אין הוראות, אין זמנים, כל אחד לעצמו... מה שכן יש...ומאוד מבאס זה... שמירות של שעתיים בבסיס עצמו! לי דפקו כ-10 שעות שמירה במהלך השישי שבת, וגם בזמנים לא נורמאליים כמו 2 בלילה עד 4 בבוקר. השמירות הליליות היו הדבר הכי קשה, היה קר, היה מעייף, היה מתיש, היינו צריכים לסחוב איתנו 2 מיימיות מלאות, 4 מחסניות מלאות ב-29 כדורים, אפודה, קסדה וכמובן את הנשק... היה קשה ומעייף, בשמירות אסור לדבר בפלא', אסור לאכול, אסור לקרוא, אסור כלום!! רק לשמור.... לא פעם ולא פעמיים טחנו אותי בשמירה והגלגול, כלומר ההחלפה של השמירה לא התבצעה ויצא ששמרתי הרבה יותר. למרות כל הקיטורים, שישי שבת היה סופשבוע נחמד בבסיס, ביום שישי בערב, (לשם שינוי) היה אוכל טוב מאוד בארוחת ערב... כל השבוע יש אוכל ממש על הפנים, בבוקר ירקות, ביצים, גבינות ולחם.... ככה כל בוקר! בצהריים אוכל מעאפן ובערב גם כן.... במהלך היום מקבלים פריסה: פירות ולחם עם ממרח שוקולד לא מוכר או ריבת תפוזים (בחיים לא נגעתי בזה, זוועה). מזל שהיה את יום שישי בערב שהיה אוכל נורמאלי. בקיצור, שישי שבת עברו חלפו עם שמירות לא מעטות וטחינה אחת גדולה. שבוע חדש התחיל, יום ראשון (7/12/08) הגיע, והשבוע הזה היה נטול תוכן לגמרי! 3 ימים שלמים היינו בתורנות מטבח, למרות שברוב זמן התורנות נעלמתי מהחדר אוכל והתפנתי לכל מיני עיסוקים אחרים, השבוע היה מעצבן והרגשתי שסתם אין להם מה לעשות איתנו ומחפשים איך להעביר עוד שבוע. במהלך השבוע היה לנו מדסי"ם (אימוני כושר) עם המפקדים והמפקדות, הם עלו על בגדים אזרחיים, והיה מעין שובר שגרה, היה מצחיק ונחמד, ובאמת למרות שאני מקטר לא מעט, היה בסדר, קיבלנו הרבה הפסקות, אחרי כל ארוחה קיבלנו הפסקה. ובנוסף, היה לנו גם שיעור קרב מגע עם הנשק, שהרס"פ העביר... סוף השבוע השני הגיע סוף סוף, כולם כבר מתחילים להריח את הבית, יום שישי הגיע (12/12/08) ובשעה 6 בבוקר התעוררנו כולנו (אחרי ששמרתי באמצע לילה משהו כמו 4 שעות), החזרנו את השקי שינה, המזרנים והציוד ב', קיפלנו את היריעות באוהלים, ואחרי שעברנו תדריך יציאה בשעה 8 בבוקר כמעט כולם יצאו לבית. אבללללל... אני ועוד לא מעט חב'רה לא בדיוק יצאנו ב-8, היו כאלה שנעשנו בגלל שהפקירו נשק, התחצפו למפקדים, לא קמו לשמירות - ולכן קיבלו שעות ביציאה. אני לצערי, קיבלתי שעתיים ביציאה על הדבר הכי מטומטם שיש, פעמיים שכחתי לשים את הפלא' על שקט, ובאמצע שיעור עם המ"מ הוא צילצל, ולכן נתנו לי שעתיים ביציאה. כשהרוב יצאו בשעה 8, אני רק בשעה 10 יצאתי מהבסיס. היה מרגיז, כי לא עשיתי שום דבר נוראי שמגיע לי להיענש עליו, אבל למדתי את הלקח שלי... לפני הצהריים הגעתי לבית, התחושה הייתה מוזרה, דיי התרגלתי לאוהל המאובק. ביום ראשון, (14/12/08) אני צריך להיות שוב בבסיס ב - 10 בבוקר, ואז בע"ה חוזר לבית ביום שישי ה- 19/12, אז העידכון הבא בבלוג ב- 19/12 בע"ה. תאחלו לי שבוע קל ושיעבור מהר. מתן - בטירונות בניצנים. 34 אופטימיים תהיה אופטימי אופטימיים כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע המלץ על הקטע אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-26/12/2008 21:15 דפים: 1 החודש הקודם (11/2008) החודש הבא (1/2009) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
126,111 :אופטימים שנכנסו לבלוג עד היום |
, אכלנו ארוחת צהריים טעימה במיוחד, כשבסופה אפילו קיבלנו סופגניות 
. ואת צהריי היום בילנו בכותל, הנחתי תפילין, התפללתי, הצטלמנו כולנו ובאמת היה יום מקסים ושובר שגרה. בסביבות 7 בערב הגענו חזרה לבסיס, הצעידו אותנו לחדר האוכל (שמאל ימין שמאל), בחדר האוכל חיכו לנו עוד סופגניות (אוי לשומן!). אחרי ארוחת הערב הוציאו אותנו לשעת ט"ש וככה יצא שבסביבות 9 וחצי בערב כולנו כבר הלכנו לישון. ולא סתם... בגלל שביום רביעי היו לנו מבחני בר-אור. הלילה של יום שלישי היה אחד הלילות הסיוטיים בטירונות כולה, האוהל נפל מליון פעמים, הרוח הייתה בלתי נסבלת, לא כייף לישון בתוך אוהל כשבחוץ קור כלבים, והרעש שהרוח עושה מעיק ומפריע לישון. למרות הלילה שעבר לא קל, והתעוררתי בו 20 פעם אולי, יום רביעי הגיע, בשעה 6 בבוקר בערך כבר היינו כולנו במגרש הספורט, לבושים על אזרחי, היו מבחנים של שכיבות שמיכה, שכיבות בטן וריצת 2,000. לא היה בדיוק כיף לרוץ, ולעשות שכיבות בטן ושמיכה בשעה 6 בבוקר, אבל כיף שזה עבר. 
אחרי הבוקר המקפיא במיוחד, הלכנו לאכול ארוחת בוקר ומשם נשלחנו לאוהלים להוציא את כל הקיטבג ב', משמע את כל הציוד ב' שקיבלנו לטירונות (קסדה, אפודה, מימיות, שמיכות, מעיל ב', מדי ב' וכד'...), כל חייל פרס ב-ח' ענקית את כל הציוד במגרש המסדרים בפלוגה, והסמל בדק שלכולם יש את הכל. באותו זמן היינו על מדי א', ההרגשה שהטירונות עומדת להיגמר כבר בוערת בכולם, וללא ספק ההרגשה הייתה מעולה במיוחד! אחרי שהחזרנו את כל הציוד ב' (איזה הקלה..) קיבלנו הפסקות ועוד הפסקות. ולפני ערב הייתה שיחת סיכום עם המ''מ, כל חייל העלה רשמים מהטירונות, נקודות לשימור ולשיפור, היה באמת נחמד. הלילה של יום רביעי היה גם הוא שכונתי במיוחד, כולם הצטלמו, הרשו לעצמם 'קצת' יותר (וכן.. גם אני!), האווירה הייתה פשוטה מעולה. והנה... זה קרה !!! יום חמישי, 25/12/08, הגיע!! כולם ערים בשעה 5 וחצי בבוקר, ממהרים להוציא מהאוהלים את השקי שינה, את המזרנים וללכת כבר הביתה! יום חמישי בטירונות היה יום קר במיוחד, הגשם לא הפסיק אפילו לא לרגע, וכולם נעמדו ב-ח' באמצע הגשם בלי רחמים. קיבלנו הוראות מהסמל, לנקות את הפלוגה, להרים זבל, לנקות שירותים, לסדר אוהלים, 10 מיטות בכל אוהל... ואחרי אולי 3 שעות של ניקיון סיימנו. כל מי ששילם קיבל קפוצ'ון בצבע שחור מהטירונות עם מיטב מהציטוטים שלנו, ואיור של הסמל ההודי שלנו (וכן אני גם קניתי את הקפוצ'ון). בסביבות השעה 10 בבוקר הגיעו קציני המיון מהבקו"ם לחלק לכל חייל את הצו סיפוח שלו. משמע איפה הוא הולך לשרת. היו כאלה שקיבלו להיות טבחים, נהגים, חיילי לוגיסטיקה, מודיעין ועוד... אני נורא נורא התבאסתי מהשיבוץ שקיבלתי: חייל במערך הטכני. מה קשור טכני?! מה לי ולכל הדברים האלה של לתקן טנקים...רכבים...כלי לחימה, נשקים. אבל אין מה לעשות, ביום ראשון הקרוב אני צריך להתייצב בצריפין ומשם כבר נראה מה הלאה... בינתיים, הכי חשוב שהטירונות הזו עברה, ועברה בשלום! פלוגת חרוב, מחלקה 3, נוב' 08 - אזכור לעד !!! 27/11/08 עד 25/12/08. 
