כינוי: מָתַן (:
גיל: 34
מין: זכר
[email protected]



אני כבר עשיתי מנוי, ואתם?

הקלידו כאן את כתובת המייל שלכם:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח



 << מאי 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      



חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


הטבעות בניהולי:
« - - - - - - - - שעמם » ±
« - - - - - - - - שרוט » ±
« - - - - - - - -בצפ'ר » ±




הוסף מסר







חייל משוחרר.
משקפופר D:
חסר סבלנות.
עקשן.
לחוץ.




Matan Hayoon




ממתקים וחטיפים [:
ירקות ופירות..כמעט הכל
לצחוק
חופש
חגים
דולפינים
מיץ תפוזים טבעי
אינטרנט
פיצה
מחשב
ערוץ 2
סדר
נסטי אפרסק
קרמבו וניל
שסק ^^
קולה ZERO




ג'וקים וכל המתלווים אליהם
דיכאון
להיות עייף
להתאכזב
להתעורר מוקדם
להתפדח
נחשים
סיגריות
פוזואיסטים
פוליטיקה
פרחות
קנאים
שאומרים לי מה לעשות
שלא יודעים לפרגן
שלא סומכים עליי
שמקרצצים לי
שנדבקים אליי




אתר "עולם משלי"
אתר האהבה הישראלי
אתר השואה והגבורה
דף הפליקסים שלי
הבלוג שלי בתפוז





רוצים גם ללנקק אותי ככה? בכפתור פלאש?
לחצו כאן.
אם קישרתם את הבלוג שלי אצלכם, תודיעו לי בתגובות לפוסט, ואני אקשר אתכם גם בבלוגים שלי, פה ברשימות !




22 דברים שאתה שואל את עצמך.
כל הפחדים בעולם.
לצחוק כל הדרך.
הפאדיחה של חיי.
יום השואה והגבורה- תשס"ו.
יום הזיכרון לחללי צה"ל- תשס"ו.
הגבול שבין השנאה לאהבה...דק מאוד.
אִמָּא אִמָּא אִמָּא.
אז... מה זאת אהבה ?!.
רק עוד חלום שלא יתגשם.
הטיפוסים הקבועים בקולנוע.
"מועקה" / סיפור קצר.
הטוב תמיד חוזר אלייך.
"כי אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא".
סקירת הבלוגים 2006.
בודדה ומאושרת / סיפור קצר.
כוחן של מילים.
רק כוס חלב...
אילת 2006.
"כוכב נולד" 4 -סיכום.
קלה להשגה/ סיפור קצרצר.
סיפור עם מוסר.
גדנ"ע 2006- סיכום.
"מקופלת" / סיפור קצר.
רציתי רק לומר לך.
"אל תמעיט בעוצמת פעולתיך".
"מלאך בבלט" / סיפור קצר.
טיול שנתי: אילת 2007.
פסח "ליל הסדר"- 2007.
יום השואה והגבורה- תשס"ז.
יום הזיכרון לחללי צה"ל- תשס"ז.
יום העצמאות- 2007.
נוף- לא רק בחלום / סיפור קצר.
ציטוטים מצחיקים.
"שוב בא החורף".
סיפורו של נהג מונית.
חוקים שחובה לחוקק.
פוסטמונות - הצצה אל החדר שלי.
"על החיים ועל המוות" / סיפור קצר.
יום השואה והגבורה- תשס"ח.
יום הזיכרון לחללי צה"ל- תשס"ח.
טיול שנתי לכינרת - 2008.
מהו חבר אמיתי ?
"קיר לבן" / סיפור קצר.
מסיבת סיום כיתה י"ב / מחזור ס"ה.
קוקה קולה וילג' - 2008.
יש עוד אנשים טובים.
סיפור ליום כיפור.
מהו חבר אמיתי ?
צפו לבלתי מצופה.
יום השואה והגבורה- תשס"ט.
מהי עצמאות ?
לצחוק כל הדרך...
רק עוד חלום שלא יתגשם.











































אופטימיים אחרונים....

השקרן הכן
Mr. Wexler
זהזה
y.grace
Banner Help&Design
The Nyx
דניאלי ודי.






כל הציטוטים מהבלוג שהופיעו בדף הראשי של ישרא:














5/2006

ארכיון:

למרות שהיה לי היום יום עמוס ביותר- אני שמח !!!

ש-ל-ו-ם לכולם ומה קורה?! קודם כל עליי לציין שאני מאושר =) זה היה יום עמוס, יום גדוש, יום מעייף, יום ארוך אך למרות כל זאת, היה אחלה יום. היום בבוקר קמתי, קראתי "מעריב לנוער" ו"ראש 1" קיבלתי את שתיהם היום חח....
 
ונעבור למה שהיה היום בבית הספר-
 
שעתיים ראשונות היה לנו אנגלית- ראינו סרט (סוף שנה וזה... אז רואים סרטים חח...) סתם חרא של סרט, דיברתי כל השעתיים עם כמה בנות שהיו לידי,היה ממש נחמד.
אחר-כך היה שיעור כימיה, היום היה שיעור אחד לפניי אחרון (למה יש שבועות,בגרויות,מתכונות,חופשים ולא יהיו עוד שיעורים חוץ מאחד אחרון) אז סתם למדנו, לא העתקתי כלום מהלוח (למה להעתיק?!) שנה הבאה (י"א) לא לומדים את זה, זה מקצוע פנימי, היה כבר מבחן, מ-י-ו-ת-ר. אחר-כך היה שיעור תנ"ך ===> קיבלנו מבחנים, וקיבלתי 93 !! כן כן כן, חיוך עלה על פניי, בייחוד שידעתי שיכולתי לקבל 99, אבל היתה שאלה שלא היה לי כוח לענות עלייה (וידעתי שירדו לי נקודות בה..ואכן בה ירדו לי..)
עכשיו יש פה כמה בלוגרים שקוראים את זה ובה להם להפליק לי "מה הוא רוצה הסתום הזה? 93 זה מצויין" ככה תגידו, לא? :) אבל אני יודע שיכולתי לקבל יותר-אז שחושבים על זה, זה מבאס. כי ידעתי את התשובה לשאלה שירד לי בה נקודות סתם לא היה לי כוח לענות עלייה, אבל בקיצור היה ממש משמח, וזה עשה לי את היום =) אחר-כך היו לנו שעתיים היסטוריה, היה סבבה לגמריי. סיימנו ללמוד ב- 13:30 והלכתי למורה פרטית מבית הספר,בדרך ביקרתי בסופר קניתי כמה דברים טעימים =) ובשעה 15:00 הגעתי למורה פרטית ללשון. (המון זמן ללכת אבל גם משכתי את הזמן...) הייתי אצל המורה פרטית ללשון-הבנתי מה היא לימדה, וזה גם אחלה =).
בשעה 16:30 חזרתי לבית עייף,תשוש,אחרי יום ארוך מעייף אבל עם חיוך על הפנים-וזה מה שחשוב (הלא?)
ביום רביעי (מחר) יש לי בוחן במתמטיקה, אני שמח גם-כי זה הנושא הכי ק-ל שבעולם, ואני מקווה, יותר נכון בטוח- שיהיה בסדר !


 


הפוסט נכתב בתאריך: 30/5/2006 17:59
112 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: חופשי ומאושר (: ב-27/7/2006 00:57

ארכיון:

אני פשוט ש-ו-נ-א את המורה למתמטיקה, וגם את המחנך שלנו.

 

איזה עצבים! עצבים! לא תיכננתי לעדכן היום, אבל קרה משהו מקודם שמחייב עידכון, לפני שנסביר מה קרה, קבלו קצת רקע-

היום-יום ראשון היה לנו שעה ראשונה מתמטיקה, המורה המפגר שלנו חזר על שעורי הבית שהיו,ואני שונא שהוא חוזר על שעורי הבית,כי זה מבזבז את השיעור, וזה סתום ביותר, אז לא הקשבתי לו... ועשיתי תרגילים חדשים בזמן שהוא בודק את שעורי הבית בלוח, קיצר זאת שישבה לידי שאלה אותי שאלה,עניתי לה...והמורה אמר לי "מתן,תעבור מקום" "לא רוצה" עניתי לו, ולא עברתי מקום כי לא היה לי כוח,היה לנו רק ספר אחד,ולא עשיתי שום דבר שמצריך את העברתי, קיצר- לא עברתי מקום, והמורה הסתום הזה אמר שהוא יטפל בי בחומרה, חומרה אמא שלו. קיצר- אחרי שיעור מתמטיקה המעצבן היה לנו שיעור של"ח, המורה לשל"ח הוא גם המחנך כיתה שלנו,  והוא בא אליי-ואמר לי "בלה בלה בלה ובלה בלה בלה.." ולמה לא הקשבתי לו (יעני למורה למתמטיקה) ממש מעצבן, לא התייחסתי אליו. קיצר, היה ממש מעצבן !

 

והיום בערב התקשר המחנך שלי לאמא שלי, וסיפר לה את כל הסיפור עם המורה למתמטיקה, ואם כל זה גם לא מספיק לכם

===> הוא ניפח את זה כל-כך הרבה, וסתם הרחיב את זה יותר מידי,כאילו מי ישמע איזה אירוע היה, פשוט לא ייאמן.

"חייב להקשיב למורה!" "חייב לציית לו", מה הוא רוצה המחנך הזה מה?! המעצבן הזה ! אמרתי לו בטלפון שזה לא פייר, לא עשיתי כלום, "כולה לא עברתי מקום" הוא ענה ש "לא עשיתי כדברי המורה,והורדתי את מעמדו בפניי כל הכיתה" והוא אמר השהייתי צריך לעבור מקום, ואחרי זה לפנות אליו-למחנך שלי ולהתלונן. אה יופי! ועל מה הייתי מתלונן? על זה שהמורה למתמטיקה העביר אותי מקום? נו באמת..

 

אז המחנך התקשר לבית, סתם ניפח את העניין, אמא שלי חמודה-היא קצת צעקה :) אבל סלחה :) והוא אמר שכנראה הם יזמינו אותה לבית הספר, יאללה נו-קיבנמאט איתו. שונא את 2 המורים האלה: גם את המורה למתמטיקה, וגם את המחנך שלנו.

סתם רציתי לפרוק את זה פה, תודו שזה מעצבן- סתם מכל לימון עושים גוויבה (הכוונה שמכל דבר קטן הופכים אותו לענק...).

הפוסט נכתב בתאריך: 28/5/2006 20:43
176 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: ●••●חייו של נער משועמם●••● ב-1/6/2006 15:59

ארכיון:

"מועקה" -סיפור קצר. / מאת: מתן ח.

תאר לך שלאחר לילה רגיל של שינה אתה קם בבוקר בלי שום דבר שמעיר אותך, פתאום אתה מגלה שאתה בכלל לא ישן על המיטה שלך, אלא על משהו קשה ומוזר. מתברר שאתה בכלל לא ישן על מיטה, אתה בעצם ישן על רצפה, אתה מגלה שגם הרצפה היא לא רצפת החדר שלך בכלל. אתה יושב ורואה לפנייך מראה שלעולם לא ראית אתה יושב על קרקע לבנה בתוך חדר ענק שלא נגמר אבל לא, זה בכלל לא חדר, זה אפילו לא בית, זה גם לא חצר,זה גם לא בניין, ובטח שלא גן, אלא פשוט קרקע לבנה וענקית שנמשכת ללא כל הפסקה... אתה לא מבין מה קורה, קם על רגליך ובוהה כמה רגעים במקום המוזר והמשונה. אחרי כמה דק` אתה מתחיל ללכת, כמה צעדים, ושואל את עצמך...לאן?  

 

אבל אין לאן, כי אתה לא יודע לאן. אתה מתהלך ומחפש אנשים,מישהו שיודע, מישהו שמבין, מישהו שגר שמה, מישהו קרוב, שיסביר את המצב, אך אין איש בשום מקום רק אתה. אתה שואל שאלות רבות, אך אין מי שיענה תשובות.  אתה מנסה להיזכר מה קרה יום לפני בהנחה שאתה כבר מת.  מנסה להיזכר במשהו אבל לא זוכר דבר. אתה מנסה להיזכר במה שקרה בכלל אתמול שילשום בחיים בכלל,אך עדיין לא זוכר כלום. אתה מנסה לזכור משהו אפילו קטן אבל לא זוכר בכלל. בסוף אתה מגלה שאין לך זיכרון בכלל, אתה אפילו לא זוכר את שמך,שם אמך,משפחתך,משהו... אתה בטוח שהשתגעת, או שאתה חולם ומאוחר יותר תתעורר, ולמרות שהכל נראה כל כך אמיתי נמשך הרבה זמן וכלל לא נגמר, אתה ממשיך וממשיך לעמוד שעות ומחכה שתתעורר, אבל לא קורה כלום. אתה מתחיל ללכת מהר,יותר מהר, ואף לרוץ אל המקום הלא ידוע לאנשהו רחוק מפה... אתה מביט למעלה ורואה שמיים ענקיים ומפחידים שום דבר לא יותר. אתה מביט לצדדים אך לא רואה כלום. הכל מוזר משונה אפור לבן..אתה רץ יותר מהר, רץ, רץ רץ, וממשיך לרוץ שעות במהירות ובכל הכוח. אתה אפילו לא יודע כמה שעות אתה רץ, רק בתקווה למצוא אף חפץ קטן, עד שנגמר לך הכוח, אתה מתחיל להאט, אבל אתה ממשיך ללכת וללכת אבל לא מגיע לשום מקום. לבסוף אתה נופל, אתה מנסה לצעוק אבל אף אחד לא שומע. אתה שוכב, מנסה לקום אך ללא הצלחה. ואז אתה רוצה לבכות ולבכות, אתה ממש מנסה לבכות, אבל אפילו הדמעות מסרבות לצאת. אחרי שעות ארוכות של שכיבה שנראות כמו נצח ואף שנים , אתה שוב מנסה לקום. אתה קם על רגלייך, וממשיך ללכת עוד כמה צעדים. אתה מגלה שאין בכלל אף טיפה אחת קטנה של סיכוי. אתה נכנע ונופל שוב על הקרקע הלבנה והמשונה, העיינים מתחילות להסגר לך..אתה עייף עד מאוד...כבר לא יכול לנשום.. לך לישון כבר. מחר תקום ליום חדש, אולי טוב יותר, אולי גרוע יותר. מה שבטוח שזה יהיה יום חדש. 

* כתיבה נוצרת.

הפוסט נכתב בתאריך: 26/5/2006 19:33
328 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-27/11/2009 23:34

ארכיון:

86 במתכונת בהיסטוריה, אכזבה או לא אכזבה ? זו השאלה.

שלום לכולם, קודם כל נציין שרשמית הבלוג סיים את העיצוב, רואים את העיצוב בבלוג עכשיו? הוא חדש,סופי וכך הוא יישאר בזמן הקרוב. מי שאוהב אותו מעולה, מי שלא אוהב יש בצד שמאל למעלה איקס אדום, הוא מוזמן ללחוץ עליו :-) ... ונעבור למה שהיה היום-יום חמישי.

 


 

כמידי יום חמישי, התחלנו ללמוד בשעה 09:00 כאשר קמתי דיי מאוחר, וכמעט איחרתי לבית-הספר (ואני שונא לאחר...)

שעה ראשונה היה לנו שיעור כימיה,המורה שלנו לכימיה דתייה, אז היא דיברה על יום ירושלים, ועל עוד כמה דברים.. לא למדנו,היה דיי נחמד. אחר-כך היה שיעור אנגלית לא עשינו שום דבר, לאחר-מכן היה אמור להיות שיעור תנ"ך, אבל משום מה המורה לא הגיעה לשיעור,אז סתם השתעממנו, לא היה מה לעשות...

אחר-כך כמידי יום חמישי, היה לי שעה חופשית- גיאוגרפיה, המורה שלנו לגיאוגרפיה ילדה כבר מחופשת הפסח, ואין לנו שיעורי גיאוגרפיה, אז יש לנו בימי חמישי (וגם בימי ראשון..) שעה אחת חופשית קבועה, עשיתי "מחויבות אישית" בספריית בית הספר שלי.

לאחר כל זה, הגיע שיעור ביולוגיה, היה ממש מצחיק, כי בקושי למדנו, ויש לנו מורה ממש מפגרת ;P

ואחר-כך הגיעה השעה האחרונה- היסטוריה, ישר שהמורה נכנסה לכיתה שאלתי אותה "נו המורה! כמה קיבלתי במתכונת בהיסטוריה" (למי שלא יודע...ולמי שלא קרא פה פוסטים קודמים,המורה להיסטוריה הבטיחה לבדוק את המתכונת שלי ראשונה... כלומר,היא לא החזירה היום את המתכונות..אלא רק בדקה כמה מהם, בין היתר את שלי, חע חע חע) קיצר, היא ענתה לי שהיא לא מרצה מהמתכונת שלי-ישר התאכזבתי, היא אמרה לי שקיבלתי 86, האמת? התאכזבתי מאוד מאוד, בתעודה בהיסטוריה יש לי 95, והמתכונת הזו הייתה הציון הכי נמוך שהיה לי השנה במבחנים בהיסטוריה. המתכונת זה בעצם 10 אחוז מציון המגן השנה,וזה בעצם כל החומר מתחילת השנה, אבל המגן הסופי שלי,שאיתו אני אגש לבחינת הבגרות השנה בהיסטוריה יהיה הרבה יותר גבוה, זה בטוח. אז תחליטו אתם אם 86 זה אכזבה, או לא אכזבה. וזהו, אחר-כך הגעתי לבית, ולמדתי מעט למבחן בתנ"ך שיש מחר.

 

היום יום ירושלים, מחר יום שישי, מאחל לכולם שבוע מ-ד-ה-י-ם

הפוסט נכתב בתאריך: 25/5/2006 17:20
242 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: ●••●(°•~חייו של נער משועמם•)●••& ב-28/5/2006 20:21

ארכיון:

הטיפוסים הקבועים בקולנוע / מאת: מתן ח.

אין כמו לראות סרטים ועוד יותר כיף בקולנוע! להכנס עם ערימת פופקרן שתספיק לכל האולם ואחותו,עם כוס שתייה ענקית שאני בספק אם תגמרו... אבל כמו שכולנו אוהבים את הרגעים הטובים האלה, תמיד זה יהיה רע.. אז קבלו את האנשים שחייבים אבל פשוט חייבים להופיע בסרטים!

 

1. הלועס אתם מגיעים לסרט,מתמקמים לכם בנחת,והנה צץ מאוחריכם איש,נראה רגיל למדי... הסרט מתחיל ואתם שומעים דיר חזירים מאוחריכם ולא מבינים איך? אתם מסתובבים ורואים את אותו האיש "הרגיל" לועס כמו חזיר, כן תאלצו לסבול את זה כל הסרט.. וזה רק התחיל!

 

2. פאק'צה אתם באמצע קטע לוהט בסרט, המתח הולך ומתגבר ופתאום ממקום נידח מגיע "רינג..רינג.." אתם לא מבינים מאיפה, עד שאתם קולטים את הפא'קצה ששכחה לסגור את הסלולרי,ומתחילה לדבר בקולי קולות והורסת את כל המתח. אוי, כמה נחמד אה?!

 

Tipo

 

3. המאחרים עוד לפני שהסרט מתחיל להיות עמוק יותר מדי, ואתם מנסים לקלוט מה בדיוק הולך בו כדי להבין על מה מדובר - מגיעים המאחרים הסדרתיים שידאגו להפריע לכם, להרוס כמה דקות של הנאה, ולעשות רעש בחיפוש אחר המקום שלהם, "הלו שש..הסרט כבר התחיל!".
 
4. הגבוהים תמיד אנחנו מבקשים מהקופאית לתת לנו מקום טוב, אבל איך נאמר?! זה לא מסתדר תמיד... בהתחלה אתם אמנם חושבים שהכול בסדר, אחלה מקום, באמצע איפשהו, ואז מגיע איזה בנאדם 190 לפחות,אוי יופי לכם כל הסרט הלך, בלי הרבה חוכמות עברו מקום! אלא אם כן תרצו לראות כל הסרט את הגב שלו..
 
5. יש לי פיפי!" שתיתם הרבה לפני הסרט?! בורח לכם פיפי? הגיע הזמן שגם אתם תפריעו! אל תתאפקו זה לא בריא :) השירותים קוראים לכם...

 

Tipo

 

6. המפרש הלאומי או יותר נכון אבא "תמים" כיבכול שמסביר לבנו הקטן כל מה שקורה בסרט. עברו מקום בלי חוכמות,למרות שגם מרחוק כנראה שתשמעו אותו, אולי כדאי שפשוט תלחשו לו "שששש.." לא מביאים ילדים קטנים לסרט שהם לא מבינים! זה די ברור לא!?
 
7. שאלות שאלות, כל היום שאלות בין אם אתם מכירים אותו או לא,הצפת השאלות מתחילות בעוד 3..2..1.. "מה? למה הוא לוקח אותה לשם?", "רגע, תסביר לי מה הולך בסרט". "הבנת משהו?","לדעתך זה הרוצח"?ועוד מגוון שאלות שלא יגמרו אם יש לך סבלנות זה טוב, אם לא פשוט תשתיק אותו!  מעצבן או לא?
 
8. "אייה!די לבעוט! מה בסה"כ ביקשנו? שעה של נחת ושל כיף, כדי לצפות באיזה סרט, על כיסא נוח ונעים? כן כן, זה מה שביקשנו. אבל הבחור המעצבן שיושב מאחור לא מבין את זה ובועט בפראות בכיסא שלכם כל עוד נפשו בו. למה מה אתה חושב שזה, שק איגרוף? או שהרגליים שלך סתם ארוכות? זה לא תירוץ! תבקשו יפה, אם זה לא עוזר,ובדרך-כלל לא עוזר, עברו מקום!

 

Tipo

 

9. מטחנת הפופקרן הנה הוא מגיע..הוא מתיישב לידך הוא ושק הפופקרן הגדול שלו..עד עכשיו זה נראה נורמלי לחלוטין, הסרט מתחיל ואתה שומע מגרסה, לא מבין מאיפה,מסתכל מאחורה,מקדימה,עד שאתה קולט שזה זה שיושב לידך- "הלו תגרוס בשקט בבקשה".
 
10. אלה שלא קשורים לכלום סתם יקומו באמצע הסרט, אין לזה הסבר, אכן תופעה מוזרה... אז זהו, אלו היו עשרת האנשים שבטח יגרמו לכם לשבת כמה שיותר רחוק מהם! אם אתם חכמים תדעו להתאים את עצמכם לכל אחד, אם לדוגמא מספר 7 עם השאלות ממשיך וממשיך תגידו תמיד "לא יודע" עד שימאס לו :). ~צפייה מהנה~.
 
הכתבה שלי פורסמה גם באתר האינטרנט "טיפו"-

הפוסט נכתב בתאריך: 23/5/2006 14:46
361 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-1/10/2007 20:44

ארכיון:

אז מה היה היום בבית הספר. וגם קטע נחמד ביותר.

שלום רב לכל הגולשים בבלוג. אז ראשית כל נפתח בהודעה שהבלוג משנה עיצוב. העיצוב שיש כרגע בבלוג לא סופי, ובקרוב, אולי עוד היום העיצוב בבלוג ישתנה, שווה לראות אותו בסיומו :) אגב! מי שרוצה לראות את העיצובים הקודמים שהיו בבלוג,מוזמן לחפש אותם ב"רשימות" בצד שמאל. ונעבור למה שהיה היום-יום שני:
 
בבוקר קמתי בשעה עשרה ל-8, כמו מטורף התארגנתי ועפתי לבית הספר.
שעתיים ראשונות היה לנו מתמטיקה,היה סבבה.
אחר-כך היה לנו שעתיים היסטוריה- היה מ-מ-ש קורע, כל-כך מצחיק שזה לא ייאמן.
כל השיעור היה רעש,צחוקים,אני ניגנתי בפלאפון,הדלת בכיתה שלידנו נתקעה והיו בתוך הכיתה תלמידים, ואני? אני יושב בדיוק מול המזגן,כך שכל הקור נופל ישר על הגב שלי,קיצר, ממש סבלתי, ובכלל כל מי שיושב בטור שלי בכיתה, המזגן מעלינו וממש קר, אז בלי שהמורה שמה לב כיבתי את המגזן,אחרי כמה שניות היא שמה לב שמישהו כיבה-והתעצבנה, אחר-כך כיבתי שוב כשהיא לא שמה לב,ושוב היא אחרי כמה דקות בטח נהיה לה חם והיא קלטה שהמגזן התכבה בדרך פלא. יש רוחות בכיתה הזו!!
חחח...היה מצחיק, בכלל היא מורה סתומה ילדים יוצאים ונכנסים לכיתה,והיא..היא לא שמה לב, וגם אם היא שמה לב-לא אכפת לה.
בסוף השיעור היא הבטיחה לי שהיא תבדוק את המתכונת (מבחן מסכם) שלי ראשונה!! ואיזה כייף לי :).
אחר-כך היינו אמורים להמשיך ללמוד, אבל כ-ו-ל-ם הלכו הביתה, כי היו צריכים לפנות את הכיתות לבגרויות שאחרים עושים.. אז סיימנו ללמוד מוקדם. הגעתי לבית, ובצהריים הלכתי ל"אופטיקה הלפרין" וקיבלתי את הזוג משקפיים החדש שלי, נחמדות. אחר-כך קניתי כמה חטיפים (למתעניינים שבכם: סוכריות "רייזן",במבה,ביסלי גריל,בייגלה,קוראסון חמאה וצ'יפס 30 אחוז פחות שומן). יש לי מחר יום שדה- (במסגרת של"ח)... יום שדה לת"א-פארק הירקון :) מקווה שיהיה כייף. וכמובן, קבלו קטע יפה-
 


 

אלוהים לא דורש שנכבד אותו..
אנחנו מתעקשים להעניש את אלוהים אף שאנחנו יודעים
שאלוהים רחוק מאוד מכל דבר שנוכל להעלות בדעתנו..
לאלוהים אין מין..זו רק עוד האנשה..
לאלוהים אין דת..כולנו יודעים זאת בליבנו..
אלוהים בלתי נראה, בלתי נודע, ובכל זאת הוא מכיל את כל האפשרויות..
בלי האלוהים ובלי האהבה אין כלום..
כי אלוהים הוא שלום..
ואלוהים הוא אהבה..
אלוהים הוא לא אי שם.. אלוהים תמיד קיים. לא רק בי אלא גם בך. ולא רק בו אלא גם בי.
הוא קיים בתוכנו..
בנשמה שלנו..
בעיניים של כל אחד מאיתו..
ובזכותו אנחנו חיים.
 

הפוסט נכתב בתאריך: 22/5/2006 16:19
270 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: ●••●(°•~חייו של נער משועמם•)●••& ב-26/5/2006 14:44


הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  

החודש הקודם (4/2006)  החודש הבא (6/2006)  

© כל הזכויות בדף זה שמורות למָתַן

126,108 :אופטימים שנכנסו לבלוג עד היום