פוסט אחרון לפני שהדף מתנקה

תכף הדף יתנקה ויתחיל חודש חדש...

לא ממש אכפת לי מראש השנה\סילבסטר... מחר יהיה מחר כמו שהוא היה אתמול ושלשום...

אני לא ממש מתכנן לעשות דברים היום.

אולי ללמוד מעט למבחן מחר בהיסטוריה.

אני גם מתכוון להוריד את הזקן.

בלית ברירה אני שומר על אחותי הקטנה.

ו... אשן. אני אשן. אולי.

אה! שיט! יש לי גם כתבה לעיתון בית ספר לעשות!

בלעט!

וגם עבודה במחשבים!

ובמתמטיקה!
ובפיזיקה!

בלעעעעעעעט!!

אקס, אם עוד לא נכנסתם, עכשיו זה הזמן!

הייתי חייב לפרסם את זה!

כן, אני יודע שאתם שונאים את הפוסטים הקצרים שלי, אבל הייתי חייב לפרסם את זה עכשיו!

אקס, כנסו לפה ועכשיו!

שביתה זה כיף, אם נותנים לך לישון

וכמובן שלי לא נותנים.

ב8 הטלפון רוטט. מכיוון שהוא נמצא ליד האוזן שלי אני מתעורר ועונה.

זה סבא. אבא אמר לו לקחת אותי לעבודה שלו (סבא עובד אצל אבא).

התקשרתי לאבא. אמרתי לו שאני לא בא.

חזרתי לישון.

ב10 אמא העירה אותי.

היא החליטה שהיא רוצה שאני אלמד לאזרחות.

לא משנה שאין לי ספר אזרחות בבית - זה פשוט הוציא לי את כל הרצון ללמוד להיסטוריה (מבחן ביום חמישי).

יש לי גם לעשות את העבודה במחשבים. אבל עכשיו יש לי רעיון איך לעשות את זה - אבל המורה לא ממש יאהב את זה. לפחות זה יעבוד. אני מקווה.

חזרתי לישון.

או לפחות, ניסיתי.

לא ממש הלך.

אחרי הרבה ניסיונות שווא, קמתי ב12.

ומאז אני על המחשב.

יש זן חדש של פקצות

פקצות נימפומניות.

אקס, ישראבלוג מדרדר, אבל יכול להיות יותר גרוע...

"למה אתה לא עושה כלום?"
המשפט הזה לא מפסיד להדהד לי בראש....שמור   בטל

סקס בישראבלוג?

אחת.

שתיים.

שלוש.

ארבע.

בעעע!

שימו לב שכולן בנות.

אקס, וזה רק ביום אחד.....

אם יש רגעים שבהם להגיד לעצמך "אתה אידיוט" זה בסדר

אז זה רגע כזה.

אז הנה.

יוגב, אתה אידיוט.

face it.

אתמול יצאתי ב7 וחצי מהבית.

לקחתי אוטובוס של 8 והגעתי ברבע לתשע לתחנה מרכזית ת"א.

משם לקחתי קו 826 לטבעון.

הגעתי ממש מוקדם. 10 ורבע ככה.

הייתי אמור להגיע באיזה 11-11 וחצי.

היא הגיעה 20± דקות אחרי.

הייתי איתה (ועם חברות שלה) בכל החזרות.

זה היה מתיש.

ב5~ נסענו לביתה.

דיברנו עם אנשים באיציק\מסנג'ר...

ב8~ ארוחת ערב.

עד פה היה טוב.

אח"כ, בלילה.

היה ברור שמשהו לא בסדר. אצלי.

הדברים לא היו כמו פעם שעברה.

עשינו שיחה.

על מה שהולך בינינו.

ושברתי אותה.

ראיתי לה את זה בעיניים.

הלילה היה קשה.

לא הצלחתי להרדם.

השיחה חזרה לי בראש כל הזמן.

בתשע וחצי השעון מעורר צלצל.

קמנו.

היה מוזר.

כאילו... לא קשורים.

שני חברים שנפרדו ל20 שנה ונפגשו שוב. זרים, אבל לא זרים.

הלכנו לטייל.

מקום מדהים.

מלא באנרגיות נהדרות.

אבל... לא מקום לי.

לא יכול להגיד בדיוק למה, אבל המקום הזה לא לי.

כאילו... אני לא שייך לשם.

חזרנו.

אבא שלה היה על המחשב.

ירדנו לסטודיו (אמא שלה מורה לריקוד, ויש להם מתחת לבית [לא מרתף!] סטודיו).

היה מוזר.

כי ידענו שאין לנו הרבה זמן ביחד.

אבל...

לא עשינו כלום.

שתקנו.

בקושי דיברנו.

מה אתה מצפה? שהיא תחזור לעצמה אחרי אתמול?! חסר התחשבות שכמותך. לא מגיעה לך אהבה שכזו.

ב1 באו לקחת אותי.

נפרדתי ממנה. נתתי לה חיבוק.

האנשים שבאו לקחת אותי הם חברים של דודה שלי.

לא ראיתי אותם בערך שנה וחצי.

היה מאוד מוזר.

הרגשתי כאילו אני עוקב אחריהם.

הם הורידו אותי אי שם ליד עין חמד.

שם דודה שלי אספה אותי [היא הייתה שם אצל חברה].

ואז הבייתה.

הגעתי הבייתה - וכרגיל - הלכתי למחשב.

בלעט איתי.

היא הוציאה פוסט. זה.

כאב לי לקרוא אותו.

עדיין כואב לי.

מה עשיתי?

בריחה

אני רוצה לברוח.

אבל אני לא יכול.

לאן שאני לא בורח, איך שאני לא בורח, הוא תמיד בא איתי.

תמיד.

לא עוזב אותי.

לא משנה לאן אני הולך או מה אני עושה, הוא תמיד איתי.

לפעמים הוא עוזר, אך ברוב המקרים, כמו עכשיו, הוא פשוט מזיק.

הוא מזיק לי.

הוא גורם לי לעשות דברים משוגעים.

הוא מסבך לי את החיים בצורה שאני לא יכול לסדר.

הלוואי יכלתי להפטר ממנו.

מהמוח שלי.

כתיבה לעצמי, מס' 1

זה הקטע הראשון שבו אני כותב בתור טיוטה.

אם אתם קוראים את זה, זה כי החלטתי להוציא את זה לאור.

קשה לי.

הנה חלק מהסיבות, חלק בהרחבה, חלק לא צריך:

שיעורים. יותר מדי עבודות. לא הדבר שהכי מציק לי, אבל די מעיק. במיוחד שאבא על הוריד.

ליאור-אדוה.

אני אוהב את ליאור המון המון ממש. ופעם חשבתי שגם את אדוה. אבל אני לא יודע!

המפגש האחרון עם ליאור החזיר לי רגשות שחשבתי שהם נעלמו.

מצד אחד, אני אוהב את ליאור.

מצד שני, אני לא בטוח שהיא אוהבת אותי. כשאני מרחק שעה וחצי נסיעה ממנה, אני מרגיש קרוב אליה (טלפון\איציק), אבל שאני יושב לידה... אני מרגיש כאילו היא רחוקה ממני אלפי קילומטרים...

מצד שלישי, אדוה אוהבת אותי. מאוד (לפי מה שהבנתי).

מצד רביעי, היחסים שלי עם אדוה הם די חד צדדים. נראה לי שאני מנצל אותה בלי לשם לב לזה. וזה די דבר לא שכיח אצלי! זה כאילו אני בהכחשה שאני מנצל אותה. ועכשיו, שהתחלתי לצאת מזה, זה מפריע לי. זה לא אני.

והנה עוד משהו שמפריע לי.

אני לא יודע מי אני.

פעם הכל היה ברור לי.

ידעתי מי אני.

ידעתי מה אני עושה, מתי אני עושה ואיך אני עושה את זה.

היום, כבר ממש לא.

חלקים ממני נעלמים, חלקים אחרים מופיעים. כן, ברור שאני משתנה. לא חשבתי שאני אשלוט בשינוי, אבל לא חשבתי שאני לא אדע לחלוטין מה קורה לי.

היום אני עושה דברים, שאם פעם היו אומרים שמישהו אחר עשה, הייתי יורד עליו. יותר קיצוני. אם היום הייתם אומרים לי שמישהו עשה את מה שעשיתי (ואני לא אפרט, כי אני מתבייש בעצמי), אז הייתי יורד עליו. וצוחק עליו.

אבל בפנים, הייתי מת. כי גם אני עשיתי את זה.

הפוסט הזה לא מאורגן נכון. חפיף.

החזרה לנושא ליאור-אדוה.

אני יודע שיגיע יום שבו אני אצטרך לבחור.

ואיך אני יכול לבחור בין שתיהן?

מצד אחד, אני אוהב את ליאור, אבל היא [ככל הנראה] לא אוהבת אותי.

מצד שני, אדוה אוהבת אותי, אבל אני לא בטוח שאני אוהב אותה.

בכל צד שאני אבחר, אני אפגע. ועוד מישהי.

אבל, לצערי, אני יודע שהיום יגיע.

אבל אני לא יודע מה אני אעשה ביום הזה.

אולי אני אהיה עצמי ואברח.

אברח מהבעיות שלי. אוותר (מילה לא נכונה, לא מוצא אחרת) על שתיהן.

ואז כולם יפגעו.

אבל מה אכפת לי מכולם?

למה שלא יהיה אכפת לי מעצמי?

הרי אני בכל מקרה נפגע.

אז שיפגעו גם!

כי כל אחת מהן גורמת לי כאב!

אם זה כאב כלפי עצמי או כאב כלפי מישהי אחרת.

FUCK IT ALL

אקס, יו"ר מועדון הבכיינים

האנשים שבאו למפגש

אררג, מחשב ארור!

1. Black Rose Immortal.
   
2. assman.
   
3. מיאר טרום.
   
4. סאנשיין...
   
5. טלורן.
   
6. The Black Widow.
   
7. SparDa.
   
8. רורי.
   
9. noodles.
   
10. בועל צאן ובקר.
    
11. Apple Juice.
    
12. Lay-La.
    
13. אוראל (חסרת בלוג, כרגע).
    
14. *פרג.
    
15. Mrs. Vodka.
    
16. Nightwind.
    
17. אלון.
    
18. the fat one.
    
19. Acid_Burn.
    
20. Sad litte girl.
    
21. Frantic.
    
22. מאיה\Nevermind (לא מצאתי את הבלוג...).
    
23. Gilthans The Quiet.
    
24. PsychodaliC.
    
25. stormbringer.
    
26. jean lean.
    
27. זרובבלה.
    
28. אלמו"ג (עוד בלוג שלא מצאתי...).
    
29. The Brightest Darkness.
    
30. Ronch.
    
31. black symbol.
    
32. PaperDoll.
    
33. SPIKER.
    
34. Galife.
    
35. remote control.
    
36. Demon Of The Fall.
    
37. over dressed.
    
38. Malice in Chains.
    
39. אדם דויד: בלוג ראשון, בלוג שני.

(אם אני טועה, סלחו לי. יש לכם כתב מזעזע...)

ואני.

זה 40 איש!!

וגם הצביץ ביקר.

אני גאה בעצמי על הכמות אנשים הנכבדת הזו.

אקס, יום חמישי, 12:00, תחנה מרכזית ירושלים!