ישו הכפול

פינת שרשרת מעשים טובים:

Jonjon מדווח על כך שהוא התנדב באקי"ם וכעת, מחוסר זמן הוא מתנדב במרכז הלמידה של הפנימייה בה הוא נמצא.

במרפאה וטרינרית ג. עזרה למצוא כלבה דנית ענקית שאבדה למישהו בבאר שבע והגיעה למרפאה בקריית אונו. לאחר חיפוש ארוך הבעלים המקוריים נמצאו וסיפרו שכבר שבוע עבר והם לא מצאו את הכלב, השמחה כמובן הייתה גדולה.

כמישהו שאיבד כלב והיה בסחרחרת המטורפת של איבוד כלב אני שמח לשמוע על זה.

למי שמחפש דרך לעזור, להלן קישור לאתר המכיל המון מקומות התנדבותיים http://www.sahar.org.il/helporgs.asp

אסתי מחיפה מתנדבת בבית תמחוי של חב"ד והיא מתחילה לעזור לילדים חולי סרטן ותורמת להם בגדים ואף עומדת לעזור לנשים הנמצאות בהריון והן בקשיים כלכליים.

תמשיכו לשלוח מעשים טובים ותזכרו לצרף את המפשט "האם עשיתם מעשה טוב היום?" לחתימה שלכם.

תודה.

מחמם את הלב ומאוד מרגש, עושה לי את היום לקבל הודעות כאלו בבוקר.

ישו הכפול - המאמר

לאחרונה התחלתי לקרוא ספר מרתק הקרוי The Hiram Key שנכתב ע"י Christopher Knight ו Robert Lomas.

אני ממליץ בחום ואני רוצה לדבר על משהו שקראתי שם.

בין הכתובים השונים של הברית החדשה מופיעה דמות שהפכה להיות שנואה מאוד על ידי הנצרות והסיבה לשנאה כנגד היהודים. האיש מכונה בראבאס הוא זה אשר נבחר ע"י היהודים במקומו של ישו כאשר המפקד הרומי העניק לעם את הבחירה. ישו עלה ונצלב בעוד בראבאס, פושע פשוט ניצל.

אירוע זה הוא שגרם לשנאה התהומית של הנצרות ליהודים ולרדיפה בת 200 השנים. אך כאשר מתבוננים בעובדות בצורה קרובה יותר תמונה מרתקת מתחילה להתממש לנגד עינינו.

אחת הבעיות הגדולות ביותר עם כתבים וגלגוליהם היא התרגום. למילים שונות היו משמעויות שונות לאורך ההיסטוריה ולא פעם למילה יש מספר משמעויות אשר גרמו לבלבול וחוסר הבנה למי שעמד מחוץ למעגל החברתי/תרבותי. דוגמה שלכודה לי בראש היא המשפט "עם רדת הנשף שבו הילדים לביתם" נשף, על פי רוב מדבר על אותה מסיבה אשר רבים חוגגים, נשף מסיכות, נשף סיום וכדומה. אך נשף משמעו ערב וכך כאשר אנו לוקחים זאת בחשבון אנו מגלים משפט שונה לחלוטין וברור הרבה יותר מזה שהיה קודם, לא כך?

אותו הדבר עם מילים רבות נוספות.

עבור היהודים הקדומים המילה משיח משמעותה הייתה האיש שנמשח, האיש שיהיה מלך היהודים ותו לא. שום משמעות מיסטית לא קיימת לדמות המשיחית. בן לשושלת דויד אשר ייקח את המלכות וינהיג את העם לחופש. היהודים לא חשבו שהמלכים הם בני האלוהים וניתן לראות זאת מקריאת ספר מלכים. המלכים נבחרו ע"י כוהני האל אבל הם היו בני אדם וזוהי נקודה שחשוב לזכור ולהפנים.

הנוצרים, בין שאר השינויים שעשו בכתבים, הפכו את המילה משיח לבעלת משמעות אחרת לחלוטין "מביא הישועה דרך גאולת החטא" שונה "מעט" מהמשמעות המקורית.

על אותו משקל אנו מוצאים את השם בראבאס כמילה הנמצאת באי הבנה גדולה.

לפני שנגיע לפירוש המילה ולהשלכות שהיא מביאה בואו ונביט על האירועים שהביאו להוצאתו להורג של ישו.

ישו נלכד ע"י הרומאים לאחר שהשתולל בחצר השוק ופגע באנשים וברכוש, מאשים את האנשים בעבודת אלילים ובבגידה בעם. האנשים בשוק זימנו את החיל הרומי וזה לכד את האיש.

באותו הזמן, אדם אחר משתולל גם הוא שוק אחר ופוגע באנשים.

השניים נפגשים בכלא הרומי ומובלים אל הצליבה.

הקהל סביב הרומאים תוסס כולו ומפקד החיל, חושש לחייו, מעניק לעם אפשרות לבחור את זה שישוחרר אליהם, בכך יחרצו את גורלו של אחר.

האנשים זועקים בראבאס וישו נשלח אל הצלב.

בבשורה על מתיו, בגרסה המלאה יותר שהורחקה מהקאנון המוכר אנו מוצאים את שמו המלא של בראבאס והשם הוא "ישו בראבאס".

שני ישו, שניהם משתוללים בשוק, שניהם נלכדים ומובלים אל מותם, אחד ניצל.

אך כפי שציינתי, השם בראבאס הובן שלא נכון והוא למעשה תואר, תואר שפירושו "בן האלוהים" (השם בעברית הוא בר אבא - בן האב, כאשר האב מדבר על האב העליון - האלוהים). כאשר אנו קוראים את הכתובים בקונטקסט הזה אנו מבינים שמי שנבחר ע"י העם הוא לא אחר מאשר ישו בן האלוהים. ישו (בשמו המלא והנכון ישועה) מושיעה העם, בן האלוהים לא עלה אל הצלב ולא הומת.

אבל ישו אחר כן הומת.

מי הוא מי?

כתות נוצריות קדומות כבר ציינו ואמרו שישו לא מת על הצלב, הוא ניצל הם אמרו, בן האלוהים ניצל ממוות ואחר בה במקומו, קורבן כפרה שנועד להציל את המושיע האמיתי.

המוסלמים מעריכים את ישו בתור הנביא שניצל ואחר הובל במקומו.

אך אם ישו ניצל, מי היה זה שנצלב ומה זה אומר על תפיסת הנצרות?

ובכן לא תהייה זו הפעם הראשונה שבה חיי אנשים שונים התמזגו לאחד. שני אנשים ששמם ישועה חיו במקביל, שניהם מנהיגים גדולים שסחפו אחריהם מאמינים שהביאו לכך שהעם ראה שעולו עומד להסתיים ומשיחו הגיע. לאחד קראו ישו מלך היהודים. לשני קראו ישו בן האלוהים. שניהם מובלים אל הצליבה לאחר המהומות והפגיעה שגרמו. תומכי שניהם צועקים בבוז לחיל הרומי ומאיימים בהתרעות שתוביל למותם של החיילים אם לא יותר מכך. כאשר הם מתבקשים לבחור הדבר שעומד מול עיניהם הוא אחד:

על מנת שהמשיחות תתגשם שני מנהיגים קמים – הראשון משיח בן דויד, נצר לשושלת הגדולה שנבחר להנהיג את העם. השני, בן למשפחת לוי, כוהן אלוהים שמכוון את דרכו של המלך ושל העם.

העם בוחר בסופו של דבר בכוהן, שדבר האלוהים שגור בפיו ומעלים קורבן את בן דויד, מתוך אמונה שזה יהיה המעשה הנכון ביותר.

מי מבין הישועים שלנו הוא ישו שנולד לבתולה מרים?

בחינה לוגית של המצב תעלה את האפשרויות הבאות:

סוף שושלתו של דויד המלך מיוצגת ביוסף, אביו הפיזי של ישועה. ישועה נולד למרים ללא מדע אדם וזה אומר שיוסף לא היה אביו האמיתי ולכן ישו שנולד למרים אינו בן דויד ולכן לא יכול להיות מלך היהודים. אם נביט בשושלתה של מרים נגלה שהיא הייתה קרובה ליוחנן המטביל שהוא עצמו נצר למשפחת לוי, דבר המוביל למסקנה שישועה, בן מרים והאל מכיל בתוכו דם לויים.

כך שישועה, ישו, בן האלוהים (בראבאס) אינו בן לשושלת דויד ולכן לא היה ה"משיח" המדובר אלא המלווה שלו, איש הדת, המשיח הפועל בצד הרוחני.

לאורך השנים הנצרות ניסתה לסלק את העבודות הללו ועוד אחרות אבל המילים שם. לגבי התיאוריה? ניתן להמשיך ולחשוב על ההשלכות אבל לא משנה כיצד נסתכל על העניין, מבחינה היסטורית ישו אחד נצלב וישו אחר חי במקומו.

האם המנהיג הרוחני נותר חי להוביל את אנשיו לאחר שאיבדו את בן דויד שניתן כקורבן?

האם הקורבן הזה והצלתו של בראבאס לא מוכיחה את אלוהותו של ישו ובכך הופכת אותו למנהיג נבחר?

כך נכנסת נקודה מעניינת נוספת לגבי חזרתו לחיים של ישו.

אם ישו בן האלוהים לא נצלב, כיצד הוא חזר לחיים?

ובכן, מגילה נוספת שהתגלתה בין המגילות במצריים ומשויכת לנצרות הגנוסטית מעלה טיעון מעניין על פיו ההתעוררות לחיים נעשתה בעוד ישו בחיים.

חזרתו לחיים של ישו הינה מטפורית ומדברת על ההארה שקיבל לאחר שעבר את החוויה הטראומתית בה מת ישו מלך היהודים.

המריבות הרבות הקיימות בתוך הנצרות בין הגנוסטים לאורתודוקסים ובין פלגים שונים בתוך התנועה האורתודוקסית קיימת שנים והיא תמשיך להתקיים. עוצמתה הפוליטית של הכנסייה הקתולית היא רבה מאוד ומשהו מאוד גדול יאלץ להתרחש על מנת שהיא תאבד מכוחה. אבל העובדות מסתובבות להן והספקולציות נשארות לי ולכם.

אשמח לשמוע תגובות,

שלכם,

זיו

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 - JSM

תגובות נפלאות על מעשים טובים ועדכון קצר

שרשרת של מעשים טובים:

היום שמעתי על משהו מקסים שנעשה ע"י אסתי מחיפה. היא כתבה מכתב פרידה למורה ללשון שעזבה, כתבה לה מחמאות על צורת הלימוד שלה ושהיא אוהבת אותה והדבר עודד את אותה מורה ושימח אותה.

כל כך קל וכל כך חזק, משהו שכל אחד יכול לעשות.

פשוט לכתוב מכתב למישהו שאנו מוקירים, אפילו מישהו שאנחנו מדברים איתו. לקבל מכתב זה דבר נפלא וכיף, ומכתב בו אנו מברכים אדם או כותבים על מעלותיו יכול לעשות כל כך הרבה.

אני אנסה לכתוב מכתב, כל שבוע למישהו אחר והייתי שמח לשמוע מם על מכתבים שאתם תכתבו לאחרים. זה מעשה כל כך נפלא J

ר השאירה הודעה שהיא עוזרת לזקנה ועומדת להתנדב במד"א ושהיא אף עזרה לזקנה לסחוב סלים מהשוק. יפה מאוד.

L מסר שהוא משתדל לשמש כתף תומכת לחברים, להקשיב ולתת להם מה שהם צריכים.

אצילי.

והנה הודעה ארוכה שנשלחה כתגובה להודעה הקודמת:

מטרות התנדבות:

1. ילדים חולי סטן - רח' קריית ספר, חיפה.

2. עמותת עמותת למענך מסייעת לנזקקים באזור חיפה והקריות בחלוקת מזון, מזון תינוקות וטיטולים.

04-8401295

052-666481

3. רחשי לב - מרכז תמיכה ארצי לילדים חולי סרטן בישראל

www.rachasheilev.org/mianachnu.htm

משרד ראשי: שד' עוזיהו 16 ת.ד 8394 אשדוד 77183

8533805-08

פקס: 8564476-08

דואל: [email protected]

יש נציג בבית חולים בני ציון, כרמל, רמבם, שם הנציג שייקה 862828

4. מעון נכים של איל"ן בקריית חיים

ורד 8492394-04

דואל [email protected]

5. צעירי אגודת חב"ד – סניף חיפה
אגודת חב"ד הפועלת לעזרה לזולת מתחלקת למס' מוקדים:
1. חלוקת מוצרי מזון לנזקקים – חלוקה מדי שבוע של מוצרי יבשים לרוב, פירות וירקות.
2. חלוקת תלושי מזון – לקניה במכולות לקראת שבתות וחגים.
3. הכנת ארוחות מבושלות – ליולדות במשך 3 שבוועת אחרי הלידה, דאגה ל"בייביסיטר" ו/או מנקה.
4. חנות לחלוקת בגדים משומשים – "מלבושי כבוד", בה תמיד ניתן למצוא בגד לילד או מבוגר.
5. ביקור חולים בערבי שבתות, ביקורי בית ועוד.
אגודת חב"ד זקוקה לדברים הבאים:
· מוצרי מזון – ירקות, פירות, עופות, דגים וכו'.
· תלושי מזון בחנויות.
· ביגוד לכל הגילאים.
· תרומות כספיות.
· מתנדבים/ות.
כתובת: רח' נורדאו 30 ת.ד. 5348 חיפה
טלפון: 04-8674932 פקס: 04-8663046

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=188&art_id=53
(לינק של חלוקת ארגוני התנדבות ע"י איזורים.)

וכולכם מוזמנים להכנס לפורום "סיוע והתנדבות" בתפוז ולבקש הפנייות למוקדי עזרה והתנדבות.
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?id=188

אם עשיתם מעשה טוב שלחו לי הודעה לדואל או למערכת התגובות ואני אפרסם את זה כאן.

ולעידכונים אחרים.

עשיתי סדר בספריות המחשב שלי ומצאתי את הציטוט המעניין הבא:

Speak and we shell listen, learn and we will be there. Be not afraid of the light that is our truth and we shell take you under our arms and you will know we are the lords sent angels.

מעביר בי צמרמורת, הייתי חייב לכתוב אותו פה.

עברו עלי שבועיים סוחטים בעבודה ואני מרגיש ריקנות מסוימת שאני לא מבין. אני מחפש משהו שיצית אותי מחדש אבל דברים כאילו סוגרים עלי.

אני מסרב להיכנע לזה, אני יודע שאני רק צריך לעזור רגע ולנשום עמוק, לקחת נקודת מבט רחבה מספיק ולסדר את הדברים.

זה מה שאני אעשה מחר בבוקר!

אני מת מעייפות אז הבלוג קצר.

נתראה,

זיו

 אה, כן. רעיון של חבר שיכול להיות נפלא - הוסיפו לחתימה שלכם בפורומים את המשפט "כבר עשיתם מעשה טוב היום?" מה דעתכם?

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 - JSM

מעשים טובים ממשיכים ומחשבות.

בוקר טוב וערב טוב לכל המאזינים שלנו.

נפתח בפינת שרשרת מעשים טובים:

שתי תיקים כבדים מלאי בגדים מועברים ממני ובני משפחתי ל"מעון סביון" (השייך לבית אקשטיין) שהוא בית מוגן לדיירים הסובלים מפיגור שכלי ברמות שונות. בנוסף אנו תורמים מספר קישוטים בצורה של פסלי פיות ומתקן לנרות.

יש לכם מעשה טוב משלכם? שלחו לי למייל או הודעה לפה ונראה לעולם כולו שאפשר לשנות.

עוד עדכונים:

ההכנות לחתונה שלי עלו מדרגה ואני עדיין לא יודע מה אני לובש. חברה טובה של ארוסתי תכננה לי משהו שנראה טוב אבל אין לי מושג איך אפשר להכין את הדבר הזה, מה גם שאני לא בטוח לגבי זמנים של תפירה. בכל מקרה אני חושב שאני אלך עם עניבה וזהו. עניבה ממש ארוכה כדי שתסתיר את גברותי אבל מעבר לזה אני לא אלבש כלום.

יכול להיות הצהרת אופנה מעניינת, מעניין מה הרב יגיד.

אנחנו לוקחים רב של צהר, אולי הוא מספיק פתוח לקבל גם דבר כזה? אם לא אני תמיד יכול לאיים עליו שאנחנו נתחתן אזרחי ואז בגללו יהיו עוד זוג יהודי שלא מחותנים כדת משה בישראל... או שלא.

לפני יותר משלוש שנים חברים שלי ואני פתחנו עיתון מקוון למשחקי תפקידים שהעלה כל חודש כתבות על משחקים שונים, ביקורות וכדומה. ככל שעבר הזמן מצאנו את עצמנו עסוקים יותר ויותר והעיתון איבד את הכוח שהיה לו. הוספנו כתבי חוץ אבל זה לא היה מספיק ואתמול נאלצנו לסגור אותו. זה מעציב, הפרוייקט הזה היה חלק מהחיים שלי מזה זמן רב, יחד עם זאת אני מעדיף את הפרישה שלנו לחופשה ללא הגבלה על פני פרסום עיתון שאנחנו לא גאים בו לחלוטין.

האתר ימשיך להיות פתוח, הפורומים שם זמינים והארכיון נגיש לכל אחד שירצה להעשיר את עצמו אבל לעת עתה שום חומר חדש לא יעלה.

וזה לא שלא היה על מה לכתוב, יש לנו חומר לעוד שנה וחצי בערך, אבל הזמן הפך למצרך יקר מכדי לפזרו.

אני נהנה לכתוב, אני מרגיש חי יותר מאשר בכל זמן אחר כשאני כותב. אני מוצא את זה משחרר בהרבה רמות ובאותו זמן מלמד. כשאני כותב, אני מחייב את עצמי לתת צורה למחשבות ורגשות וזה מביא לכך שתובנות חדשות נוצרות. לא פעם תוך כדי כתיבה רעיונות השתלבו יחד לכדי יצירת תמונה מושלמת שמצאה את מקומה בפסיפס הענקי שבמוחי וזה עזר לי להבין את עצמי ואת העולם טוב יותר.

המצחיק הוא שלא משנה כל כך מה היה הנושא או סוג הכתיבה. יכולתי למצוא את התובנות הללו תוך כתיבת מאמר למשחקי תפקידים או כתיבה על מאגיה או סיפור. דברים התחילו להתחבר יחד, רעיונות התיכו עצמם זה לזה. חומר שקראתי לפני שנים זינק לקדמת מוחי והשלים את הרעיונות שהלכו ובשלו וקיבלו צבע וטעם עסיסי יותר.

אני מאמין שעכשיו כשאין את העיתון אני עדיין אכתוב גם דברים הקשורים למשחקי תפקידים, אולי אפילו כאן ולכן אני מתנצל מראש מפני הקוראים שהתחביב הזה אינו מעניין אותם ומבטיח שיהיו פה דברים אחרים נוספים (כמו מאמרי המאגיה שהתחלתי לכתוב).

בסוף השבוע הזה "קבוצת הלימוד" נפגשת שוב על מנת להמשיך את החומר מלפני שבועיים על קמעות והשימושים השונים בהם. המחשבה על הלימודים האלו מעוררת אותי. יש כל כך הרבה נושאים וכל כך הרבה כיוונים לקחת כל נושא. מצד אחד מתסכל לדעת שיש כל כך הרבה אפשרויות, מצד שני מהנה שכן כך ניתן להיות בטוחים תמיד שהבאר לא תתייבש ותמיד יהיה עוד מה ללמוד ולהפנים.

נפגש שוב,

זיו

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 - JSM

שרשרת של מעשים טובים

יותר כמו אשכולות מזורגגים.

אני אוהב גשם, מאוד ומה שנוחת בחוץ ממלא אותי מספיק אהבה עבור יותר מכל אומות העולם יחד.

אני חושב שאני רואה את "נהר מרכז בעלי מלאכה" עולה על גדותיו. לעזאזל, אפשר להעמיד פה טחנת קמח או טחנת כוח אם תרצו, הזרם מספיק חזק כדי לעשות את זה.

זו התשובה לכל התל אביבים שהתלוננו בסוף השבוע על מחסור בגשם, הנה גבירותיי ורבותיי, יום הדין אצלכם בסלון.

אני מקווה שסידרו לי את הגונדולה המתנפחת לאוטו, אחרת תהייה לי בעיה רצינית ביותר לצאת מכאן.

נחזור לענייננו...וואו זה מתחזק. אני מתחיל לחשוש לחיי פה.

טוב, אז בוא ונתחיל להתעורר ונראה מה יש לעשות היום.

זה יום טוב כמו כל יום אחר לעשות איזה משהו טוב ונראה שבכל תוכנית טלוויזיה/רדיו עושים את זה, אז למה שאנחנו לא נעשה את זה?

כל אחד מאיתנו בטוח יכול לעשות משהו קטן עבור הקהילה בה הוא חי, ההורים שלו אפילו, אפילו לסבתא הזקנה שלכם. אני בטוח שלמרות שהיא מקומטת ומרגיזה אתם עדיין יכולים להקשיב לה או לנסות להקל עליה אחרי שהיא ניקתה לכם את הישבן כשהייתם צוציקים מזילי ריר, אז בוא נתחיל לתת חזרה.

הייתי שמח לדווח פה בכל יום על מעשים טובים שנעשו ע"י אנשים שונים. זה יהיה משהו בסגנון הפינה היומית...פינת המעשה הטוב. נשמע לי רעיון מצוין.

אתם יכולים לשלוח לי סיפור לאימייל או לכתוב את זה בתגובות, איך שנראה לכם לנכון. אולי אם מספיק אנשים יראו שאפילו אתם עוזרים הם יזיזו את הישבן האומלל שלהם ויתנו יד.

חורף בחוץ חברה, ויש הרבה אנשים שקר להם, אנשים בלי אוכל ובלי שום יכולת לעזור לעצמם. בכל עיר יש היום בתי תמחוי, בכל פינה תוכלו למצוא מישהו שאין לו אפילו מעיל. המשימה הראשונה לא צריכה להיות קשה במיוחד – קחו את המעיל הישן שלכם ותנו אותו למישהו ברחוב, או למרכז סעד. עזבו אתכם מלתרום לעמותות שממנות את עצמן ונותנות את השאריות לנזקקים, לא בשביל זה אנחנו פה. היחידים שיכולים לעשות שינוי כלשהו בעולם הזה הם אנחנו ואם אנחנו לא נעשה את זה אז העולם ימשיך להיות כמו שהוא, הבונוס? אתם תוכלו להמשיך להתלונן כמה שרע לכם בחיים.

אם זה מה שאתם מעדיפים לעשות, אל תשתפו בפרוייקט.

אז קדימה, הנה כמה רעיונות:

• סיימתם ספר/עיתון/חוברת קומיקס, תשאירו אותה באוטובוס או במונית או סתם במקום כלשהו שמישהו אחר יוכל לקרוא. אם אתם חוששים להשאיר את זה (כי מישהו יגנוב?!?) תנו את זה למישהו (רעיון שעובד באירופה ועליו שמעתי בתכנית של אלקס אנסקי)


• המעיל – ישן, מחמם אבל לא לגזרה שלכם? צאו החוצה, תנו למישהו שנראה כאילו הוא צריך את זה.


• אוכל – אתם גרים בעיר גדולה כמו תל אביב – לא סיימתם את הפיצה הכפולה שהזמנתם, צאו החוצה ותנו לחסר בית.


• בתי תמחוי ומחלקות ילדים בבתי חולים – אפשר להתנדב, אפילו שעה ביום, לא יהרוג אתכם ואולי יציל חיים.

אלו רק שלוש רעיונות, יש עוד מיליון.

הגיע הזמן לעשות משהו טוב בחיים שלנו ולא רק לשבת על התחת ולא לעשות כלום.

ממתין לשמוע דברים טובים,

זיו

נ.ב – הדיווח שלכם, למי שזה מפריע, לא נועד לפיאור שמכם אלא כדי להראות לאחרים שאנשים כן עושים משהו וכן נרתמים לעזרה, זו הסיבה שחשוב שישמעו על זה.

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 - JSM

הדרך המאגית

טוב, ידעתי שאני אגיע אל זה במוקדם או במאוחר אז בוא נוציא את זה אל האור.

מאגיה, על פי ההגדרה, הינה "המדע והאומנות לגרימת שינוי בהתאמה לרצון תוך שימוש באמצעים שאינם מובנים כיום ע"י המדע המערבי המסורתי". זה הבסיס בכל אופן ומכאן הדרכים מתחילות להתפצל ולהסתעף ולהתפתל עד בלי די.

נכון הוא שהרוב מחלקים את המאגיה לשלושה סוגים תוך שימוש בסוגים אלו על מנת להקל על השיג ושיח בין העוסקים במלאכה.

הסוג הראשון הוא המאגיה הלבנה, שמטרתה השגת ידע ויצירת ערוץ תקשורת עם המלאך השומר הקדוש. מדובר במאגיה שכל מטרתה היא הרחבת הידע, העמקת ההכרה העצמית והעולמית של המאג.

הסוג השני היא המאגיה השחורה שמטרתה גרימת נזק פיזי או לא פיזי לאדם עצמו או לאחר ונעשה במודע או שלא במודע (לסוגיה המעניינת הזו נגיע מאוחר יותר).

הסוג השלישי היא המאגיה האפורה. מאגיה אפורה מטרתה גרימת שינוי לעצמי או לאחר במודע או שלא במודע. ריפוי, הגברת תזרים המזומנים, אלו שתיים מהדוגמאות הנופלות תחת הגדרת הצבע הזו.

ממבט ראשון אפשר לראות שמדובר בחלוקה בעייתית ולכן חשוב לזכור שמדובר בקווים כלליים שמטרתם הקלה על השיח ולא יותר וגם זאת בצורה חלקית בלבד.

אחת מהשיטות המאגיות היא השיטה הגואטית, שיטה לזימון שדים. על פניו נראה שמדובר בשיטה "רעה" שחורה ונוראית. היא עוסקת בזימון היצורים המתועבים האלו מן השאול, לא כך?

ובכן, כן ולא. אנחנו מזמנים יצורים שהם פחות מחביבים, זה נכון אבל מה אם זימנתי אחד מהם על מנת לעזור לי לרפא אחרים, למצוא תרופה לסרטן או סתם לעזור לי להצליח כלכלית?

הופך להיות קצת בעייתי כעת לומר שזה שחור. כמובן שגם כאן זה עניין תפיסתי, הנצרות הרי לא תסכים לקבל עזרה שכזו – לריפוי או לא לריפוי, שדים הם רשע.

מצד שני אנחנו יכולים להביט על מאג שעורך טקס פשוט לזימון כסף (זו הדוגמה הקלאסית, קוראים וותיקים, אנא היו סבלניים) והנה מגיע לידיו סכום עצום של כסף אך הוא הגיע כי סבתא שלו מתה. למעשה, מבלי להתכוון הוא הרג את סבתו. אז זה כבר לא קסם אפור אלא שחור – המאג גרם לנזק, נכון?

התפיסה של שחור, לבן אפור או בז' היא בעייתית, אין בכך ספק ולכן בואו ונתרחק קצת מהרעיונות האלו ונלך אל הבסיס, נביט במאגיה קצת יותר מקרוב ונבחן מה היא אומרת, לפחות עבורי.

מאגיה היא דרך חיים.

היא כוללת לימוד עיוני ועבודה מעשית. היא משלבת בתוכה מבנים פסיכולוגיים ועבודה מנטאלית תוך שימוש בכלים מרתקים על מנת להביא את האדם לאיזון, לשלמות אישית, למימוש הפוטנציאל האנושי הטמון בו.

מאגיה יכולה לעזור לאנשים להתגבר על בעיות החבויות בתוכם, פחדים, חרדות, שריטות שהפכו לתלמים עמוקים בנפשנו. המאגיה יכולה לעזור למאג לשפר את זכרונו, לאצור ידע רב יותר בגולגולתו, היא יכולה ליעל את תפקוד גופו, לשפר את שנתו. להפוך אותו רגוע יותר וערני יותר. היא עושה זאת תוך שימוש בצבעים, צורות, תווים ווקליים וחזרה על תנועות טקסיות המשנות את תפיסת המציאות של המאג.

מוח האדם הוא יצור מופלא והוא מגיב בצורות שונות ומשונות לגירויים חיצוניים ופנימיים. לפני כל פעולה אחרת המאג בונה את עצמו ע"י שימוש חזור ונשנה בטקס המשלב בתוכו תנועה, קול ודמיון בכדי להביא את המוח למצב תפיסתי מסוים. כאשר מצב זה מושג מתחילה העבודה הרצינית של השינוי המיוחל.

כל אחד מגיע למאגיה מסיבות שונות. יש את אלו שרוצים כוח, אחרים מבקשים דרך קלה לליבם של בני הזוג השני ועוד שפשוט רוצים לדעת יותר. יש מי שמגיע למאגיה כדרך להתקרבות לאלוהים או רק בכדי לגלות אם יש משהו בעולם הזה מעבר למה שאנו רואים ומכירים.

בסופו של דבר מי שנותר בתוך האומנות הם אלו שמצליחים לשנות את התנהגותם ולשלוט ברצונותיהם ולעבור את המחסום הראשוני של "האיד" כפי שהיה מגדיר אותו פרויד – הרצון הילדותי שלא יודע שובע ומבקש הכל ועכשיו.

לאחר שעברנו את המחסום הזה אנחנו מוכנים להתחיל ולעבוד.

המאג חופר בתוך עצמו, תוך שהוא עושה שימוש בטקסים שונים הוא מקלף את השכבות המרכיבות אותו, לומד להכיר באבני הבניין שלו, לזהות את המרכיבים, לנפות את הבעייתיים יותר ולשפר את המוצלחים. בעזרת סלקציה פסיכותרפית המאג משפר את עצמו כבר בתחילת דרכו. זאת על מנת שכאשר יהיה מוכן לעסוק בחומרים רציניים יותר יוכל לעמוד מול האתגרים בלי מלכודות שהוא עלול ליצור לעצמו מתוך פחד, הרס עצמי וחוסר החלטיות.

על מנת שהמאגיה תעבוד התשוקה של המאג צריכה לבעור בו והיא צריכה להיות אש טהורה ונקייה.

מהם הטקסים בדיוק וכיצד ניתן להתחיל לחוש את הדרך ולהחליט אם היא טובה או לא? אני משער שאני אגע בזה גם כאן אבל בזמן אחר.

בינתיים אתם מוזמנים לקרוא כמה מהמאמרים הבאים:

 טקס ה LBRP מבט מעמיק יותר על אחד הטקסים הבסיסיים והחושבים ביותר

 כמה הגדרות בסיס ודיון מעניין

מאמר ארוך ומעניין הכוללת תפיסה נוקשה משהו על מאגיה

עד הפעם הבאה,

זיו

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 - JSM

עולמות אפורים

לפעמים נופלים עלי ימים בהם אני חש צורך עז להרוס את העולם.

אני רוצה לקום מהמיטה ולהרוס כל גבר או אישה שעומדים בדרכי, לשתות את דמם של תינוקות שזה עתה נולדו. לאכול את האפר שנותר מאדמות ובתים חרוכים אותם הצתתי בליל אמש ושבלהבותיהם חיממתי את גופי העירום והלא מקועקע.

אני רוצה לרוץ ברחובות ולהפשיט את כל האנשים שם, להכות אותם עם מוט ברזל עד שלא תישאר אלא עיסה מפניהם ולשלוח אותם לביתם, שימררו בבכי לבני זוגם ולילדיהם. רוצה לחטוף ילדים ולכלוא אותם בארונות, לערוך בהם ניסויים כמו בשפנים, לגדל עליהם אוזניים או אולי קצת פרווה, לנסות ולגלות מה מניע אותם להיות מטומטמים כל כך.

אני רוצה למצוץ נהרות של זפת ולירוק אותם על הפרוות המהודרות של נשות החברה הגבוהה ולבעוט לאחר מכן בכל אותם חסרי עבודה שמרשים לעצמם להסתובב ברחובות ולבקש עוד חמישה שקלים בשביל בקבוק אלכוהול ולא בשביל המשפחה שלהם.

אני רוצה לטבול בדם בתולות שלעולם לא ידעו עוד גבר, לתלוש את צווארם הענוג מעל ראשיהן ולירוק פנימה אל תוך הריקנות המאיימת על הגזע כולו. ללכוד מנהיגים ללא עמוד שדרה ולנסות ולחשמל אותם שוב ושוב עד שלא יוכלו עוד לשקר.

אני רוצה לרוץ דרך דלת זכוכית ולהרגיש את השברים קורעים את בשרי, חותכים בגידי ומתיזים את דמי לכל עבר, לראות את דם חיי זורם לתעלת ביוב ולדעת שברגע שהטיפה האחרונה תעלם שם אני אקום, אפור וקפוא ואוכל להשתמש בזיקפתי כדי להשמיד את כל מעריצי בריטני ספירס האומללים שלא יודעים מהי מוסיקה אמיתית.

אני רוצה למצוא מלאכים ולהוריד אותם אל הארץ, לחתוך בכנפיהם ולאונן עליהם. להשמיד כל חלקה טובה שמישהו אי פעם בנה כי ברור שהוא רק יהרוס את הכול בשנייה שתעלה ההזדמנות.

אני רוצה למצוא יצירות מוסיקליות שיגרמו לראש שלי להתפוצץ מאושר ואז לנגן אותם עד שלא יוותר דבר פרט לגדמים מדממים על פסנתר העץ העתיק.

אני רוצה לטעום מוות, אני רוצה לטעום הרס, אני רוצה לחרבן את העולם ממעיי ולדעת שהוא לא יחזור יותר.

אני רוצה לשיר שירי תהילה לעצמי ולחגוג על ראשי ההרים במדורות שימיסו אותי ולא יותירו ממני דבר.

רוצה לפזר את עצמי אל הרוח ולדעת שכל מי שינשום באותו היום ייקח מלוא הנשימה ממני ואני אחדור למערכות גופו כמו נגיף ואהרוג אותו כמו סרטן.

לפעמים זה מה שאני מרגיש. אבל אני תמיד יודע, עמוק בתוכי, שהעולם הזה כל כך יפה ומלא בטוב עד שאני מוצא את עצמי בוכה תחת אור הכוכבים, מביט בעננים החולפים מעלי. ויודע שאני נותר שפוי, ואני יודע שהעולם עוד עומד כי את נמצאת שם לעצור אותי מלעבור את הגבול.

זיו

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 - JSM

שבת שלום :-)

קודם כל אני רוצה להודות לתומר על הופעת האורח שלו בבלוג שלי.

ההודעה הזו באה להראות לנו את חשיבותה של שמירת סודיות ושימוש במחשב. אני לא אמחק אותה על מנת להראות לעולם כולו מה קורה כשלא שומרים על סודיות זו J

חוץ מזה ההודעה באמת משעשעת.

לספרייה העצומה שלי הצטרפו שלושה ספרים שווים במיוחד שרכש לי חבר כמתנת יום הולדת. אלו ספרים שעוסקים בשושלת ישו ובאבירים הטמפלרים ולמרות שעוד לקראתי אותם הם מקבלים הרבה מאוד תשבחות ולכן אני ממליץ לכם לרכוש את אחד מהם:

Holy Blood, Holy Grail מאת Henry Lincoln, Richard Leigh ו Michael Baigent.

The Messianic Legacy מאת Michael Baigent (ההמשך של הספר הנ"ל)

Second Messiah מאת Christopher Knight

אני אוהב ספרים, הם כמו חברים נאמנים שיכולים ללמד אותך כל כך הרבה וכל פעם הם מציגים לך שיעור אחר בחיים. אתה יכול לקרוא את אותו הספר בהפרש של כמה וכמה שנים ובכל פעם לגלות משהו נוסף שלא הבחנת בו, ללמוד עוד משהו על עצמך ועל העולם.

ק. ס. לואיס אמר פעם שמה שעושה ספר לדגול הוא השיבה של הקוראים אליו, שוב ושוב, שנים אחרי שקראו אותו לראשונה. סדרת נרניה שהוא כתב, בהחלט עונה לקריטריון הזה.

משחק מרתק שתפס אותי ביומיים האחרונים דורש אנשים שמסוגלים להכות בפנגווינים.

ספרו לי מה הצלחתם לעשות. השיא שלי הוא 323.4 ויש לי שיא מזוייף של 564.9. (למה מזוייף? שאלה טובה, תוכלו לקרוא על זה כאן)

טוב, זה הכל לעכשיו. חוזר לעבוד.

זיו

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 JSM

אני אדיוט

היתה לי הארה היום. אני אדיוט.

הגעתי למסקנה זו אחרי ששקלתי את רגעי חיי בהם הפגנתי גאונות צרופה אל מול אותם רגעים נדירים בהם הבעתי, מסיבות וגורמים שלוודאי לא היו באשמתי, טמטום מוחלט חד משמעי.

התוצאה היתה, בנוסף לכך שעכשיו היתה לי דרך מתמטית להראות לעולם את עליונותי, ובכך להביא אותה למצב של אין- עוררין, שראיתי שמעטים מאוד מבינים את זה (מלבד כמה יחידי סגולה שמכירים בי במי שאני באמת).

זה גרם לי לחשוב. כמו האמרה האם עץ שנופל ביער שאין איש לידו משמיע קול, האם כל אחד מאיתנו הוא בעצם רק איך שאחרים רואים אותו, וכל דיעותיו האישיות הן אשליות בלבד, שנועדו להסתיר את האמת מפניו על מנת שאותו יצור יוכל להמשיך להתקיים ולא ישקע בנסיונות לחיסול עצמי מאחר וגילה את האמת במקרה הרע, ובמקרה הטוב יגרמו לו להתנהגות טובה יותר שתשפר אותו במעט לא מספיק בשביל באמת להביא אותו לרמה שהוא נמצא בה במחשבתו?

זו היתה מחשבה ארוכה. אני צריך לנוח.

אז מאחר ודיעותיהם של אנשים על אנשים אחרים לא כל כך תואמות לרוב את דעתו של האיש עצמו על עצמו, זה מספיק בשביל לתת לזה סיכוי כלשהו שזה נכון.

ולכן, יש סיכוי שאני אדיוט.

ועכשיו אני עצוב. לכו מפה.

זיו

למרות שזה נפלא וכתוב היטב לא אני כתבתי אלא חבר. והוא אכן אידיוט.

תודה תומר.

זיו (האמיתי)

אומנים וחנויות

מאז שפתחתי את החנות גיליתי שכל עם ישראל הם אומנים. לא עובר יום בו אנשים לא נכנסים אלי לחנות ומכריזים בלי היסוס שהם/הבן שלהם/בן דוד שלהם/שכן או שותף מכינים או מציירים דברים הרבה יותר יפים ממה שיש לי בחנות.

לא בשביל להעליב אותי חס וחלילה, הדברים יפים הם אומרים, אבל שלהם מיוחדים יותר.

עכשיו רק בשביל להבהיר כמה דברים. אנחנו מחזיקים בחנות עבודות שאין בשום מקום אחר, חברות שעד עכשיו לא היו בארץ, נכון חלק יקר אבל זה בגלל שיש שם הרבה שעות עבודה של בני אדם שעובדים על הפסלים, שנותנים מעצמם.

אז כל פעם אני מחייך ומהנהן ורואה את הדוגמאות שהם מביאים וממש מנסה לא לחנוק אותם עם הדברים שהם מראים לי שלא מתקרבים אפילו למה שיש לי בחנות או לדברים הזולים שיש בכל החנויות.

זה הגיע לדרגה בה נכנסה זקנה נחמדה אלי לחנות ושאלה, חצי ממתיקה סוד, אם יש לי פירות דולקים.

תהיתי בליבי אם מדובר בסוג חדש של סם שלא שמעתי עליו והתכוננתי לחייג לבן דוד שלי שהוא איש משטרה במחלקת סמים.

"בעלה של ביתי, הוא מכין פירות מוארים. אתה תרצה כאלו".

שיתקשר אמרתי, מה כבר יכולתי להגיד לזקנה חביבה שנראית כמו סוחרת סמים?

אבל הוא לא בא.

מזל, לא היה לי כוח לחייך שוב.

לפני כמה ימים נכנס מישהו לחנות, עוד "אומן".

הוא הסתכל על דברים ונהנה מהם, אמר שהוא ראה את הדברים, חלקם, באמסטרדם. נכנסנו לשיחה ארוכה משהו על הדברים ואז הוא שאל אם בא לי לראות תמונות של עבודות שלו.

הופל'ה, ידעתי שבסוף אני אקבל משהו בסגנון.

טוב אמרתי תביא לראות.

אז הוא הביא, הכי טוב.

לקחתי את האלבום ליד תוך שאני חושב, נו אז כמה הוא ירצה על הדברים ומה הוא כבר חושב שהוא יודע לעשות.

ואז בכיתי.

בכיתי משלוש סיבות.

הראשונה הייתה שהעבודות שלו היו מהיפות שראיתי בחיי. אני מסתובב הרבה באנגליה בין אומנים שונים וחברות מדהימות ואני רואה דברים יפים, מעטים מהם הגיעו לרמה שלו.

הסיבה השנייה שבכיתי הייתה כי הוא לא רוצה למכור בכלל, הוא הראה לי את זה בגלל שהוא ראה שאני באמת אוהב את הדברים שיש לי בחנות.

הסיבה השלישית שבכיתי הייתה הידיעה שהוא שבר חצי מהדברים בהתקפת זעם.

אומנים...אני שונא אותם. או שהם אומנים של אמא או שהם אמיתיים ואז הם לא נפרדים מהיצירות שלהם עד שהם משמידים אותם.

לילה טוב, אני זז לשחק.

זיו

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 (JSM)

בוקר טוב וערפדים

בוקר טוב שוב לשלל המאזינים.

קודם כל עלה לי רעיון עקב תגובה של אחד האנשים היקרים שאני מכיר לגבי דברים נוספים שאני יכול לדחוף לתוך הבלוג הזה. אולי תרגילים ורעיונות יישומיים לדברים שאני כותב כאן.

נראה, זה בהחלט יכול להיות מעניין.

ונעבור לדברים חשובים יותר.

לפני כמה חודשים הופיעה הידיעה הבאה בעיתון: ממשלת מאלאווי הואשמה שקשרה קשר עם ערפדים בכדי לאסוף דם בכוח מתושבי הארץ בכדי לתתו לארגוני עזרה בינלאומיים בתמורה למזון שיסופק למדינה. הנשיא באקילי מוזולי ציין שהשמועות על הקשר הן שקרים שהאופוזיציה מנסה להפיץ בכדי לערער את שלטונו שנמצא תחת התקפות פוליטיות רבות עקב הרעב.
המוזר מכל הוא שהנשיא מתאמץ ומכחיש את הדברים ושב וחוזר שאין קשר שכזה בין ממשלתו לגוף ערפדים... האם זה אומר שקבוצות ערפדים כן מסתובבות בארצו אך כל התקפה מצידם אינה קשורה לממשל? אני פשוט לא מבין את זה.

עכשיו אם חושבים על זה לעומק ולוקחים בחשבון שיש ערפדים במקום ההוא, יכול להיות שהם משתמשים בפוליטיקה על מנת לטשטש את עקבותיהם? זה יכול להיות גאוני. בצורה הזו הם שותים מה שהם רוצים, עושים בלגן והממשל מואשם בזה. אני חושב שאפשר לייבא את השיטה פה לארץ זה יעבוד מצוין.

מה שמטריד אותי יותר הוא החליבה. אחרי שהם שתו צריך לאסוף את הדם חזרה על מנת למכור אותו לארגונים השונים. זה אומר שכל ערפד יכול לשתות רק סוג דם מסוים. זה אומר שמשתמשים במידע מבתי חולים ובכך מפרים את זכויות החולים לפרטיות. אחרי שהם שותים, צריך לשלוף מהם את הדם חזרה ואז איך הם חיים?

נשמע לי מאוד מסובך ומפוקפק בעסק הזה שם ובתור ערפד לא הייתי מוכן לקבל את התנאים הללו כל כך מהר בלי עורך דין שיעזור ויסביר לי את כל העניין הזה טוב, טוב.

היום בערב יש לי משחק (משחק תפקידים). זה משחק שהיינו משחקים לפני שפתחתי את החנות ועכשיו חזרנו לשחק. באיזשהו מקום זה נותן פורקן מנטלי אבל אחרי שלושה ימים של שלוש שעות שינה אני לא בטוח שאני אצליח לשרוד.

לעומת זאת אמרנו שמי שמבטל משלם על פיצה בפגישה הבאה ככה שאני אשאר היום.

אולי מחר אני אדווח מה היה שם.

יותר מאוחר,

זיו

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 - JSM